לה ריטה מיצוקו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאה פרמטרית
שורה 37: שורה 37:


[[קטגוריה:להקות רוק]]
[[קטגוריה:להקות רוק]]
[[קטגוריה:להקות צרפתיות]]

גרסה מ־14:11, 31 בינואר 2019

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
לה ריטה מיצוקו (פרד שישן וקתרין רנז'ה)

לֶה ריטה מיצוּקוֹצרפתית:Les Rita Mitsouko) היו להקת פופ רוק צרפתית מורכבת מצמד מוזיקאים: נגן הגיטרה פרד שישן והזמרת קתרין רנז'ה. הם הופיעו לראשונה תחת השם הזה במועדון ז'יבוס בפריז בשנת 1980. הם הפכו בהמשך לאחת מהתופעות המוזיקליות המוערכות ביותר בצרפת. סינגל הבכורה שלהם "Marcia Baila" שהופק על ידי קוני פלנק, הגיע למקום השני במדרג הסינגלים בצרפת בשנת 1984. אחר כך הם שיתפו פעולה עם המפיק טוני ויסקונטי ביצירת שני אלבומים:No Comprendo ו- Marc & Robert. בהמשך "Singing in the Shower" שבוצע יחד עם ספארקס הפך ללהיט בצרפת והושמע תכופות בתחנות הרדיו לריקודים בארצות הברית בשנת 1988. איגי פופ שיתף איתם פעולה ב-Système D ושר יחד עם קתרין רנז'ה ב-"My Love Is Bad" קיום הלהקה הסתיים עם בשנת 2007 עם מותו של פרד שישן מסיבוכים של סרטן. קתרין רנז'ה יצא לסיור הופעות תחת הכותרת "קתרין רנז'ה שרה לה ריטה מיצוקו ויותר" ופרצה בקריירה של זמרת סולו.

היסטוריה

קתרין רנז'ה ופרד שישן נפגשו בפריז בשנת 1979.שישן היה בעבר נגן הגיטרה של להקת הרוק הצרפתית "גזולין" ויצא זה עתה מכלא אחרי פרשת סמים. קתרין רנז'ה השתתפה אז כזמרת בקומדיה המוזיקלית Flashes rouges מאת מארק'או (Marc'O) וז'נבייב ארווה. כשהם מחוסרי פרנסה עזבו שניהם את מסגרתם הקודמת ואחרי שבוע של חזרות ביחד הציע שישן לרנז'ה להקים איתו צמד רוק. תחת שם העט ספרא Sprats הם הלחינו את שיריהם הראשונים והופיעו בברים, במסעדות והאולמות קטנים, כמו "זי'בוס"

ב-1980 הלחינו וביצעו את שיר הנושא 'Aux limites de la mer במחזה של ארמנדו ליאמס בבימוי קתרין דאסטה ועם מרגיה מורטו.ב-[[[1981]] הם אימצו את השם Rita Mitsouko ויצאו לסיורם הראשון בארצות הברית כלהקת חימום של הלהקה הניו יורקית Indoor Life. הם חתמו אטת החוזה הראשון עם בית התקליטים וירג'ין צרפת והוציאו את התליקט 45 T הראשון - Minuit dansant. הצמד ביצע בהמשך את המוזיקה למופע הריקוד Pôle à pôle, עם הרקדנים מרי-כריסטין גאורגיו ואלן ביפאר לרגל ביאנלת המחול בליון ב-1983

דיסקוגרפיה

  • 1984 - Rita Mitsouko
  • 1986 - No Comprendo
  • 1988 - Marc & Robert
  • 1993 -Système D
  • 2000 - Cool Frénésie
  • 2002 -La Femme trombone
  • 2007 - Variéty


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה ריטה מיצוקו בוויקישיתוף