שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 22 בתים ,  לפני 10 חודשים
←‏היסטוריה: כנראה שיש עוד עירובם בין עובדות לדברים שונים בנושאים כאלו. כרגיל, בכל הקשור למזרח הרחוק, יש פרטים לא מדויקים ולגמרי לא אנציקלופדיים
קנדו, "דרך החרב", כוללת בתוכה את תמצית העקרונות באמנויות לחימה יפניות. מאז ממשלת ה[[סמוראי]]ם הקדומה ביותר, במהלך [[תקופת קאמאקורה]] ([[1185]]-[[1233]]), [[סיף|סיוף]], ביחד עם רכיבה על [[סוס]]ים ו[[חץ וקשת|קשתות]], היו עיסוקיהם המלחמתיים העיקריים של השבטים הצבאיים. בתקופה זו, הקנדו התפתח תחת השפעה חזקה של [[זן בודהיזם]]. הסמוראי יכול היה להשוות את חוסר החשיבות של חייו בלהט הקרב, מה שהיה נחוץ לניצחון בקרבות יחידניים, לתפיסה הבודהיסטית של אופיה המשלה של ההבדלה בין חיים ומוות.
[[קובץ:FENCING AT AN AGRICULTURAL SCHOOL.jpg|ממוזער|220px|שמאל|קנדו בבית ספר חקלאי ביפן, בסביבות 1920]]
מאז, על פי האגדה, לוחמים רבים הגיעו להארה באמצעות אימון בקנדו. הלוחמים הללו יסדו בתי ספר לאימון בקנדו אשר התמשכו מאות שנים, ואשר מעצבים את בסיס האימון בקנדו כיום. שם כל בית ספר מיצג את תמצית ה[[הארה]] של מקימו. לכן, ה'איטּוֹ-ריוּ' (一刀流; 'בית הספר של החרב היחידה') מרמז על הארתו של המיסד, שכל חיתוכי החרב האפשריים נובעים מ- ונכללים בחיתוך מקורי ויסודי יחיד. ה'מוּטוֹ' (無刀; 'ללא חרב') הוא בית ספר המיצג את הבנתו של יוצרו, יַאמַאוֹקַה טֶשְשוּ, אשר לפיה "אין חרב חוץ מהשכל". ה'מוּנֶן מוּסוֹ ריוּ' (無念無想流; 'ללא מטרה, ללא חשיבה מראש'), באופן דומה, מיצג את ההבנה שתמצית הקנדו מתעלה על תהליך החשיבה המשקפת.
תרגילי הקנדו הרשמיים אשר נקבעו לפני מספר מאות שנים, נלמדים היום באמצעות צורות (forms) קבועות, או [[קאטה|קאטות]] (型). האימונים בקנדו, באמצעות חרבות אימון מבמבוק ('''שינאי''') ושריון ('''בוגו'''), הונהגו לראשונה [[המאה ה-18|במאה ה-18]] על ידי נַאגַאנוּמַה שירוֹזַאֶמוֹן קוּניסַאטוֹ (長沼四郎左衛門国郷; 1688-1767).
תפיסות כמו '[[מושין|מוּשין]]', או 'ראש נקי ממחשבות', כפי שהתמקצעו בהן פרשני זן, הם הישגים חיוניים לרמה גבוהה של קנדו. '[[פודושין|פוּדוֹשין]]', או 'ראש דומם', היא תכונה תפיסתית של האל [[פודו מיו-או|פוּדוֹ מיוֹ-אוֹ]], אחת מחמשת 'מלכי האור' של בודהיזם שינגוֹן, ואומרת שהסייף לא יכול להיות מולך שולל על ידי אשליות של סכנה, ספק, פחד, או הפתעה, העולים מפעולותיו של יריבו.

תפריט ניווט