גרגוריוס השלושה עשר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 57: שורה 57:


{{מיון רגיל:גרגוריוס 13}}
{{מיון רגיל:גרגוריוס 13}}
[[קטגוריה:ילידי 1502]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1585]]
[[קטגוריה:אפיפיורים איטלקים]]
[[קטגוריה:אפיפיורים איטלקים]]
[[קטגוריה:אפיפיורים במאה ה-16]]
[[קטגוריה:אפיפיורים במאה ה-16]]
[[קטגוריה:ילידי 1502]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1585]]

גרסה מ־00:10, 18 בינואר 2019

גרגוריוס השלושה עשר
Gregorius XIII
לידה 1 בינואר 1502
בולוניה, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 1585 (בגיל 83)
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אוגו בואונקומפאני (Ugo Boncompagni)
שם לידה Ugo Buoncompagni עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מדינת האפיפיור
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה משפטים באוניברסיטת בולוניה
עיסוק פרופסור למשפטים, אפיפיור
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ תפקיד מעל, תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האפיפיור ה־226
13 במאי 157210 באפריל 1585
(12 שנים)
אירועים בתקופתו החלת הלוח הגרגוריאני
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרגוריוס השלושה עשרלטינית: Gregorius XIII‏; 7 בינואר 1502 - 10 באפריל 1585), האפיפיור בין השנים 15721585. נודע בעיקר בשל הלוח הגרגוריאני שנקבע בימיו.

ביוגרפיה

גרגוריוס נולד בבולוניה (כיום באיטליה) בשם אוגו בואונקומפאני. הוא למד משפטים באוניברסיטת בולוניה, הוסמך ב-1530 והפך לפרופסור למשפטים באותה אוניברסיטה. בין תלמידיו היו: אלסאנדרו פארנזה, רג'ינאלד פול וקארלו בורומאו. ב־1538 הוזמן לרומא על ידי האפיפיור פאולוס השלישי שמינה אותו לעוזרו. הוא נתמנה על ידי האפיפיור פאולוס הרביעי לחבר לשכת האפיפיור. מאוחר יותר נתמנה על ידי האפיפיור פיוס הרביעי לקרדינל ולנציגו לועידת טרנטו. הוא שימש כשליח האפיפיור פיוס החמישי אל פליפה השני, מלך ספרד, ומאז עמד אתו בקשרים במשך כל חייו.

ב-1572, עם מות האפיפיור פיוס החמישי, נבחר אוגו בואונקומפאני לאפיפיור בשם גרגוריוס השלושה עשר, בחירה שהושפעה מתמיכתו של פליפה השני. מומחיותו בשטחי המשפט והניהול הייתה לו לעזר רב בקבלת החלטות. הוא היה נחוש בדעתו ליישם את המלצות ועידת טרנטו. הוא מינה ועדה כדי לערוך מחדש את רשימת הספרים האסורים על ידי הכנסייה הקתולית, עמד על כך שהבישופים יתגוררו במחוזות כהונתם, ביטל את מועצות הקרדינלים והמיר אותן בוועדות בעלות תפקידים מוגדרים. בזכות אישיותו הצליח להאדיר את כוחו של האפיפיור על חשבון הקרדינלים.

גרגוריוס השלושה עשר תמך בישועים בכל רחבי אירופה, והקים למענם בתי ספר שהפכו למרכזים חשובים להכשרת כמרים, ובהם הקולג' הגרמני והקולג' האנגלי ברומא. הוא דאג להעביר את האוניברסיטה האפיפיורית (שנוסדה ב- 1551) לאתר חדש ברומא, ושמה של אוניברסיטה זו הוסב על שמו לאוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית - האוניברסיטה הישועית העתיקה שבעולם.

שמו של גרגוריוס השלושה עשר נודע בעיקר בשל הלוח הגרגוריאני. הוא הכריז באמצעות צו שאחרי ה-4 באוקטובר 1582 יבוא ה-15 באוקטובר 1582, וכך קוצרה שנת 1582 ב-10 ימים. הבעיה הייתה שבלוח היוליאני, שהיה נהוג מאז שנת 45 לפנה"ס, השנה הייתה ארוכה מדי, ובמשך השנים נוצר פער של עשרה ימים בחישוב מועד טקס חג הפסחא וטקסים נוצרים אחרים.

מדיניות החוץ של גרגוריוס השלושה עשר הייתה מכוונת נגד הפרוטסטנטים. הוא עודד את פליפה השני מלך ספרד לשלול את הכתר מאליזבת הראשונה מלכת אנגליה. אומנם לא היה לו חלק בטבח ליל ברתולומאוס הקדוש, אך אחרי רצח זה ערך ברומא טקס הודיה לאלוהים על הצלת צרפת וכס האפיפיור מן הסכנה הגדולה, והורה לטבוע מטבע מיוחד לציון תבוסתם והשמדתם של ההוגנוטים.

כדי לממן את תוכניותיו - הקמת בתי ספר לישועים, דיכוי ההוגנוטים ושלילת הכתר מאליזבת - החרים אחוזות רבות במדינת האפיפיור בתואנות משפטיות. הדבר גרם להתנגדות האצולה שארגנה כנופיות לצורך שוד וביזה בערים ובדרכים. כתוצאה, לא ניתן היה לגבות כספים וזרימת הזהב לרומא נפסקה. גרגוריוס השלושה עשר נאלץ לבטל את צווי ההחרמה ומת כאדם מושפל ב-1585. אחרי מותו נבחר לאפיפיור סיקסטוס החמישי.

קישורים חיצוניים


הקודם:
פיוס החמישי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
סיקסטוס החמישי