לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "נאו-ציונות"

אין תקציר עריכה
מ (ניסוח)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
האידאולוגיה הנאו-ציונית מתמודדת עם שני זרמים פוסט-ציונים להגדרתה: פוסט-ציונות מן הימין, ופוסט-ציונות מן השמאל, כאשר שתיהן לרוב תומכות בסיפוח השטחים אך מצדדים שונים של המפה הפוליטית:
* פוסט-ציונות מן הימין (על פי השיטה הנאו-ציונית) הוא זרם הגותי ופוליטי המעמיד את קיומה של שליטה יהודית בכל [[ארץ ישראל]] כערך קובע, הגובר על ההשלכות שתהיינה על ה[[דמוגרפיה]] וה[[דמוקרטיה]] במדינת ישראל, כתוצאה מהגדרת כל שטחי ארץ ישראל כנתונים באופן בלעדי תחת שלטונה וחוקיה של [[ישראל]]. אידאולוגיה זו לרוב מצודדתמצדדת בסיפוח השטחים ולמעשה גם בביטול צביונה הדמוקרטי של המדינה, ובכך מנוגדת לבסיסי הציונות שהגה [[בנימין זאב הרצל]]. תפיסה זו מתבטאת בעיקר בקרב המתנחלים ונערי הגבעות שרואים במוסדות המדינה דבר הצורך שינוי בתפיסה הדתית.
* פוסט-ציונות מן השמאל הוא זרם הגותי ופוליטי אשר בבסיסו משתייך להגות הפוסט לאומית. בניגוד לפוסט-ציונות הימנית המשמרת את שטחי 67 כחלק משטחה של ארץ ישראל, הפוסט ציונות מן השמאל התפתחה לאחר מכן, להבנה כי אין צורך במלחמה דמוגרפית וגאוגרפית במדינה. אידאולוגיה זו גם היא כאמור מצודדתמצדדת בסיפוח השטחים, אך תוך כינון [[מדינת כלל-אזרחיה]] פוסט-לאומית ובכך שוללת גם את הציונות וגם את הלאומיות הפלסטינית. כמו כן, טוענים ההוגים הנאו-ציונים, כי הפוסט ציונות משמאל מונעת ממניעים כלכליים [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברליים]] המושתתים על ניצול עובדים והרחבת הפערים הכלכליים.
 
חלק ממפלגות הימין בישראל שמציעים מדינה יהודית על כל שטחי ארץ ישראל (כמו למשל מפלגת [[זהות (מפלגה)|זהות]] של [[משה פייגלין]] ומפלגת [[עוצמה יהודית]] של [[מיכאל בן-ארי|מיכאל בן ארי]]) נתפסות כפוסט-ציוניים משתי סיבות:
משתמש אלמוני