יוליוס רוטשילד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ טרול |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות}} |
{{אישיות}} |
||
'''יוליוס יותם רוטשילד''' (Julius Jotham Rothschild;{{כ}} [[12 ביולי]] [[1885]] – אפריל [[1954]]) היה [[צייר]] ו[[ארכאולוג]] [[ישראלי]] יליד [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] |
'''יוליוס יותם רוטשילד''' (Julius Jotham Rothschild;{{כ}} [[12 ביולי]] [[1885]] – אפריל [[1954]]) היה [[צייר]] ו[[ארכאולוג]] [[ישראלי]] יליד [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
גרסה מ־04:27, 14 בינואר 2019
 | |
| לידה |
12 ביולי 1885 פלקסרהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
1954 (בגיל 68 בערך) ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מעסיק |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
  | |
יוליוס יותם רוטשילד (Julius Jotham Rothschild; 12 ביולי 1885 – אפריל 1954) היה צייר וארכאולוג ישראלי יליד גרמניה.
ביוגרפיה
יוליוס רוטשילד נולד בעיר פלקרסהאוזן (Völkershausen) שבתורינגיה, גרמניה. הוא גדל בעיר אייזנך, שם למד בסמינר למורים. לאחר מכן למד אדריכלות ועיצוב פנים בברלין. בשנת 1905 סיים רוטשילד לימודים בבית הספר הגבוה לאמנות בוויימאר. בין מוריו היה הצייר לודוויג פון הופמן, שהציע לו להתמודד על משרת מורה לאמנות בירושלים שפרסם הוועד המקים של "בצלאל" בגרמניה.
בדצמבר 1906 הגיע רוטשילד בספינה לארץ ישראל והצטרף אל בוריס שץ ואפרים משה ליליאן כצוות המורים הראשון של "בצלאל".[1]. ביולי התארס לפרידה קאמיניץ, בתו של אליעזר ליפמן (בוים) קאמיניץ,[2] בעל "מלון קאמיניץ". בבצלאל שימש יוליוס כמורה לציור ורישום. לאחר עזיבתו של ליליאן את בית הספר התבקש רוטשילד ליצור מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. אולם, בעקבות מחאה של תלמידים אשר טענו כי רמתו המקצועים של רוטשילד נמוכה, פוטר רוטשילד ממשרתו. ייתכן כי הדבר היה קשור גם במאבקים של שץ כנגד הוועד של בצלאל בגרמניה, משום שגיסו של רוטשילד, אפרים כהן רייס, שימש כמפקח ההוצאות של "בצלאל" מטעם חברת "עזרה".
ב-1907 חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת 1913 חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכאולוגית לחפירות "העופל" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", עברה המשפחה לחיפה, שם רוטשילד סייע בבניית הטכניון.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני, צורף למטה הגרמני בנצרת ושימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם השלטון העות'מאני. לאחר המלחמה שימש כארכאולוג באתרים שונים ביניהם ב"קברי הסנהדרין" וב"קבר הורדוס" בימין משה.
ב-1917, כשהיה קצין בדרגת לוטננט (סגן), נשבה על ידי הצבא הבריטי, אך שוחרר על ידי ג'יימס דה רוטשילד (אין קשר משפחתי). לאחר מכן חזרה משפחתו לגרמניה, ולאחר עליית הנאצים לשלטון שבה ב-1934 לארץ ישראל.
בשנת 1947 הציג תערוכה של ציורים ובהם ממראות האתרים הארכאולוגים בירושלים בבית אבן-עזר במושבה הגרמנית. חלקם פורסם בספר "הסאגה של עיר הקודש" (1954) מאת בנימין מזר.
רוטשילד נפטר בשנת 1954, בגיל 69.
במוזיאון ישראל נמצאים שלושה אקוורלים שלו מ-1906 – מתוות קישוטיים לשטיחים וכן ציור אקוורל בנושא "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".[3]
לקריאה נוספת
- עפרת, גדעון, "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך וושינגטון חוצה את הירדן, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630–637.
קישורים חיצוניים
- שרגא הר-גיל, אילו הייתי רוטשילד..., מעריב, 2 באוגוסט 1968
- דיוקנו של ״יקה״ בן העלייה השנייה, לביא שי וטינה ינקלביץ׳, עת-מול 194
הערות שוליים
- ^ השקפה, כ"ב בטבת א'תתל"ז לחורבן, (1906)
- ^ דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליפמן (בוים) קמיניץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1200.
- ^ גדעון עפרת, אופקים רחבים: אמנות בישראל 2000-1900, עבודות נבחרות (א): יוליוס רוטשילד, סמטה בירושלים, צבעי מים, 1938, במחסן של גדעון עפרת.