שמעון כהן (מוזיקאי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:23, 24 בינואר 2019

קורות חיים

סיים את האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. למד הלחנה אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' ופאול בן-חיים ופסנתר אצל אמה גורוכוב.

החל את דרכו כפסנתרן, אך במשך הזמן עבר להלחנה, לעיבודים ולניצוח, תחילה ב"קול ישראל".

ביצירותיו חיבורים סימפוניים, קונצ'רטי לכלי סולו, מוזיקה קאמרית, מוזיקה לתיאטרון ובה להצגות "אות בארץ הפלאות", "במזל דגים", "הנסיך הקטן" ועוד. מוזיקה לסרטים "שני קוני למל", "פרקי אליק" וסרטים דוקומנטריים. פרקי מקהלה ושירים.

יצירותיו מנוגנות ומושמעות בארצות הברית, באירופה וכמובן בישראל, וזכו לביצועים של מיטב התזמורות, לרבות בניצוחו, ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הטיילת של בוסטון, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס, התזמורת הסימפונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של סנטה ברברה, התזמורת הסימפונית של גואטמאלה ועוד.

כפסנתרן הוא מבטא את רוח נעימות מלחיני ישראל בפירוש הייחודי שלו בנגינה מבריקה וביכולת טכנית מרשימה. עיבודיו לטובי הזמרים נכנסו לפנתיאון הזמר העברי. ערך וניצח על עשרות מופעים ברדיו ובטלוויזיה כשהבולטים ביניהם אירועי ההוקרה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית למלחינים אלכסנדר ארגוב ומשה וילנסקי בהגיעם לגבורות וכן תוכניות רבות של מחזמר. ליווה בפסנתר את הזמרת שושנה דמארי במשך עשרים ושבע שנים.

בפסטיבל הזמר והפזמון 1966 זכה השיר שעיבד "ליל הסתיו" למילים של חיה כהן וולחן של חיים צור בביצוע של אריק איינשטיין ויפה ירקוני בביצועים שונים.

בשנת 1967 יצא לראשונה תקליט ובו אוסף נעימות ישראליות מנוגנות בפסנתר בלווית התזמורת הסימפונית ירושלים שנקרא "נעימות זהב לפסנתר". הביצוע הבולט בתקליט הוא הלחן "כלניות", שהפך להיות הסמל המסחרי שלו. בפסטיבל הזמר והפזמון 1967 זכה השיר שעיבד "מי יודע כמה" למילים של רימונה די-נור וללחן של יעקב הולנדר בביצוע של מייק בורשטיין.

בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 זכה השיר שעיבד "בלדה לחובש" למילים של דן אלמגור וללחן של אפי נצר ובביצוע של יהורם גאון.

בשנים 1970 עד 1974, ניצח על תזמורת פסטיבל שירי הילדים, מהראשון עד לחמישי. בין השירים עליהם ניצח: "למה ככה" (אבי טולדנו ועירית ענבי), אן דן די נו" (יפה ירקוני), "איזה יום שמח" (שולה חן), "חג יובל" (אבי טולדנו), "מפרשי זהב" (לואיג'י), "שרה שרה שיר שמח" (אף אוזן גרון), "שובב עם לב זהב" (ששי קשת), ועוד אחרים...

בעיבודיו בולטת טביעת האצבעות שלו כמו בשיר שנודע מפי הזמרת אסנת פז "שיר שלכת אדומה", שבפתיחה הוא מבצע בפסנתר את הקטע הווירטואוזי.

בשנת 1988 הוא הקים יחד עם מאיר ניצן את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון והיה מנהלה המוזיקלי ומנצחה בשנתיים הראשונות. בשנת 1992 הוא ייסד את התזמורת הקאמרית אשדוד (כיום התזמורת הסימפונית אשדוד) והיה מנהלה המוזיקלי ומנצחה (1992-‏1994).

שמעון כהן הוא חתן פרס "עיל"ם" ו"אשכולות" לשנת 1998 על מפעל חיים ופרס אנגל של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2001.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

שמעון כהן (מוזיקאי), בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יוסי שיפמן, ריאיון: האביב של שמעון כהן, באתר הבמה, 23 באוקטובר 2012
יעקב בר-און, ‏"הכהן הגדול": גדול מלחיני הזמר העברי מגיח אל קדמת הבמה, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2017
שמעון כהן, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 == קורות חיים ==
+סיים את [[האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב]]. למד [[הלחנה]] אצל [[אלכסנדר אוריה בוסקוביץ']] ו[[פאול בן-חיים]] ו[[פסנתר]] אצל [[אמה גורוכוב]].
+החל את דרכו כפסנתרן, אך במשך הזמן עבר להלחנה, לעיבודים ולניצוח, תחילה ב"[[קול ישראל]]".
+ביצירותיו חיבורים סימפוניים, קונצ'רטי לכלי סולו, [[מוזיקה קאמרית]], מוזיקה לתיאטרון ובה להצגות "אות בארץ הפלאות", "במזל דגים", "[[הנסיך הקטן]]" ועוד. מוזיקה לסרטים "[[שני קוני למל (סרט)|שני קוני למל]]", "פרקי אליק" וסרטים דוקומנטריים. פרקי מקהלה ושירים.
+יצירותיו מנוגנות ומושמעות ב[[ארצות הברית]], ב[[אירופה]] וכמובן ב[[ישראל]], וזכו לביצועים של מיטב ה[[תזמורת|תזמורות]], לרבות בניצוחו, ובהן [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], [[התזמורת הסימפונית ירושלים]], [[תזמורת הטיילת של בוסטון]], [[התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס]], [[התזמורת הסימפונית של לונדון]], התזמורת הסימפונית של [[סנטה ברברה]], התזמורת הסימפונית של [[גואטמאלה]] ועוד.
+כפסנתרן הוא מבטא את רוח נעימות מלחיני ישראל בפירוש הייחודי שלו בנגינה מבריקה וביכולת טכנית מרשימה. עיבודיו לטובי הזמרים נכנסו לפנתיאון הזמר העברי. ערך וניצח על עשרות מופעים ברדיו ובטלוויזיה כשהבולטים ביניהם אירועי ההוקרה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית למלחינים [[אלכסנדר ארגוב]] ו[[משה וילנסקי]] בהגיעם לגבורות וכן תוכניות רבות של [[מחזמר]]. ליווה בפסנתר את הזמרת [[שושנה דמארי]] במשך עשרים ושבע שנים.
+ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1966]] זכה השיר שעיבד "ליל הסתיו" למילים של חיה כהן וולחן של [[חיים צור]] בביצוע של [[אריק איינשטיין]] ו[[יפה ירקוני]] בביצועים שונים.
+בשנת [[1967]] יצא לראשונה [[תקליט]] ובו אוסף נעימות ישראליות מנוגנות בפסנתר בלווית התזמורת הסימפונית ירושלים שנקרא "נעימות זהב לפסנתר". הביצוע הבולט בתקליט הוא הלחן "[[כלניות (שיר)|כלניות]]", שהפך להיות הסמל המסחרי שלו. ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1967]] זכה השיר שעיבד "מי יודע כמה" למילים של [[רימונה די-נור]] וללחן של [[יעקב הולנדר]] בביצוע של [[מייק בורשטיין]].
+ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1969]] זכה השיר שעיבד "[[בלדה לחובש]]" למילים של [[דן אלמגור]] וללחן של [[אפי נצר]] ובביצוע של [[יהורם גאון]].
+בשנים [[1970]] עד [[1974]], ניצח על תזמורת [[פסטיבל שירי הילדים]], מהראשון עד לחמישי.
+בין השירים עליהם ניצח: "למה ככה" ([[אבי טולדנו]] ו[[עירית ענבי]]), אן דן די נו" ([[יפה ירקוני]]), "איזה יום שמח" ([[שולה חן]]), "חג יובל" (אבי טולדנו), "מפרשי זהב" (לואיג'י), "שרה שרה שיר שמח" ([[אף אוזן גרון (להקה)|אף אוזן גרון]]), "שובב עם לב זהב" ([[ששי קשת]]), ועוד אחרים...
+בעיבודיו בולטת טביעת האצבעות שלו כמו בשיר שנודע מפי הזמרת [[אסנת פז]] "שיר שלכת אדומה", שבפתיחה הוא מבצע בפסנתר את הקטע הווירטואוזי.
+בשנת [[1988]] הוא הקים יחד עם [[מאיר ניצן]] את [[התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון]] והיה מנהלה המוזיקלי ומנצחה בשנתיים הראשונות. בשנת [[1992]] הוא ייסד את התזמורת הקאמרית אשדוד (כיום [[התזמורת הסימפונית אשדוד]]) והיה מנהלה המוזיקלי ומנצחה (1992-{{כ}}[[1994]]).
+שמעון כהן הוא חתן פרס "עיל"ם" ו"אשכולות" לשנת [[1998]] על מפעל חיים ו[[פרס אנגל]] של [[עיריית תל אביב-יפו]] לשנת [[2001]].
 ==קישורים חיצוניים==