לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הרעות"

נוספו 91 בתים ,  לפני שנה
הרחבה
(הרחבה)
לקראת [[חגיגות ה-60 למדינת ישראל]] ([[אייר]] [[תשס"ח]]) נבחר השיר ב[[גלי צה"ל]] על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר,{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=19823 החיילים בחרו: "שיר הרעות"], באתר גלי צה"ל.}} בהקדימו את '[[ירושלים של זהב]]'. גם במצעדים אחרים בישראל נכלל השיר בין השירים העבריים האהובים ביותר.
 
השיר מייצג את האידיאלים החברתיים של תקופת [[ה'תש"ח|תש"ח]] - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע ב[[פזמון חוזר|פזמון החוזר]], הפך ל[[מוטו]] מרכזי של [[הנצחת חללי מערכות ישראל|הנצחת חללי צה"ל]].{{הערה|להשוואה, ראו את השיר הבריטי [[אודת הזיכרון]].}}
 
השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "[[אנחנו שנינו מאותו הכפר]]". ערך ה"[[רעות (ערך)|רעות]]" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מ[[ערכי צה"ל]].