רחובות

רחובות

סמל העיר רחובות
"עיר המדע והתרבות"
מבנה במרכז העיר רחובות בו שוכנים בית העירייה, קניון רחובות והתחנה המרכזית
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	רחמים מלול
גובה ממוצע	‎51 מטר
תאריך ייסוד	1890
סוג יישוב	עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	152,869 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	14
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.2% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.58 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	6,442 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	22
תחום שיפוט	23,730 דונם
- דירוג ארצי	73
(למפת גוש דן מוגדלת)   רחובות (למפת גוש דן רגילה)   רחובות (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רחובות (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רחובות 31°53′30″N 34°48′28″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	73
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4377
- דירוג ארצי	65
לאום ודת   יהודים: 94%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 6% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.2% גילאי 5 - 9 9.7% גילאי 10 - 14 8.5% גילאי 15 - 19 6.4% גילאי 20 - 29 10.8% גילאי 30 - 44 20.1% גילאי 45 - 59 15.4% גילאי 60 - 64 4.1% גילאי 65 ומעלה 15.9% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 75 –  יסודיים 43 –  על-יסודיים 45 תלמידים 29,539  –  יסודי 17,030  –  על-יסודי 12,509 מספר כיתות 1,145 ממוצע תלמידים לכיתה 27.3 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל רחובות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.rehovot.muni.il

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן, בוטרוס רוק, שהיה ערבי נוצרי. ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר בה פרדסים רבים (על כן סמל התפוזים בדגלה), אך בעשור השני של המאה ה-21, אין עוד בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, וכפר ביל"ו במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב, גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפלית לעיריית נס-ציונה.

שם העיר

הוגה שמה של רחובות היה ישראל בלקינד. מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא:

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

— ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ"ב

היסטוריה

מייסדי רחובות עם מפת הנחלות, שנות ה-80 של המאה ה-19

מפת רחובות ב-1897

רחובות בראשית דרכה

רחובות בגלויה מסביבות 1900

רחוב יעקב במושבה רחובות בשנת 1893

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג ובתיה מקוב. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד.

העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן).

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".

ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד.

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק".

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה.

ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גניבה חקלאית והסלימה, נהרג ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן בדרכו לסייע למושבה.

עקב הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין.

בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המיצים והמשקאות יפאורה.

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 כאשר היו בה מעל 18,000 תושבים.

אוכלוסייה

נכון לשנת 2014, העיר ממוקמת במקום ה-13 בדירוג הערים בארץ על-פי גודלן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים ברחובות 152,869 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,187 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

למעלה מ-20% מתושבי העיר הם עולים (רובם מחבר המדינות, אתיופיה ותימן). הקהילה האתיופית מרוכזת ברובה בשכונות קריית משה ואושיות, בה נמצא גם מרכז קליטה שבו שוכנו העולים החדשים מתימן ואתיופיה.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך והשכלה

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

• מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וצבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית.
• הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח.

המרכז הוא מלכ"ר העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בארץ ובעולם. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

• המרכז האקדמי פרס - מכללה פרטית שנוסדה בשנת 2006
• מכללת רחובות - (קמפוס לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה)
• מכללת אורט רחובות - לימודים בתחומי לימודי הנדסאים, עתודה טכנולוגית
• בית ספר לסיעוד קפלן, אשר פועל בתוך בבית החולים קפלן
• המכללה הדתית למורים מכללת אורות ישראל

בעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם בית-הספר ע"ש עמוס דה-שליט (במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), בתי-ספר תיכוניים אחרים של רשתות אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות יש בעיר תיכון דתי ציוני- ״המר״. ברחוב בנימין שוכנת ישיבת "מאור התלמוד" הליטאית, הנחשבת לאחת הטובות מסוגה. לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות גדולות, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד, שבו לומדים אף תלמידים למשפחות שאינן נמנות עם חסידי חב"ד.

• 
  כיפה גאודזית במתחם גן המדע ע"ש קלור, מכון ויצמן למדע
• 
  מגדל המאיץ ע"ש קופלר, במכון ויצמן למדע
• 
  מגדל שמש במכון ויצמן
• 
  האודיטוריום ע"ש אריוביץ' בפקולטה לחקלאות

תנועות הנוער ברחובות

ברחובות פעילות 7 תנועות נוער שונות (דוגמת עזרא, הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא והשומר הצעיר ), הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.

במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

רבני רחובות

הרב השיל מרגליות כיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו בשנת תשכ"ה 1965. את מקומו מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, המשמש בתפקיד נכון לשנת 2015.

תרבות ופנאי

מרכזי בילוי, תרבות ופנאי

• היכל התרבות - מרכז תרבות גדול הבית הקהילתי הראשון ברחובות, מרכז חוגים ואולם הופעות הנמצא במרכז העיר ברחוב יעקב.
• בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל שחיו וגרו בעיר. בבית יד לבנים פועלת גם גלריה לאומנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
• הספריה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, הספרייה משרתת את כל רחובות.
• מרכז וייסגל - הבריכה העירונית שממוקמת ברחוב דובנוב.
• רדיו קול השפלה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת תחת התדר 103.6FM. בסיסה הוא בתיכון דה-שליט והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
• קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך.
• בימת הנוער - המרכז הגדול ביותר בארץ לחינוך והכשרה של ילדים ונוער בתחום אמנויות הבמה: דרמה, זמר, ריקוד וסדנאות ייחודיות, הוא שוכן בסמוך להיכל התרבות.

אירועים קהילתיים קבועים

• פברואר - צעדת רחובות, מרוץ רחובות
• פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
• יום העצמאות - מסע אופניים "סובו רחובות והקיפוה" לכל המשפחה
• יוני - הפסטיבל הבינלאומי לפסלים חיים, המארח אמני "פסלים חיים" מהארץ ומרחבי העולם.
• אוקטובר - בפארק המדע חגיגות "אוקטוברפסט" במסגרת אירועי הפסטיבל העולמי.

מפעלים ומוסדות ברחובות

פועלים בבית האריזה לתפוזים בראשית המאה ה-20

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית.

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי.

בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות פלדמן.

פארק המדע

בעשור האחרון בצפון העיר התפתח פארק תעשיות עתירות ידע, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ניתן למצוא כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי טק הישראלית כגון Moovit. וכן מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.

בשנים האחרונות הפך המתחם, בנוסף להיותו מתחם חברות היי-טק, לאזור בילויים מועדף בקרב רבים מרחובות ומחוצה לה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח. הפארק צמוד לגדר הצפונית של מכון ויצמן למדע.

"פארק הורוביץ" הוא פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה והננוטכנולוגיה.

מרכזי קניות

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל הרחוב הראשי של העיר ובו גובל השוק העירוני ברחוב ביל"ו. בעיר קיים מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד הממוקם במערב העיר בסמוך למפעל יפאורה.

קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

• קניון רחובות - הקניון הגדול והראשי של העיר במרכז העיר.
• הקניון הקטן - קניון הממוקם במרכז העיר סמוך לרחוב הרצל וכולל מסעדות, סופר ובתי עסק
• פסאג' חרל"פ- רחוב סגור נמצא על רחוב הרצל חנוית, ומספרות
• אמריקן סיטי - קניון נמצא על רחוב דרך הים ובו חנויות, אולם אירועים ומכון כושר.
• מתחם סנטרו - מרכז מסחרי נמצא על רחוב מוטי קינד ובו חנויות, סופר ומכון כושר.
• מטרומול - מרכז מסחרי באזור פארק המדע וכולל בתי קפה, פאבים, מסעדות ועוד.
• קניון רחובות ההולנדית - מרכז מסחרי הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" וכולל בתי קפה, מסעדות ועוד.
• מרכז שרונה - מרכז מסחרי בשכונת שרונה. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה.
• מרכז מסחרי "אזורים סנטר" - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת "רחובות החדשה". כולל מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.

כמו כן, בסמוך לעיר ממוקם מתחם קניות פאוור סנטר גדול בילו סנטר Outlet, וכן מתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

תחבורה

כבישים

הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.

לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל שכונת כפר גבירול עד לצומת בילו.

הכביש העוקף המזרחי שדרות בגין מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה המשך לכביש 423 ולהתחבר לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה (מצד תושבי השכונות המזרחיות של נס ציונה).

אוטובוסים

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר ולמושבים מסביב וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה, אפיקים וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית.

רכבת

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע. לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב, ותחנת חיפה חוף הכרמל.

כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת רכבת נוספת במערב העיר אשר תמוקם בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

רכבת קלה

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.

אופניים

בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של שימוש באופניים בתוך העיר - אמצעי תחבורה הזוכה לעידוד העירייה, שיזמה במאי 2018 את מיזם השכרת האופניים Mobike. עם שיפוץ הרחובות ובעיקר רחוב הרצל סמוך לתחנת הרכבת, נסללו לאורכן שבילי אופניים וכמו כן סומנו או נסללו שבילי אופניים לאורך רחובות וצירי תנועה רבים לאורך העיר.

ספורט

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר מגרשי כדורגל מרמורק, וויסגל וקריית משה. ברחובות מצויים גם בריכת השחייה וויסגל, מרכז טניס, מטווח עירוני, הקאנטרי קלאב, והספורטק.

דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.

כדורגל

שתי הקבוצות הבכירות בעיר הן:

• מכבי שעריים - בליגה א' דרום.
• הפועל מרמורק - בליגה הלאומית

מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון עירוני נס ציונה בה משחקת שעריים והאצטדיון העירוני רמלה בה משחקת מרמורק, כיוון שאין אצטדיון העומד בתקנים של ליגות בכירות בעיר. משחקי הדרבי בין קבוצות אלו נחשבים למתוחים מאוד, ולא פעם גולשים לפסים אלימים במגרש ומחוצה לו.

ובנוסף ישנן 2 קבוצות המשחקות בליגות הנמוכות:

• מכבי רחובות - בליגה ג' מרכז. מכבי רחובות הייתה אחת מהקבוצות הראשונות בארץ לפני קום המדינה.
• בני יצ'אלאל רחובות: ליגה ב' דרום א'. קבוצה של העדה האתיופית.

כדורסל

• מכבי עירוני רחובות בליגה הלאומית. הקבוצה שיחקה בעבר בליגת העל. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון קציר מכיל 500 מושבים.

כדוריד

• עירוני רחובות - בליגת העל. בשנת 1954 הקבוצה הייתה הראשונה שזכתה בתואר האליפות המדינה.

אתרים בעיר

בית יוספזון, הבית הראשון שנבנה במושבה

בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה

בית העם

היקב

בית הכנסת הגדול "אוהל שרה"

• בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (בחזית הבית קיים שלט המציין זאת) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האספה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.
• בית דונדיקוב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאספת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
• בית העם - נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב.
• היקב - נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ואילך.
• בית הכנסת הגדול "אוהל שרה" - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
• בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אלעזר משה סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ובמאה ה-21 משמש כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים.
• בית זקס - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה.
• בית ברוידא - נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה," והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות."
• בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
• בית חיים ויצמן - (ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון") הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב. ה
• בית האסמים - מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מרשאית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית חושמשו בתחילה כמחסן תבואה מאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה ובהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם.
• בית האחוזה - נמצא ברח' אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנות ה-20 של המאה שעברה והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מוארכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת אותו שוחזר לפני כמה שנים וכיום הוא נמצא בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו"
• אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נוכל למצוא, בין השאר, חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותוכניות חינוכיות למבקרים.
• מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חזיון אור קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
• גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר תבנית:נזכור את כולם. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף הקרוב לרחובות ובמטוסו פרצה שריפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם לו היה נמלט, המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להשאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
• אנדרטת טנק המרכבה - מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף ישראל טל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות.
• גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות - הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1,700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראיה.
• בתי משפחת שהין - בתיהם של בני משפחת שהין שוכנים בדרום העיר, סמוך לכפר גבירול, בו שכן כפר קובייבה עד לשנת 1948. אלו בתי אמידים שהוכרזו על ידי המועצה לשימור אתרים כמבנים לשימור הודות לערכם האדריכלי וערכי המורשת והתרבות המצויים בהם. בשנות ה-2000, צאצאי המשפחה מפוזרים בכל העולם והמבנים נותרו נטושים ומוזנחים.
• שלולית חורף - ביצת רחובות - שלולית חורף הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר. בשלולית מיני צמחים ובע"ח נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר.
• בית החמישה - מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ - שירות לאומי למבוגר.
• מצפה הכוכבים - זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אוירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להפתח גם לציבור הרחב.
• מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל נמצא בשכונת שעריים, נחנך ב-2017. במרכז ניתן ליהנות מתצוגות קבע ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן. המרכז מהווה בית לכלל קהילות ישראל, באמצעות תערוכות מתחלפות, ימי עיון, סדנאות, מופעים ועוד.

אזורים ושכונות

מפת העיר רחובות

מרכז העיר רחובות

"רחובות ההולנדית", במערב העיר - דוגמה טיפוסית לאחת מהשכונות הרבות שהוקמו בשולי העיר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20

תוכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים.

אזור 1 - צפון העיר

• שכונת יחד
• אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.

מוסדות באזור זה

• מכון ויצמן למדע
• הפקולטה לחקלאות

אזור 2 - מזרח העיר

• שכונת היובל/שרונה
• קריית קרעטשניף
• פסגת קרעטשניף
• קריית דוד
• דניה
• אבני חן
• אזורי ויצמן

אזור 3 - דרום העיר

• קריית ההגנה
• גני סביון
• מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
• עין גנים
• רמת אהרון - שכונה שנבנתה ב-1935 ונקראת על שם אהרן אייזנברג, גואל אדמות ונשיא לשכת בני ברית ברחובות.
• אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 על שטח פרדס פיינשטין, שעציו נעקרו ותושביה הראשונים היו בעיקר מפוני מעברת "הרמה". משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מתימן ואתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מאז, מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
• שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני
• רחובות החדשה - שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
• גבעת האהבה - גובהה 65 מטר מעל פני הים, נמצאת מעל מרכז המושבה, ליד רחוב טלר, וצופה על סביבותיה. את הגבעה רכש לראשונה אברהם דונדיקוב ולכן נקראה גבעת דונדיקוב, אולם השם הפופולרי, המקובל, היה "גבעת האהבה", שכן כאן בילו צעירי המושבה והזוגות הצעירים ולראשה עלה כל מבקר במושבה כדי לצפות עליה. בראש הגבעה נמצא אחד ממגדלי המים של רחובות. על הגבעה הזו נכתב השיר "גבעת האהבה" של דן אלמגור בהלחנתה של נורית הירש. במלחמת העצמאות הייתה על הגבעה תצפית קבועה להתרעה מפני התקפות מהאוויר של מטוסים מצריים על רחובות. על הגבעה בנויים כיום רבי קומות ותצפית ממנה על רחובות אפשרית רק מאחד הגגות.
• שכונת חבצלת - השכונה הדרומית ביותר בעיר.
• בית החולים קפלן

אזור 4

ערכים מורחבים – שעריים, כפר מרמורק

• שכונת מילצ'ן - נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לרחובות החדשה

פסל הפעמון בבית דונדיקוב ברחובות של הפסל ישראל פרימו

אזור 5 - מרכז העיר

דרומית לדרך יבנה

• קריית ויז'ניץ
• נווה אלון
• הספרייה העירונית
• התחנה המרכזית
• קניון רחובות

אזור 6 - מערב העיר

ערך מורחב – כפר גבירול

• נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי "שפרינצק", מתנ"ס קטן ובית כנסת.

פסל עץ הלב שיצר ישראל פרימו, להנצחתו של שמשון צור שהיה חבר מועצת העיר רחובות. הפסל מוצב בדרך שמשון צור בשכונת רחובות החדשה

• שכונת אפריים-נמצאת ממערב למרכז העיר, מדרום לנווה יהודה ומצפון לגבתון. בתחומה נמצא בית המשפט.
• שיכון סלע-נמצאת ממערב לשכונת אפריים וגבתון וממזרח לקריית משה.
• נווה (סביוני) עמית-השכונה הצפונית ביותר ברחובות, נמצאת ממערב לפארק המדע.
• קריית משה - השכונה נקראת על שמו של מייסד המפד"ל משה חיים שפירא. הוקמה בשנות השישים לאחר פינוי מעברת זרנוגה, שישבה על שטחו של הכפר הערבי הנטוש באותו שם. מעברת זרנוגה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה.
  בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. מפעל יפאורה-תבורי גובל בה. רוב תושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מכינה קדם צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל", מתנ"ס "חויות", מועדון הכדורגל "יצ'אלאל", בית הנוער "חץ קדימה" ששייך לעמותת "לשובע", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים. השכונה נחשבת כשכונת מצוקה ואירעו בה מספר מקרי רצח בין בני נוער בשנים 2004-2016.
• רחובות ההולנדית - שכונה שהוקמה בשנת 2001, ובה כאלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה, מצפון לקריית משה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם. השכונה תוכננה כך שבמרכז נמצא פארק ובנייני השכונה בנויים סביב פארק עם מתקני שעשועים ומשחקי מים, גן אקולוגי וגן פסלים. במתחם אשכול של 7 גני ילדים, בית ספר יסודי, בית כנסת ומרכז מסחרי.
• רחובות הצעירה - שכונה חדשה הנמצאת בתהליכי בנייה נכון ל-2017. ממוקמת סמוך לשדות קבוצת שילר ומדרום לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לכביש 411 החדש המחבר בין צומת מערב רחובות לצומת ביל"ו.

התיישבות בדואים נוודים

בתקופת הקיץ מגיעים שבטי בדווים נוודים לעיר רחובות ומתיישבים בצריפים ממערב לפרדס מינקוב וכן במאהל ליד קריית משה. בני השבטים רשומים במשרד הפנים כתושבי רחובות ויש להם זכות בחירה בבחירות המוניציפליות בעיר.

ראשי העיר

ביקור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ברחובות. בתמונה עם יצחק כ"ץ, ראש העירייה ועם אבא אבן.

1950–1955: בן ציון הורוביץ 1955–1968: יצחק כ"ץ 1968–1969: משה ברזילי 1969–1978: שמואל רכטמן 1978–1989: יחזקאל הרמלך

1989–1993: מיכאל (מיש) לפידות 1993–1998: יעקב סנדלר 1998–2009: יהושע (שוקי) פורר 2009 ואילך: רחמים מלול

• 
  מכון ויצמן
• 
  בית אל-אופ בפארק המדע בעיר
• 
  אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בגן המגינים
• 
  גבעת הדקלים
• 
  אנדרטת זיכרון לטייס חיים הולצמן
• 
  שלט הנצחה לטייס חיים הולצמן
• 
  חזית בית זקס
• 
  בית סלוצקין, כיום בנין המנהלה בקמפוס בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט
• 
  בית ברוידא
• 
  שלולית החורף של רחובות

קיר ההנצחה ב"בית החמישה"

ערים תאומות

גרנובל, צרפת היידלברג, גרמניה מנצ'סטר, בריטניה פרנה, ארגנטינה

פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית אלבקרקי, ניו מקסיקו, ארצות הברית

לקריאה נוספת

• משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950. ספריית "לנֹער"
• אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל,
  • כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872
  • כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890 -1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890 - 1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, 1898
• דני בר-מעוז, מגולת תימן לח'רבת דוראן: התיישבות עולי תימן ברחובות 1908-1948, הוצאת אעלה בתמר, 2003.
• 'רחובות', בתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004
• ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015.
• דניאלי, עמוס. מלכה ללא כתר : סיפור על מושבה ומשפחה. ירושלים: המשפחה. 2006.

קישורים חיצוניים

• עיריית רחובות - האתר הרשמי

• פרופיל רחובות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• רחובות - "לגעת בעבר ולשומרו למחר" - אתר המגולל את סיפורה של העיר
• רחובות 3D - תמונות בתלת ממד מהעיר רחובות, באתר "המימד השלישי"
• אסתר שטיין-אשכנזי, ‏ראשיתה של רחובות, תר"ן-תר"ס (1900-1890), קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 163-143
• דני בר-מעוז, ויקרא שמה רחבות, בהוצאת עיריית רחובות, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וספריית יהודה דקל, 2013
• יערה רובינזון, ברחובות שלנו: סיור בעיר רחובות, באתר nrg‏, 11 במרץ 2012
• ט"ו בשבט ברחובות,1928
• לאה גולדברג, המנון רחובות, 1940 (התחלה 4:03)
• המועצה המקומית רחובת בת חמישים, תר"ן - ת"ש. יומני כרמל, אפריל 1950
• מרוץ אופניים ברחובות, יומני כרמל אוקטובר 1950 (התחלה 3:34)
• אלי אלון, סיפורו של בית הבאר ההיסטורי ברחובות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2016
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
  פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלי אלון, סיפורו של בית הכנסת הגדול ברחובות , באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2016
• מידע על אתר רחובות, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• ארכיון העיר רחובות