מזרקת טרווי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ על פי הערך באנגלית, קישורים פנימיים
מ ויקיזציה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:TreviFountainFromLeftSide.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזרקת טרווי - מבט ממערב למזרח]]
[[קובץ:TreviFountainFromLeftSide.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזרקת טרווי - מבט ממערב למזרח]]
[[קובץ:Trevi Fountain, Rome, Italy 2 - May 2007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מהחזית]]
[[קובץ:Trevi Fountain, Rome, Italy 2 - May 2007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מהחזית]]
'''מזרקת טרווי''' (ב[[איטלקית]] - ''Fontana di Trevi'') היא הגדולה שב[[מזרקה|מזרקות]] מתקופת ה[[בארוק]] ב[[רומא]] ומאתרי ה[[תיירות]] הבולטים ברומא. במשך שעות היום והלילה גודשים תיירים רבים את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה.
'''מזרקת טרווי''' (ב[[איטלקית]]: '''Fontana di Trevi''') היא הגדולה שב[[מזרקה|מזרקות]] מתקופת ה[[בארוק]] ב[[רומא]] ומאתרי ה[[תיירות]] הבולטים ברומא. במשך שעות היום והלילה גודשים תיירים רבים את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה.


מקורותיה של המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אחד ה[[אמת מים|אקוודוקטים]] שהוביל מים לרומא ונבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים נהגו לבנות מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האקוודוקטים. נוהג זה חודש בשנת [[1453]] כאשר ה[[אפיפיור]] [[ניקולאס החמישי]] שיפץ את האקוודוקט ובנה במקום בריכה. בשנת [[1629]] הזמין האפיפיור [[אורבנוס השמיני]] מגדול אדריכלי הבארוק, [[ג'ובאני לורנצו ברניני]], תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.
מקורותיה של המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אחד ה[[אמת מים|אקוודוקטים]] שהוביל מים לרומא ונבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים נהגו לבנות מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האקוודוקטים. נוהג זה חודש בשנת [[1453]] כאשר ה[[אפיפיור]] [[ניקולאס החמישי]] שיפץ את האקוודוקט ובנה במקום בריכה. בשנת [[1629]] הזמין האפיפיור [[אורבנוס השמיני]] מגדול אדריכלי הבארוק, [[ג'ובאני לורנצו ברניני]], תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.

גרסה מ־09:53, 13 בינואר 2019

מזרקת טרווי - מבט ממזרח למערב
מזרקת טרווי - מבט ממערב למזרח
מבט מהחזית

מזרקת טרוויאיטלקית: Fontana di Trevi) היא הגדולה שבמזרקות מתקופת הבארוק ברומא ומאתרי התיירות הבולטים ברומא. במשך שעות היום והלילה גודשים תיירים רבים את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה.

מקורותיה של המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אחד האקוודוקטים שהוביל מים לרומא ונבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים נהגו לבנות מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האקוודוקטים. נוהג זה חודש בשנת 1453 כאשר האפיפיור ניקולאס החמישי שיפץ את האקוודוקט ובנה במקום בריכה. בשנת 1629 הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני מגדול אדריכלי הבארוק, ג'ובאני לורנצו ברניני, תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.

התוכנית שיצאה לבסוף אל הפועל החלה בתחרות אדריכלית שיזם האפיפיור קלמנס השנים עשר בשנת 1730. האפיפיור הטיל על האדריכל ניקולא סָלְבי לבנות את המזרקה (למרות שהוא לא זכה בתחרות). סלבי החל בעבודות בשנת 1732. בניית המזרקה הסתיימה רק בשנת 1762, לאחר מותם של האפיפיור ושל סלבי.

המזרקה כוללת את דמותו של נפטון, אל הים, שפסלו ממוקם במרכזה בתוך גומחה. לצדו של נפטון עומדים הטריטונים וסוסי הים שעוזרים לו "לאלף את המים".

לפי אגדה מסורתית, השלכת מטבע למזרקה, ביד ימין מעבר לכתף שמאל, מבטיחה את שובו של המשליך לרומא. אגדה זו עומדת בבסיס עלילת הספר "מטבעות במזרקה" (Coins in the Fountain) מאת ג'ון הרמס סקונדרי משנת 1952, שעובד לסרט האמריקני המצליח שלושה מטבעות במזרקה (Three Coins in the Fountain) משנת 1954.[1] שלוש מהדמויות בסרט משליכות מטבע למזרקת טרווי ולאחר מכן נקלעות להרפתקאות רומנטיות, מה שהוביל לפירוש העכשווי כי השלכת שלושה מטבעות למזרקה מבטיחה נישואין או גירושין. כמו כן כיכבה המזרקה בסרטו של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה", שבו התרחצה גיבורת הסרט, אניטה אקברג במי המזרקה.

מעריכים כי מטבעות בשווי כשלושת אלפים אירו נגרפות מדי לילה מתחתית המזרקה.[2] הן משמשות למימון סופרמרקט המציע לנזקקים מוצרי יסוד בחינם, ומעת לעת עוצרת המשטרה אנשים פרטיים הגורפים מטבעות.[2][3][4]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הספר עוּבּד לשני סרטים אמריקניים נוספים, שאינם מתרחשים סביב מזרקת טרווי: הסרט "מבקשות התענוג" (The Pleasure Seekers) משנת 1964 והסרט "מטבעות במזרקה" משנת 1990.
  2. ^ 1 2 http://news.bbc.co.uk/2/hi/6188052.stm
  3. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/3175072.stm
  4. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/3175072.stm