מונולטריזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שתי דוגמאות
עריכה, תיקון הקשרים.
שורה 3: שורה 3:
את המונח טבע [[יוליוס ולהאוזן]].
את המונח טבע [[יוליוס ולהאוזן]].


ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שפורשו{{הערה|למשל על ידי [[נילי שופק]] מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נילי סמט מאוניברסיטת בר אילן במסגרת הקורס "המקרא לאור המזרח הקדום"}} כמעידות על מונולטריזם:
ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שחוקרי מקרא{{הערה|למשל על ידי [[נילי שופק]] מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נילי סמט מאוניברסיטת בר אילן במסגרת הקורס "המקרא לאור המזרח הקדום"}} פירשו כמעידות על מונולטריזם:
*{{הדגשה|וְעַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים|שמות יח יא|שמות י"ח יא}}
*{{הדגשה|וְעַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים|שמות יח יא|שמות י"ח יא}} - דברי [[יתרו]].
*{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר יש אלים אחרים.
*{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר למצרים יש אלים אחרים.
*{{הדגשה| מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ|שמות ט"ו י"א|שמות ט"ו י"א}}.
*{{הדגשה| מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ|שמות ט"ו י"א|שמות ט"ו י"א}}.
* {{הדגשה| כִּי, כָּל-הָעַמִּים, יֵלְכוּ, אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו; וַאֲנַחְנוּ, נֵלֵךְ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ--לְעוֹלָם וָעֶד|מיכה ד ה|מיכה ד ה}}
* {{הדגשה| כִּי, כָּל-הָעַמִּים, יֵלְכוּ, אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו; וַאֲנַחְנוּ, נֵלֵךְ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ--לְעוֹלָם וָעֶד|מיכה ד ה|מיכה ד ה}}
*{{הדגשה|כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה|ירמיהו י יא|ירמיהו י' יא}} – לפי [[רד"ק]]: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.
*{{הדגשה|{{מונחון|כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה.|כך תאמרו להם: אלוהים שלא בראו שמים וארץ, יאבדו מהארץ ומתחת השמים.}} עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.|ירמיהו י יא'-יב'|ירמיהו י' יא'-יב'}} – לפי פירוש [[רד"ק]] ל[[תרגום יונתן]] של "עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ", כוונת התרגום היא: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=13&perek=10&mefaresh=radak פירוש רד"ק]]}}
*{{הדגשה|אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ|תהלים פו ח|תהילים פ"ו ח}}. כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
*{{הדגשה|אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ|תהלים פו ח|תהילים פ"ו ח}}. כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
* {{הדגשה|כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים: {{ש}}כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה|תהלים צו ד|תהלים צו ד}}
* {{הדגשה|כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים: {{ש}}כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה|תהלים צו ד|תהלים צו ד}}

גרסה מ־01:45, 1 בפברואר 2019

מונולטריזםיוונית: μόνος = יחיד, λατρεία = פולחן) הוא פולחן וסגידה לאל אחד בלבד, תוך אמונה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

את המונח טבע יוליוס ולהאוזן.

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שחוקרי מקרא[1] פירשו כמעידות על מונולטריזם:

  • ”וְעַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים” (שמות י"ח יא) - דברי יתרו.
  • ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'” (שמות י"ב, יב) – כלומר למצרים יש אלים אחרים.
  • ” מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ” (שמות ט"ו י"א).
  • ” כִּי, כָּל-הָעַמִּים, יֵלְכוּ, אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו; וַאֲנַחְנוּ, נֵלֵךְ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ--לְעוֹלָם וָעֶד” (מיכה ד ה)
  • כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה. עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.” (ירמיהו י' יא'-יב') – לפי פירוש רד"ק לתרגום יונתן של "עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ", כוונת התרגום היא: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.[2]
  • ”אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ” (תהילים פ"ו ח). כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
  • ”כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים:
    כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה”
     (תהלים צו ד)
  • ”כִּי אַתָּה ה' עֶלְיון עַל כָּל הָאָרֶץ. מְאד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלהִים” (תהלים צז ט)

לפי אותה גישה פרשנית, קיים בתנ"ך גם הרעיון כי לא זו בלבד שיש אלים שונים, אלא כל אל שולט בטריטוריה מוגדרת:

  • ”לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם” (דברים ו יד)
  • ”בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה', עַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ” (דברים לב ח-ט)
  • ” הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ, כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ--אוֹתוֹ תִירָשׁ; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינוּ, מִפָּנֵינוּ--אוֹתוֹ נִירָשׁ” (שופטים יא כד)
  • ”כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים” (שמואל א, כו יט)

פירוש אחר הסיק שלאלי המקרא יש ילדים:

  • ”הָבוּ ה', בְּנֵי אֵלִים; הָבוּ ה', כָּבוֹד וָעֹז” (תהלים כט א)
פרשנויות

רש"י מפרש את שמע ישראל: ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.” (דברים ו', ד) כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את האמונה המונותאיסטית.

במקרא המושג אל אינו מתייחס רק לישות בעלת כוח עליון אלא לכלל האלילים וכן לכוחות גשמיים כמו בפסוק  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט). הפרשנות המסורתית של הפסוקים המוזכרים (אלה שבהם רלוונטי פירוש זה) היא שכוחו של ה' גדול יותר מכוח (טבע) יחיד כשלעצמו.

באסלאם

באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אליהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באליהּ תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהּ אחר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למשל על ידי נילי שופק מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נילי סמט מאוניברסיטת בר אילן במסגרת הקורס "המקרא לאור המזרח הקדום"
  2. ^ פירוש רד"ק]


ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.