שילוב בחינוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:21, 6 בינואר 2019

שילוב בחינוך (הַכַלָה, Inclusion in Education ,Mainstreaming in Education) הוא מתן אפשרות הצלחה בלימודים לאדם עם לקות במוסד חינוכי המיועד לאוכלוסייה הכללית. הצלחה כזו צריכה להיות בכל תחומי תוכנית הלימודים במסלול בו בחר התלמיד ובהשתתפות בכל הפעילויות שתלמידים מצופים להשתתף בהן כגון טיול שנתי. שילוב בחינוך נועד לתלמידים שאובחנו כבעלי לקות ולתלמידים שלא אובחנו ואיש לא ידע לאחר מעשה שכישלונם נבע מלקות.

עקרון השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל מדגיש את זכותם לחוות חיים רגילים, ללמוד בבית ספר הקרוב למקום מגוריהם ולקבל השכלה בסביבה הכי פחות מגבילה^[1].

פעילות מערכת החינוך

משרד החינוך התחיל להפעיל תוכניות לשילוב לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל משנת 1996^[1].

הצלחת השילוב נשענת רבות על מעורבותם של מורים מהחינוך הרגיל בחינוך המיוחד ואופן התמודדותם עם התהליך^[1]. בעקבות היישום של חוק החינוך המיוחד מורים רבים ניסו לגבש את הדרך ההולמת ביותר לשילוב של תלמיד עם צרכים מיוחדים בכיתתם^[1].

אמצעי שילוב מקובלים

אמצעי השילוב המקובלים מחולקים לשניים: אמצעי התאמת הכלל לפרט, הקרויים גם "אמצעי הַנְגַשָׁה^[2]," ואמצעי התאמת הפרט לכלל, הקרויים גם "אמצעי שיקום." היתרון בשימוש באמצעי ההנגשה על אמצעי שיקום הוא שהתאמת הכלל לפרטים אחדים מקלה על התאמת הכלל לפרטים נוספים. פרטים נוספים אלה יכולים להיות תלמידים שקיימת מודעות למגבלותיהם ותלמידים שלא קיימת מודעות למגבלותיהם. הנגשה מטשטשת גם את ההבדל בין תלמידים עם לקויות לתלמידים בלי לקויות ובין תלמידים עם כסף לאמצעי אבחון ושיקום לבין תלמידים בלי כסף לאמצעי אבחון ושיקום ויוצרת אווירה שיוויונית^[3].

התאמת הכלל אל הפרט

שיפור נגישות מבנה מוסד הלימודים, למשל, שיפור נגישות שמע של חדרי כיתה, שיפור נגישות כיסאות גלגלים
שיפור נגישות חומר הלימוד של הכלל (למשל, הוספת רמזים צורניים למצגת צבעונית כך שהבנתה תתאפשר גם למי שיש לו עיוורון צבעים)
שינוי דרכי הלמידה וההבחנות של הכלל כדי שיהיו נגישות לתלמידים עם יכולות שונות (למשל, חיבור בחינות שההצלחה בהן תלויה יותר בידיעת החומר או ביכולת ניתוחו ופחות בכתיבה מהירה).

התאמת הפרט אל הכלל

התאמות בדרכי למידה והיבחנות (כמו בחינה בעל פה לתלמיד עם ידיים משותקות) להבדיל מפטורים (כמו ויתור על בחינות לתלמיד עם ידיים משותקות). יש להשתמש במושגים "התאמה" ו-"פטור" ולא במושג "הקלה" שלא ברור ממנו אם הוא מתאר התאמה או פטור.
סייע אישי (למשל לתלמיד עם הפרעות שפה ותקשורת שרק למי שמכיר אותו היטב, כמו סייע צמוד, קל להבין אותו ולהסביר את דבריו למורים ולתלמידים).
טכנולוגיה מסייעת (כמו מכשור להקלטת הרצאות לתלמידים לקויי ריכוז^[4]) או תקשורת תומכת וחליפית.
העדפה מתקנת (להבדיל מפטור מחלק מחומר הלימוד) כמו הנחה בשכר לימוד שמאפשרת לתלמיד שלקותו גורמת לאבדן זמן לעבוד פחות למימון שכר הלימוד אחרי שעות הלימודים.
הדרכות בנושא אסטרטגיות למידה ייחודיות ללקות מסוימת.

מטרות השילוב

לחשוף את הילד עם הצרכים המיוחדים ל"עולם האמיתי" ולתת לו לחוות את החיים וההתנהגויות הנורמטיביות והטבעיות ובניית יחסים חברתיים משמעותיים תוך הכרה עם ילדים בני גילו ללא מוגבלויות בחינוך הרגיל, התוצאות הנלוות בפעילות זו שהילד המיוחד יוכל לשפר את תחומי התפקוד השונים.
עידוד שיתוף פעולה בין מערכת החינוך הרגילה ולחינוך המיוחד ולקידומם של הילדים המיוחדים.
קיום אורח חיים סובלני במערכת החינוך ולחנך לקבל את השונה תוך למידה לסייע ולתמוך בילד עם הצרכים המיוחדים.
לתת גמישות מרבית למערכת החינוך לצורך מענה וסיפוק הצרכים המשתנים של התלמידים עם הצרכים המיוחדים.
התלמיד יתקדם מהר יותר בחומר ויוכל להסתגל במהירות לחברה.

חוקים ותקנות התומכים בשילוב

בישראל

חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח - 1988^[5]
חוק שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל^[6]

ב-2007 הוקמה ועדת דורנר בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל. ב-2009 הוגש דוח הוועדה, ובו הועלו הצעות שונות למספר שינויים בחוקים אלו, ביניהם מתן אפשרות בחירה של הורים בין חינוך מיוחד לבין שילוב לילדיהם עם הצרכים המיוחדים.^[7]

בארצות הברית

לחוקים שונים העוסקים באנשים עם לקויות ובמיוחד לחוקים העוסקים בטכנולוגיה מסייעת יש השפעה החוֹצה גבולות. בחלק מהחוקים האמריקניים העוסקים בשילוב, יש סעיפים העוסקים בטכנולוגיה מסייעת.

ועדת שילוב בישראל

ועדת שילוב היא ועדה מקצועית הפועלת מתוקף תיקון מס' 7 לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. ועדת השילוב קובעת אם התלמיד יכלל במסגרת חינוכית רגילה וכן האם יהיה זכאי לתמיכה ולסיוע, במסגרת תוכנית השילוב, ומה היקף וסוג הסיוע. הקריטריונים לתמיכה נקבעו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

הבקשה לזימון של ועדת שילוב יכולה להתבצע על ידי צוות בית הספר, ההורים, ועדת השמה אשר משימה את התלמיד בחינוך המיוחד או ועדת ערר.

פניה ביוזמת ההורים תהיה לבית הספר. את הבקשה לזימון וועדת השילוב יש להגיש עד סוף חודש אפריל בצירוף חות דעת, איבחונים ומסמכים נוספים המעידים על קשייו וצרכיו של התלמיד. פניה ביוזמת בית הספר תהיה באמצעות "חוות דעת חינוכית" של מחנך הכיתה ובה התייחסות לרמת התפקוד של תלמיד. ההורים זכאים לקבל את חות הדעת לפני הדיון.

הרכב הוועדה ודיוניה

ועדת שילוב חייבת לכלול את מנהלת בית הספר (המשמשת כיו"ר הוועדה), מחנכת הכיתה, פסיכולוגית חינוכית ועובד הוראה המתמחה בתחום החינוך המיוחד. ניתן לזמן אנשי מקצוע כגון מומחים בתחום הלקות, פארא רפואיים ועוד. יש לזמן את ההורים לוועדה לפחות 10 ימים לפני הדיון והם רשאים להזמין את התלמיד.

וועדת שילוב רשאית לקבוע האם התלמיד זכאי או לא זכאי לתוכנית שילוב, האם ימשיך בתחינוך הרגיל יחד עם סיוע או האם להפנות את התלמיד לוועדת השמה לחינוך המיוחד. מהטעם הזה, וועדת שילוב נקראת לפעמים ועדת טרום השמה.

ניתן לערור על החלטת ועדת השילוב בתוך 21 ימים מקבלת החלטתה בכתב. זכאותו של תלמיד שעבר ועדת שילוב היא עד 3 שנים או במעברים מגן חובה לכיתה א' ומכיתה ו' לחטיבת הביניים. בנוסף, ניתן לכנס את ועדת השילוב כאשר עולה הצורך לכך, לדעת ההורים או צוות בית הספר.

התאמת שיעורי ההתעמלות

שילוב בשיעורי ההתעמלות לתלמידים עם לקויות שונות חשובה משום שגם תלמידים עם לקויות צריכים לשמור על כושר גופני. שילוב בשיעורי ההתעמלות אינו פשוט משום שיעורי ההתעמלות שונים באופיים מרוב השיעורים האחרים ודורשים שיטות שילוב שונות. מעבר לכך, יש תלמידים שלקותם מתבטאת בעיקר בשיעורים אלה (כמו תלמידים עם צליעה) ומוסד הלימוד לא מחשיב אותם כדורשי שילוב.

התאמת החינוך המיני

ילדים ונערים עם לקויות שונות עשויים להזדקק להדרכה נוספת בנושאי מין. הם עשויים להזדקק לידע נוסף על מין מעבר לידע הנדרש לשאר האוכלוסייה הצעירה, להתאמת דרכי למידה על מין או להוראה יזומה של חומר שילדים ונערים אחרים לומדים בלא הדרכה^[8]. דוגמאות:

נער עם שיתוק בפלג הגוף התחתון אינו יודע בהכרח אם הוא כשיר מינית. נער כזה עשוי גם לקבל מידע לא מוסמך מגורמים שונים בסביבתו והנערים והנערות שבסביבתו עשויים בתמימות להניח שהוא אדם חסר תחושות רומנטיות ומיניות.
חירשים, ובמיוחד אלו מהם שגדלו בין שומעים ולא בחברה חירשת, עשויים שלא לדעת מה שהחברה השומעת חושבת שכל נער יודע על מין^[9]. הם עשויים, למשל, שלא לקשר בין יחסי מין לבין כניסה להריון^[10].
אוטיסטים עשויים שלא להבין שלהתנהגות מסוימת יש משמעות מינית או לא להבין את הקשר בין מיניות ופרטיות. ילד אוטיסט עשוי ללטף אדם אחר באזור המפשעה משום שלמכנסיו יש מרקם מעניין, או לצאת עירום מהשירותים הציבוריים ולבקש מאדם הנמצא בחוץ שיעזור לו להתלבש. בעיות אלה יכולות להיפתר בהסברים על נושאים הקשורים למין, אולם הסברים אלה אינם יכולים להיעשות בקיצור או ברמיזה, משום שלאוטיסטים שונים יש קשיים שונים בהבנת שפה וכן בתקשורת לא-מילולית וחברתית. זה תקף גם לגבי אוטיסטים שמשולבים היטב בחינוך הרגיל מבחינה אקדמית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אלן מילשטיין ודורי ריבקין (2013). שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי-ספר רגילים: קידום השילוב ויצירת תרבות בית-ספרית משלבת. מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל.
Disability Services at Universities in Southeast Europe: Achieving Equality - (2009) by Vladimir Cuk - ספר הסוקר את התפתחות השילוב בחינוך אוניברסיטאי בארצות הברית ובבריטניה ועל פי מסקנות הסקירה נותן המלצות לשיפור שילוב זה במדינות דרום מזרח אירופה ומדינות אחרות המצויות בהליכי מודרניזציה.
גבריאלה עילם, נגישות להכשרה מקצועית, עניין של גישה, גיליון 8, עמ' 43-50, דצמבר 2008
מיכל טבקמן, נגישות השירות בהשכלה גבוהה - מהלכה למעשה, עניין של גישה, גיליון 8, עמ' 35-41, דצמבר 2008
רוני שנקר ונעמי רותם, ’צעד קדימה' להנגשת השילוב, מודל יישומי לשילוב ילדים עם שיתוק–מוחי במערכת החינוך ובקהילה, עניין של גישה, גיליון 8, עמ' 55-63, דצמבר 2008
גם אנחנו יכולים, חוברת הדרכה לשילוב בחינוך, עריכה: אילנה כהן, מתי"א תל אביב (משרד החינוך בשיתוף עיריית תל אביב)
עתירה לצו מניעה נגד משרד החינוך בשל חוסר ספרי לימוד נגישים לכבדי ראייה
דוד טברסקי, ‏הדרה במקום שילוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 ביוני 2018

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ היימן, ט' (2004). הכיתה המשלבת: עמדות מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, דפים, (38), 152-165.
^ רבקה עובדיה, הנגשת חינוך בבתי ספר ובגנים: הקשבה להוראות, עניין של גישה, גיליון 8, עמ' 65-70, דצמבר 2008
^ מורן זליקוביץ', "משרד החינוך מגרש את הנכים מבית הספר", באתר ynet, 21 במאי 2006
^ עדו בן צבי, סיוע טכנולוגי לאנשים עם לקויות ונכויות
^ חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח
^ חוק שילוב
^ יהלי מורן זליקוביץ', ועדת דורנר: הורי מוגבלים יקבעו היכן ילמדו, באתר ynet, 29 בינואר 2009
^ ידידה לחובר ורונית ארגמן, לקראת בגרות מינית: הבטים בחינוך מיני בראייה חברתית - מדריך לצוותים במסגרות החינוך המיוחד, אגף ת"ל ואגף חינוך מיוחד, באתר משרד החינוך
^ Groce N, Yousafzai A, Dlamini P, Zalud S, Wirz S., HIV/AIDS and disability: a pilot survey of HIV/AIDS knowledge among a deaf population in Swaziland. Int J Rehabil Res. 2006 Dec;29(4):319-24.
^ Chacko MR, Buttler JT, Kirkland RT.Communication and special health care needs of a profoundly hearing impaired adolescent. Clin Pediatr (Phila). 1987 Aug;26(8):395-7

[שילוב-1] ¹ ² ³ ⁴ היימן, ט' (2004). הכיתה המשלבת: עמדות מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, דפים, (38), 152-165.

[2] רבקה עובדיה, הנגשת חינוך בבתי ספר ובגנים: הקשבה להוראות, עניין של גישה, גיליון 8, עמ' 65-70, דצמבר 2008

[3] מורן זליקוביץ', "משרד החינוך מגרש את הנכים מבית הספר", באתר ynet, 21 במאי 2006

[4] עדו בן צבי, סיוע טכנולוגי לאנשים עם לקויות ונכויות

[5] חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח

[6] חוק שילוב

[7] יהלי מורן זליקוביץ', ועדת דורנר: הורי מוגבלים יקבעו היכן ילמדו, באתר ynet, 29 בינואר 2009

[8] ידידה לחובר ורונית ארגמן, לקראת בגרות מינית: הבטים בחינוך מיני בראייה חברתית - מדריך לצוותים במסגרות החינוך המיוחד, אגף ת"ל ואגף חינוך מיוחד, באתר משרד החינוך

[9] Groce N, Yousafzai A, Dlamini P, Zalud S, Wirz S., HIV/AIDS and disability: a pilot survey of HIV/AIDS knowledge among a deaf population in Swaziland. Int J Rehabil Res. 2006 Dec;29(4):319-24.

[10] Chacko MR, Buttler JT, Kirkland RT.Communication and special health care needs of a profoundly hearing impaired adolescent. Clin Pediatr (Phila). 1987 Aug;26(8):395-7

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 * קיום אורח חיים סובלני במערכת החינוך ולחנך לקבל את השונה תוך למידה לסייע ולתמוך בילד עם הצרכים המיוחדים.
 * לתת גמישות מרבית למערכת החינוך לצורך מענה וסיפוק הצרכים המשתנים של התלמידים עם הצרכים המיוחדים.
+*התלמיד יתקדם מהר יותר בחומר ויוכל להסתגל במהירות לחברה.
 ==חוקים ותקנות התומכים בשילוב==