הנסיכה הקסומה (סרט) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27: שורה 27:


==תקציר העלילה==
==תקציר העלילה==
הסרט בנוי כ[[סיפור מסגרת]], כאשר סב ([[פיטר פאלק]]) מספר לנכד החולה [[פרד סבאג']] את העלילה.
הסרט בנוי כ[[סיפור מסגרת]], כאשר סב ([[פיטר פאלק]]) מספר לנכד החולה ([[פרד סבאג']]) את העלילה.


הנערה באטרקפ (באנגלית buttercup, בתרגום העברי [[נורית]]; גולמה על ידי [[רובין רייט]]) גרה בחווה, בה היא נהנית להתעמר בנער החווה שלה, [[ווסלי]] ([[קרי אלווס]]). בכל פעם שהיא מבקשת ממנו לעשות דבר מה למענה, הוא משיב "כרצונך" ("as you wish"). באטרקפ מגלה לבסוף כי באומרו "כרצונך" הוא למעשה מתכוון "אני אוהב אותך", ומגלה כי אף היא אוהבת אותו. וסלי עוזב את החווה כדי להרוויח כסף על מנת שיוכלו להתחתן, אך את ספינתו תוקף השודד האיום רוברטס, ובאטרקפ מאמינה כי וסלי מת. כעבור חמש שנים, באטרקפ נדרשת להינשא לנסיך המפרדינק ([[כריס סרנדון]]), וחוקי הממלכה אינם מאפשרים לה לסרב.
הנערה באטרקפ (באנגלית buttercup, בתרגום העברי [[נורית]]; גולמה על ידי [[רובין רייט]]) גרה בחווה, בה היא נהנית להתעמר בנער החווה שלה, [[ווסלי]] ([[קרי אלווס]]). בכל פעם שהיא מבקשת ממנו לעשות דבר מה למענה, הוא משיב "כרצונך" ("as you wish"). באטרקפ מגלה לבסוף כי באומרו "כרצונך" הוא למעשה מתכוון "אני אוהב אותך", ומגלה כי אף היא אוהבת אותו. וסלי עוזב את החווה כדי להרוויח כסף על מנת שיוכלו להתחתן, אך את ספינתו תוקף השודד האיום רוברטס, ובאטרקפ מאמינה כי וסלי מת. כעבור חמש שנים, באטרקפ נדרשת להינשא לנסיך המפרדינק ([[כריס סרנדון]]), וחוקי הממלכה אינם מאפשרים לה לסרב.

גרסה מ־16:25, 18 בינואר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים ריקים [ אולפן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ קישור, מפיץ, הפקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הנסיכה הקסומה
The Princess Bride
כרזת הסרט
מבוסס על ספרו של ויליאם גולדמן "הנסיכה הקסומה"
בימוי רוב ריינר
הופק בידי אנדרו שיינמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ויליאם גולדמן
עריכה רוברט לייטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קרי אלווס
רובין רייט
מנדי פטינקין
אנדרה הענק
כריס סרנדון
פיטר פאלק
מוזיקה מארק נופלר
צילום אדריאן בידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20, נטפליקס, דיסני+ עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בספטמבר 1987
משך הקרנה 98 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט שודדי ים, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט פנטזיה, סרט סייפים נועזים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 16,000,000‏$
הכנסות 30,857,814‏$
הכנסות באתר מוג'ו princessbride
פרסים 2 פרסי סאטורן
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנסיכה הקסומהאנגלית: The Princess Bride, מילולית: "הכלה הנסיכה") הוא סרט קולנוע משנת 1987, המבוסס על ספרו של ויליאם גולדמן באותו שם. גולדמן אף כתב את תסריט הסרט, שביים רוב ריינר, ומככבים בו קרי אלווס ורובין רייט.

הסרט זכה בשני פרסי סאטורן על התלבושות וסרט הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 1987.

תקציר העלילה

הסרט בנוי כסיפור מסגרת, כאשר סב (פיטר פאלק) מספר לנכד החולה (פרד סבאג') את העלילה.

הנערה באטרקפ (באנגלית buttercup, בתרגום העברי נורית; גולמה על ידי רובין רייט) גרה בחווה, בה היא נהנית להתעמר בנער החווה שלה, ווסלי (קרי אלווס). בכל פעם שהיא מבקשת ממנו לעשות דבר מה למענה, הוא משיב "כרצונך" ("as you wish"). באטרקפ מגלה לבסוף כי באומרו "כרצונך" הוא למעשה מתכוון "אני אוהב אותך", ומגלה כי אף היא אוהבת אותו. וסלי עוזב את החווה כדי להרוויח כסף על מנת שיוכלו להתחתן, אך את ספינתו תוקף השודד האיום רוברטס, ובאטרקפ מאמינה כי וסלי מת. כעבור חמש שנים, באטרקפ נדרשת להינשא לנסיך המפרדינק (כריס סרנדון), וחוקי הממלכה אינם מאפשרים לה לסרב.

יום אחד נחטפת באטרקפ על ידי שלישיית פושעים – הסיציליאני הפיקח ויזיני (ולאס שון), אמן הסיף הספרדי איניגו מונטויה (מנדי פטינקין), והענק הטורקי פזיק (כוכב ההיאבקות "אנדרה הענק"). הם לוקחים אותה בספינתם אל ממלכת גילדר, שהיא אויבת של פלורין (שמות הממלכות הם שמות של מטבעות עבר הולנדיים) במטרה לגרום למלחמה בין שתי הממלכות, כאשר הם מבחינים בספינה נוספת העוקבת אחריהם. בהגיעם לגילדר הם מתחילים לטפס על צוקי הטירוף, כאשר מן הספינה השנייה יוצא גבר לבוש מסכה שחורה, ומתחיל לטפס אף הוא. בהגיעם לפסגה, הם חותכים את החבל, אך האיש בשחור מצליח לתפוס בצוק ולהינצל. כאשר הוא מגיע לפסגה, הוא פוגש באיניגו, שנצטווה על ידי ויזיני להרוג אותו. אך איניגו מתגלה כאיש ישר, ומארגן קרב חרבות הוגן, בו האיש בשחור מנצח. לפני כן מספר לו איניגו כי הקדיש את חייו ללימודי סיף, על מנת לנקום את מותו של אביו, אשר נרצח על ידי איש בעל שש אצבעות.

לאחר מכן פוגש האיש בשחור בפזיק, שמחליט גם הוא להיות הוגן ולאפשר לו להילחם בקרב היאבקות. על אף ממדיו העצומים של פזיק, הוא איטי ואינו רגיל להילחם באדם אחד בלבד. האיש במסכה מנצל זאת, ומצליח לטפס על גבו ולחנוק אותו עד עילפון.

האיש ממשיך בדרכו ופוגש את ויזיני, המחזיק את באטרקפ ומכוון אליה סכין. הוא גובר גם עליו, לאחר קרב מוחות בו מונחות בפני ויזיני שתי כוסות יין – אשר באחת מהן הומס על פי דברי האיש במסכה הרעל הקטלני איוקין – ועליו לבחור מאיזו כוס ישתה הוא ומאיזה כוס ישתה האיש במסכה. ויזיני מנסה לרמות על ידי החלפת הכוסות בעת שהאיש במסכה מפנה את מבטו, אך לאחר שהוא בוחר בכוס שלפניו ושותה ממנה הוא מת מיד. האיש במסכה מספר לבאטרקפ כי החדיר רעל לשתי הכוסות אך במהלך השנים פיתח חסינות נגד הרעל. הוא לוקח אותה ורץ איתה לעבר היער, על מנת לברוח מהנסיך המפרדינק שבא למצוא אותה. באטרקפ מאמינה שמדובר בשודד רוברטס, ודוחפת אותו במורד הוואדי. תוך התגלגלות למטה, קורא האיש "כרצונך", ובאטרקפ מבינה כי למעשה מדובר בווסלי.

וסלי מספר לבאטרקפ כי השודד האיום רוברטס אכן תקף את ספינתו, אך השאיר את וסלי בחיים לאחר שביקש ממנו לא להרוג אותו בשם אהבתו לבאטרקפ. לאחר שפרש רוברטס, העביר את כינויו וספינתו לווסלי. לאחר ששרדו את ביצת האש, פוגשים וסלי ובאטרקפ בנסיך המפרדינק וברוזן רוגן (כריסטופר גסט), שווסלי מבחין כי יש לו שש אצבעות. באטרקפ חוזרת לארמון על מנת להינשא להמפרדינק, לאחר שזה מבטיח לה כי לווסלי לא יאונה כל רע. אך וסלי נלקח ועובר עינויים ב"בור היאוש", כחלק ממחקר הכאב של הרוזן.

בינתיים, איניגו ופזיק נפגשים מחדש, ופזיק מספר לאיניגו כי האיש בעל שש האצבעות הוא הרוזן רוגן. הם מחליטים ללכת למצוא את וסלי, על מנת שיעזור לאיניגו לנקום את מות אביו. אך כאשר הם מוצאים אותו בבור היאוש, וסלי כבר מת ממכונות העינויים. הם לוקחים אותו למקס בעל הנס (בילי קריסטל) מכשף שעבד בעבר עבור הנסיך המפרדינק. מקס מכריז על וסלי כ"מת ברובו", ורוקח גלולה אשר תחזיר אותו לחיים.

בערב החתונה וסלי, איניגו ופזיק פורצים לארמון. איניגו מוצא את הרוזן רוגן והורג אותו, וסלי מרמה את הנסיך המפרדינק וגורם לו להיכנע. וסלי, באטרקפ, איניגו ופזיק בורחים מן הארמון על ארבעה סוסים לבנים, והסיפור מסתיים בשורה אשר למעשה חותמת את אחד הפרקים הראשונים בספר: "מאז המצאת הנשיקה, היו חמש נשיקות שנחשבו למלאות התשוקה ולטהורות ביותר. זו השאירה את כל החמש מאחור".

הבדלים בין הספר לסרט

הספר מכיל הקדמה בה מתאר המחבר כיצד אביו הקריא לו את הספר כאשר היה חולה. בסרט האב הופך לסב אשר מגיע להקריא לנכדו החולה.

הספר מתאר בפירוט רב מאוד את ההיסטוריה של רוב הדמויות. שני הפרקים הראשונים מתארים את גדילתם והתאהבותם של באטרקפ וווסלי וכן מסבירים מדוע מחליט הנסיך המפרדינק לצאת למלחמה מול גילדר ואיך קרה שהוא מתחתן עם באטרקאפ. גם תיאורו של הנסיך שונה, בספר הוא מתואר "רחב כחבית" (שונה מאוד מכריס סרנדון שלוהק לתפקיד) ובפרק השני הורג במו ידיו קוף אורנגאוטן. בהמשך קטעים שלמים מוקדשים לתיאור מותו של אביו של איניגו ולקריירת ההיאבקות של פזיק. הסרט מסכם את הסיפורים במשפטים בודדים בלבד.

"בור היאוש" בסרט הוא למעשה "ביבר מוות" בן חמש קומות בספר, המתאר כיצד פזיק ואיניגו שרדו את כולו בקושי רב. בסרט, לעומת זאת, הם מגיעים ישירות לווסלי, ללא שעברו כל סכנה בדרך.

בקטע קצר שהופיע בספר ולא בסרט, כאשר הגיבורים נמלטים מן הארמון הם נתקלים שוב בשומרים. ברגע זה מצליחה תושייתה של הנסיכה להציל אותם.

פרט למספר הבדלים נוספים, התסריט נאמן ברובו לספר, שנכתב גם הוא על ידי ויליאם גולדמן.

הצלחת הסרט

הסרט זכה להצלחה טובה מאוד בעת הקרנותיו בקולנוע, עם הכנסות של כשלושים מיליון דולר בארצות הברית[1] – כמעט פי שניים מתקציבו.[2] עם זאת, הסרט זכה לביקורות טובות באופן יוצא דופן; מבקרים רבים ציינו לטובה את התסריט המשובח,[3] כמו גם את ההומור שבסרט.[4] באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, דירוג הסרט הוא 95%.[5] הסרט נמצא באופן קבוע ברשימת 250 הסרטים האהובים ביותר באתר IMDb, המבוססת על דירוג גולשי האתר.[6]

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים בטורונטו, בו זכה בפרס "אהוב הקהל". בטקס פרסי אוסקר ה-60, הסרט היה מועמד בקטגוריה אחת בלבד, על שיר מקורי ("Storybook Love" מאת מארק נופלר). עם השנים הפך לסרט פולחן, ובשנת 2002 בחר בו מכון הסרטים האמריקאי כאחד מסרטי האהבה הגדולים בכל הזמנים. המשפט "Hello, my name is Inigo Montoya, you killed my father, prepare to die" ("שלום, שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי, היכון למות") הפך למטבע לשון וקיימות עליו פרודיות רבות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים