פריצת ציר – הבדלי גרסאות
MathKnight (שיחה | תרומות) הרחבה |
MathKnight (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] של [[צה"ל]] באימון פתיחת ציר]] |
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] של [[צה"ל]] באימון פתיחת ציר]] |
||
[[ |
[[קובץ:Aaichiye to Rayhan military patrol.jpg|ממוזער|250px|פריצת ציר מ[[עיישיה]] ל[[מוצב ריחן]] על ידי נגמחו"ן, פלסים וגששים.]] |
||
ב[[הנדסה קרבית|הנדסה צבאית]] '''פתיחת ציר''' או '''פריצת ציר''' היא פעולה של הכשרת תוואי בטוח לתנועת כוחות [[צבא]] שנקרא "ציר תנועה" או בקיצור "ציר". פתיחת הציר כוללת "ניקוי" הציר מ[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] (ובמיוחד [[מטען גחון|מטעני גחון]] ו[[מטען צד|מטעני צד]]) ו[[מוקש]]ים, וכן על ידי יישור ופילוס מכשולים טבעיים הפוגעים בעבירות. את פעולות פריצת הציר מבצעים כוחות [[חיל הנדסה]] המצוידים ב[[דחפור]]ים ו[[רכב הנדסה קרבית|רכבי הנדסה קרבית]], בסיוע [[גשש]]ים שמחפשים מטענים וכוחות [[חיל רגלים]] ו[[חיל שריון]] שמאבטחים את לוחמי ההנדסה בעבודתם. פתיחת ציר נעשית הן בזמן [[מלחמה]] או [[מבצע צבאי]] והן כחלק מפעילות [[ביטחון שוטף]]. |
ב[[הנדסה קרבית|הנדסה צבאית]] '''פתיחת ציר''' או '''פריצת ציר''' היא פעולה של הכשרת תוואי בטוח לתנועת כוחות [[צבא]] שנקרא "ציר תנועה" או בקיצור "ציר". פתיחת הציר כוללת "ניקוי" הציר מ[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] (ובמיוחד [[מטען גחון|מטעני גחון]] ו[[מטען צד|מטעני צד]]) ו[[מוקש]]ים, וכן על ידי יישור ופילוס מכשולים טבעיים הפוגעים בעבירות. את פעולות פריצת הציר מבצעים כוחות [[חיל הנדסה]] המצוידים ב[[דחפור]]ים ו[[רכב הנדסה קרבית|רכבי הנדסה קרבית]], בסיוע [[גשש]]ים שמחפשים מטענים וכוחות [[חיל רגלים]] ו[[חיל שריון]] שמאבטחים את לוחמי ההנדסה בעבודתם. פתיחת ציר נעשית הן בזמן [[מלחמה]] או [[מבצע צבאי]] והן כחלק מפעילות [[ביטחון שוטף]]. גם צירים שנפרצו דורשים תחזוקה ובפרט סריקה וניטרול חוזרים ונשנים נגד מטעני חבלה. |
||
== בצה"ל == |
|||
ב[[צה"ל]], הכוח שפותח צירים הוא [[חיל ההנדסה הקרבית]]. כוח פתיחת ציר כולל [[לוחם|לוחמי]] הנדסה קרבית, [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], [[רכב הנדסה קרבית|נגמ"שי הנדסה]] מדגמי [[נגמחו"ן]] ו[[פומ"ה]] ו[[נמ"ר הנדסי]] ומספר [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]]. |
ב[[צה"ל]], הכוח שפותח צירים הוא [[חיל ההנדסה הקרבית]]. כוח פתיחת ציר כולל [[לוחם|לוחמי]] הנדסה קרבית, [[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]], [[רכב הנדסה קרבית|נגמ"שי הנדסה]] מדגמי [[נגמחו"ן]] ו[[פומ"ה]] ו[[נמ"ר הנדסי]] ומספר [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]]. |
||
את הציר המיועד לפריצה סורקים לוחמי הנדסה קרבית (כגון לוחמי [[יהל"ם]] ו[[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]] של גדודי ההנדסה), ולעיתים בסיוע [[גשש]]ים המתמצאים בשטח הרלוונטי. אם הסורקים מאתרים מטענים ישנן שתי גישות לטיפול בהן: השמדתם או נטרולם מרחוק באמצעות אמצעים הנדסיים ייעודיים (כגון [[רקטות ריצוף]] או [[רובוט חבלה]]), והגישה השנייה היא פשוט לתת לדחפורים הפורצים את הציר לעלות על המטען ולפוצץ אותו, וזאת בזכות העמידות הגבוהה מאוד של הדחפורים המשוריינים לפיצוצי מטענים. אחרי הסריקה וניטרול המטענים דחפורי ה-D9 "חורשים" את הציר, כאשר ה"סכין" שלהם ([[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף]] הפלדה בחזית הדחפור) ננעצת בקרקע וגורפת אותה. בעת הפריצה הדחפורים גורפים כל מה שנקרה בדרכם ודוחפים |
את הציר המיועד לפריצה סורקים לוחמי הנדסה קרבית (כגון לוחמי [[יהל"ם]] ו[[פלס (מקצוע צבאי)|פלסים]] של גדודי ההנדסה), ולעיתים בסיוע [[גשש]]ים המתמצאים בשטח הרלוונטי. אם הסורקים מאתרים מטענים ישנן שתי גישות לטיפול בהן: השמדתם או נטרולם מרחוק באמצעות אמצעים הנדסיים ייעודיים (כגון [[רקטות ריצוף]] או [[רובוט חבלה]]), והגישה השנייה היא פשוט לתת לדחפורים הפורצים את הציר לעלות על המטען ולפוצץ אותו, וזאת בזכות העמידות הגבוהה מאוד של הדחפורים המשוריינים לפיצוצי מטענים. אחרי הסריקה וניטרול המטענים דחפורי ה-D9 "חורשים" את הציר, כאשר ה"סכין" שלהם ([[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף]] הפלדה בחזית הדחפור) ננעצת בקרקע וגורפת אותה. בעת הפריצה הדחפורים גורפים כל מה שנקרה בדרכם ודוחפים את הנ"ל הצידה כדי שלא יפריע לתנועה. הדחפורים נדרשים לבצע עבודה מדויקת על מנת לא לפספס נקודות קרקע שיכולות להיות ממולכדות. אם הפריצה נעשית כהלכה הדחפורים משאירים אחריהם תוואי בטוח ש"זוכה" ממטענים. בנוסף לניקוי המטענים הדחפורים מיישרים את הקרקע, מסלקים מכשולים טבעיים ודואגים שהיא תהיה עבירה ל[[כלי רכב]] ו[[רכב קרבי משוריין]], לרבות [[טנק]]ים ו[[משאית|משאיות]]. |
||
על כוחות ההנדסה הפורצים את הציר מחפים לרוב כוחות [[חיל הרגלים]] ו[[חיל השריון]]. הנגמ"ש הכבד [[נגמחו"ן]] שמאופיין ב[[שריון לכלי רכב|מיגון כבד]] (כולל לוח מיגון לגחון) וצריח תצפית מוגבה, התגלה כשימושי ביותר לפריצת צירים וחיפוי ופיקוח על הדחפורים. בזמן [[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)]] ו[[האינתיפאדה השנייה]] התבצעו פתיחות צירים רבות על ידי דחפורי D9 ונגמחו"נים. |
|||
כאשר אין כוחות הנדסה ודחפורים זמינים, ובייחוד בציר שכבר סלול והוכשר הנדסית לתנועה, מסתפקים בסריקה רגלית של הציר על ידי פלסים, גששים וסיירים. |
|||
<gallery widths=200 heights=150> |
|||
קובץ:IDF military patrol near ayshiyeh Lebanon.jpg |
|||
קובץ:Ras biada Israel army patrol in South lebanon.jpg |
|||
קובץ:IDF-D9-clearing-path-by-User-Shoual-3.jpg |
|||
</gallery> |
|||
[[קטגוריה:הנדסה צבאית]] |
|||
גרסה מ־01:07, 8 בפברואר 2019
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
בהנדסה צבאית פתיחת ציר או פריצת ציר היא פעולה של הכשרת תוואי בטוח לתנועת כוחות צבא שנקרא "ציר תנועה" או בקיצור "ציר". פתיחת הציר כוללת "ניקוי" הציר ממטעני חבלה (ובמיוחד מטעני גחון ומטעני צד) ומוקשים, וכן על ידי יישור ופילוס מכשולים טבעיים הפוגעים בעבירות. את פעולות פריצת הציר מבצעים כוחות חיל הנדסה המצוידים בדחפורים ורכבי הנדסה קרבית, בסיוע גששים שמחפשים מטענים וכוחות חיל רגלים וחיל שריון שמאבטחים את לוחמי ההנדסה בעבודתם. פתיחת ציר נעשית הן בזמן מלחמה או מבצע צבאי והן כחלק מפעילות ביטחון שוטף. גם צירים שנפרצו דורשים תחזוקה ובפרט סריקה וניטרול חוזרים ונשנים נגד מטעני חבלה.
בצה"ל
בצה"ל, הכוח שפותח צירים הוא חיל ההנדסה הקרבית. כוח פתיחת ציר כולל לוחמי הנדסה קרבית, פלסים, נגמ"שי הנדסה מדגמי נגמחו"ן ופומ"ה ונמ"ר הנדסי ומספר דחפורי D9 משוריינים.
את הציר המיועד לפריצה סורקים לוחמי הנדסה קרבית (כגון לוחמי יהל"ם ופלסים של גדודי ההנדסה), ולעיתים בסיוע גששים המתמצאים בשטח הרלוונטי. אם הסורקים מאתרים מטענים ישנן שתי גישות לטיפול בהן: השמדתם או נטרולם מרחוק באמצעות אמצעים הנדסיים ייעודיים (כגון רקטות ריצוף או רובוט חבלה), והגישה השנייה היא פשוט לתת לדחפורים הפורצים את הציר לעלות על המטען ולפוצץ אותו, וזאת בזכות העמידות הגבוהה מאוד של הדחפורים המשוריינים לפיצוצי מטענים. אחרי הסריקה וניטרול המטענים דחפורי ה-D9 "חורשים" את הציר, כאשר ה"סכין" שלהם (כף הפלדה בחזית הדחפור) ננעצת בקרקע וגורפת אותה. בעת הפריצה הדחפורים גורפים כל מה שנקרה בדרכם ודוחפים את הנ"ל הצידה כדי שלא יפריע לתנועה. הדחפורים נדרשים לבצע עבודה מדויקת על מנת לא לפספס נקודות קרקע שיכולות להיות ממולכדות. אם הפריצה נעשית כהלכה הדחפורים משאירים אחריהם תוואי בטוח ש"זוכה" ממטענים. בנוסף לניקוי המטענים הדחפורים מיישרים את הקרקע, מסלקים מכשולים טבעיים ודואגים שהיא תהיה עבירה לכלי רכב ורכב קרבי משוריין, לרבות טנקים ומשאיות.
על כוחות ההנדסה הפורצים את הציר מחפים לרוב כוחות חיל הרגלים וחיל השריון. הנגמ"ש הכבד נגמחו"ן שמאופיין במיגון כבד (כולל לוח מיגון לגחון) וצריח תצפית מוגבה, התגלה כשימושי ביותר לפריצת צירים וחיפוי ופיקוח על הדחפורים. בזמן הלחימה בדרום לבנון (1985–2000) והאינתיפאדה השנייה התבצעו פתיחות צירים רבות על ידי דחפורי D9 ונגמחו"נים.
כאשר אין כוחות הנדסה ודחפורים זמינים, ובייחוד בציר שכבר סלול והוכשר הנדסית לתנועה, מסתפקים בסריקה רגלית של הציר על ידי פלסים, גששים וסיירים.
