ההסתדרות הציונית העולמית – הבדלי גרסאות
מ הסבת תבנית:ארגון חברתי לתבנית:ארגון. ראו שיחת תבנית:ארגון (תג) |
←קישורים חיצוניים: #1Lib1Ref |
||
שורה 103: | שורה 103: | ||
* [http://www.izionist.org ההסתדרות הציונית העולמית], אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות |
* [http://www.izionist.org ההסתדרות הציונית העולמית], אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות |
||
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Default.aspx הארכיון הציוני המרכזי] - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית |
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Default.aspx הארכיון הציוני המרכזי] - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית |
||
*[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=haolam&_ga=2.234565021.2009495985.1549185277-1123748978.1545631475#panel=browse "העולם" שבועון ההסתדרות הציונית העולמית 1907-1950] באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]] |
|||
* {{סרטונים}} יהושע גוברין (אוסקר גרינבוים), יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית, [https://youtu.be/Zb-nmYKGyFM?t=98 עולה לארץ]. [[יומני כרמל]], אוקטובר 1938 <small><small>(התחלה 1:38)</small></small> |
* {{סרטונים}} יהושע גוברין (אוסקר גרינבוים), יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית, [https://youtu.be/Zb-nmYKGyFM?t=98 עולה לארץ]. [[יומני כרמל]], אוקטובר 1938 <small><small>(התחלה 1:38)</small></small> |
||
גרסה מ־12:22, 4 בפברואר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים ריקים [ דף הבית, נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
קובץ:WorldZionistOrg.jpg | |
בניין ההסתדרות הציונית בתל אביב (2012) | |
תחום | המגזר השלישי |
---|---|
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | בית המוסדות הלאומיים בירושלים |
מייסדים | בנימין זאב הרצל, מקס נורדאו |
יושב ראש | אברהם דובדבני - מאז 2009 |
תקופת הפעילות | 1897–הווה (כ־127 שנים) |
נוצר מתוך | התנועה הציונית |
www | |
ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.
היסטוריה
ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת מדינת ישראל. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך את כל העם היהודי[1]. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951, הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה.
ההסתדרות הציונית ממשיכה בפעילותה גם כיום, ומתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, בחינוך ציוני, יהודי התפוצות ומאבק באנטישמיות.
מטה ההסתדרות הציונית העולמית נמצא בבית המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' 48 בירושלים, בבניין משותף לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית ולקק"ל.
בעקבות הקמתה של מדינת ישראל הוסדר מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית במדינה בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל.
מוסדות הארגון
לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:
- הקונגרס הציוני, שקובע את חוקת ההסתדרות הציונית.
- הוועד הפועל הגדול והוועד הפועל המצומצם (ההנהלה הציונית).
- המשרד הארצישראלי, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. תפקידו העיקרי היה קידום פעילות ההתיישבות בארץ.
- הסוכנות היהודית, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית שהחליפה את המשרד הארצישראלי.
- המועצה הציונית בישראל, היא זרוע הפעילות והחינוך
- הקרן הקיימת לישראל שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל.
- קרן היסוד: המוסד הכספי המרכזי של ההסתדרות הציונית.
- חברת "הכשרת היישוב": עסקה ברכישת קרקעות, גם בשביל הקרן הקיימת לישראל.
- "אוצר התיישבות היהודים", זרוע לפעילות פיננסית של ההסתדרות הציונית. חברה בת של גוף זה הייתה "בנק אנגלו פלשתינה", כיום בנק לאומי.
- "החטיבה להתיישבות": זרוע מיישבת
יושבי ראש ההסתדרות הציונית
- בנימין זאב הרצל (1897–1904), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בבזל ובווינה
- דוד וולפסון (1905–1911), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בקלן שבגרמניה
- אוטו ורבורג (1911–1921), שכיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולכן העביר את מרכז הפעילות לקופנהגן הנייטרלית
- חיים ויצמן (1921–1931), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בלונדון
- נחום סוקולוב (1931–1935)
- חיים ויצמן (1935–1946)
- דוד בן-גוריון (1946–1956)
לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים.
החל משנת 1972 תפקיד זה אינו קיים. בראש הארגון עומד יושב ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית או יושב ראש הסוכנות היהודית.
- לואי אריה פינקוס - שימש כיו"ר הוועד הפועל עד 1972 וכיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית עד אוקטובר 1973
- יצחק נבון - יו"ר הנהלת הוועד הפועל בשנים 1972–1978
במקביל ליצחק נבון שימשו יושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית:
- אריה דולצ'ין - 1973–1975
- פנחס ספיר - 1975 - עד פטירתו ב-12 באוגוסט אותה שנה
- אריה דולצ'ין - אוגוסט 1975 – ינואר 1976
- יוסף אלמוגי - 1976–1978
ב-1978 אוחדו שוב שני התפקידים:
- אריה דולצ'ין - כהונה שלישית, 1978–1987
- שמחה דיניץ - 1987–1994
- יחיאל לקט - 1994–1995, יו"ר בפועל
- אברהם בורג - 1995–1999
- סלי מרידור - 1999–2005
- זאב בילסקי - 2005–2009
בשנת 2009 שוב הופרדו התפקידים:
- אברהם דובדבני - מאז 2009 יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.
- נתן שרנסקי - מאז 2009 יו"ר הסוכנות היהודית.
- יצחק הרצוג - מאז אוגוסט 2018 יו"ר הסוכנות היהודית.
קישורים חיצוניים
- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הסוכנות היהודית
- ההסתדרות הציונית העולמית, האתר הראשי
- ההסתדרות הציונית העולמית באתר הכנסת
- ההסתדרות הציונית העולמית, אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית
- "העולם" שבועון ההסתדרות הציונית העולמית 1907-1950 באתר עיתונות יהודית היסטורית
- יהושע גוברין (אוסקר גרינבוים), יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית, עולה לארץ. יומני כרמל, אוקטובר 1938 (התחלה 1:38)
הערות שוליים
- ^ סעיף 4 לכתב המנדט: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי אל מול שלטון המנדט הבריטי