חרוז אלכסנדריני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:45, 2 בפברואר 2019

חרוז אלכסנדריני הוא סוג של טור שירה במשקל הסילאבי. השם נובע מהאפוס הצרפתי ״רומאנס אלכסנדר״^[1] מהמאה ה-12, שבו נעשה שימוש במשקל האלכסנדריני הצרפתי. במקור הצרפתי, הטור הוא בן עשר הברות הנחלקות באמצען בצזורה (הפסק). מעבר להטעמה היאמבית, יש בו הטעמה פרוסודית הנופלת על ההברה האחרונה ועל השישית, זו שלפני הצזורה^[2].

ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז זכרי-נקבי, שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן עשר הברות, ללא דגש פרוסודי (רגל משקלית).

החרוז האלכסנדריני בשפות אחרות

בשירה האנגלית ובשפות אחרות (בהן השירה העברית), החרוז האלכסנדריני הוא טור בן שתים-עשרה הברות, במשקל הקסמטר יאמבי, עם הפסק באמצע אחרי ההברה השישית.

בשירה האנגלית, הגרמנית והסלאבית, המשקל הוא סילבו-טונאלי. במשקל זה יש דגש פרוסודי, כך שסירוג של שורות זכריות ונקביות ידרוש החלפת משקל. החריזה המסורגת בחרוז האלכסנדריני האנגלי והגרמני היא במשקל יאמבי (הדגש הוא על כל הברה שנייה), כלומר חריזה זכרית. גם בשירה הצרפתית המודרנית, משוררים כמו ויקטור הוגו ושארל בודלר השתמשו במשקל האלכסנדריני בן 12 ההברות^[3]^[4].

שימוש בחרוז אלכסנדריני בשירה העברית

השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית^[5] בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו בהגייה אשכנזית, שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.

נתן אלתרמן, שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות ניאו-קלאסיות (התרגום ל״פדרה״ של רסין)^[6]. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״שירי מכות מצרים״, בחלק העיקרי, ״שירי המכות״ ובחלק האחרון, ״איילת״^[7].

אהרון שבתאי עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״^[8]. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם דורי מנור וסיוון בסקין.

^ הערך האנגלי על רומאנס אלכסנדר, Roman d'Alexandre, Wikipedia, 2017-10-30
^ משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן, באתר benyehuda.org
^ Romer, Stephen (2005-01-22). "Review: Selected Poems of Victor Hugo". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-02-02.
^ DOUGLAS BROWN, [http://digitool.library.mcgill.ca/webclient/StreamGate?folder_id=0&dvs=1549104974151~352 BAUDELAIRE AND THE SONNET ON THE THRESHOLD OF MODERNITY], digitool.library.mcgill.ca
^ רויאל נץ, פושטי המדים: על שירת החרוז החדש
^ נתן זך, ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן
^ עוזי שביט, שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים', באתר http://www.alterman.org.il
^ אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`, באתר www.newlibrary.co.il

[1] הערך האנגלי על רומאנס אלכסנדר, Roman d'Alexandre, Wikipedia, 2017-10-30

[2] משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן, באתר benyehuda.org

[3] Romer, Stephen (2005-01-22). "Review: Selected Poems of Victor Hugo". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-02-02.

[4] DOUGLAS BROWN, [http://digitool.library.mcgill.ca/webclient/StreamGate?folder_id=0&dvs=1549104974151~352 BAUDELAIRE AND THE SONNET ON THE THRESHOLD OF MODERNITY], digitool.library.mcgill.ca

[5] רויאל נץ, פושטי המדים: על שירת החרוז החדש

[6] נתן זך, ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן

[7] עוזי שביט, שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים', באתר http://www.alterman.org.il

[8] אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`, באתר www.newlibrary.co.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''חרוז אלכסנדריני''' הוא סוג של טור שירה ב[[משקל (שירה)|משקל]] הסילאבי. השם נובע מהאפוס הצרפתי ״רומאנס אלכסנדר״<ref>{{צ-מאמר|מחבר=הערך האנגלי על רומאנס אלכסנדר|שם=Roman d'Alexandre|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2017-10-30|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Roman_d%27Alexandre&oldid=807924019}}</ref> מהמאה ה-12, שבו נעשה שימוש במשקל האלכסנדריני הצרפתי. במקור הצרפתי, הטור הוא בן עשר הברות הנחלקות באמצען בצזורה (הפסק). מעבר להטעמה היאמבית, יש בו הטעמה פרוסודית הנופלת על ההברה האחרונה ועל השישית, זו שלפני הצזורה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/span/essays11.html|כותרת=משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>.
-'''חרוז אלכסנדרוני''' או בשמו המלא '''חרוז אלכסנדרוני בן שתים עשרה תנועות''' הוא [[משקל (שירה)|משקל שירה]]. חרוזים אלכסנדרונים שולבו בעיקר ב[[ספרות גרמנית|ספרות הגרמנית]] וב[[שירה צרפתית|שירה הצרפתית]] בתקופה המודרנית. בנוסף, שולבו החרוזים האלכסנדרונים ב[[דרמה|דרמות]] ה[[אנגליה|אנגליות]] ובין המחזאים שהשתמשו בהם היו [[כריסטופר מרלו]] ו[[ויליאם שייקספיר]].
+ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז [[חריזה#חרוז זכרי ונקבי|זכרי-נקבי]], שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן עשר הברות, ללא דגש פרוסודי ([[משקל (שירה)#רגליים|רגל משקלית]]).
-ישנם מחלוקות רבות עם מקור השם; אך הרוב מניח שהוא נגזר מה[[רומנטיקה|רומנטיקות]] האלכסנדרוניות ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], שהגיבור של רובם המוחלט היה [[אלכסנדר הגדול]], שייצגו, במידה מסוימת באופן דומה לייצוג [[המלך ארתור]], את הגאווה והאבירות.
+<br />
-{{קצרמר|ספרות}}
+==== החרוז האלכסנדריני בשפות אחרות ====
+בשירה האנגלית ובשפות אחרות (בהן השירה העברית), החרוז האלכסנדריני הוא טור בן שתים-עשרה הברות, במשקל הקסמטר יאמבי, עם הפסק באמצע אחרי ההברה השישית.
+בשירה האנגלית, הגרמנית והסלאבית, המשקל הוא [[משקל (שירה)#השיטה הסילבּו-טונית|סילבו-טונאלי]]. במשקל זה יש דגש פרוסודי, כך שסירוג של שורות זכריות ונקביות ידרוש החלפת משקל. החריזה המסורגת בחרוז האלכסנדריני האנגלי והגרמני היא במשקל יאמבי (הדגש הוא על כל הברה שנייה), כלומר חריזה זכרית. גם בשירה הצרפתית המודרנית, משוררים כמו ויקטור הוגו ושארל בודלר השתמשו במשקל האלכסנדריני בן 12 ההברות<ref>{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/books/2005/jan/22/featuresreviews.guardianreview14|title=Review: Selected Poems of Victor Hugo|last=Romer|first=Stephen|date=2005-01-22|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2019-02-02}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://digitool.library.mcgill.ca/webclient/StreamGate?folder_id=0&dvs=1549104974151~352|הכותב=DOUGLAS BROWN|כותרת=BAUDELAIRE AND THE SONNET
+ON THE THRESHOLD OF MODERNITY|אתר=digitool.library.mcgill.ca|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>.
+<br />
+==== שימוש בחרוז אלכסנדריני בשירה העברית ====
+השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רויאל נץ|שם=פושטי המדים: על שירת החרוז החדש}}</ref> בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו ב[[הגייה אשכנזית]], שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.
+[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות ניאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]])<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=}}</ref>. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}</ref>.
+[[אהרן שבתאי|אהרון שבתאי]] עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.newlibrary.co.il/page_1034|כותרת=אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`|אתר=www.newlibrary.co.il|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם [[דורי מנור]] ו[[סיון בסקין|סיוון בסקין]].
+<br />
 [[קטגוריה:שירה]]