שלום פראג (1635) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
לאחר משא ומתן ממושך, התנאים העיקריים של האמנה היו:
לאחר משא ומתן ממושך, התנאים העיקריים של האמנה היו:


* צו ההשבה מ-[[1629]] בוטל למעשה, ותנאי [[שלום אאוגסבורג]] מ-[[1555]] להיות שהוקמו מחדש ב -12 בנובמבר 1627. עם זאת, על פי המנהלים הפרוטסטנטים ''ecclesiasticum Reservatum'' של הנסיך-בישופרים ו abbeys הקיסרי עדיין לא זכה לא לשבת ולא להצביע בדיאטה הקיסרית . פרדיננד השני המשיך לדחוף את [[קונטרה-רפורמציה|הרפורמציה הנגדית]] בארצות [[מלוכת הבסבורג|המלוכה ההבסבורגית]] .
* צו ההשבה מ-[[1629]] בוטל למעשה, ותנאי [[שלום אאוגסבורג]] מ-[[1555]] כוננו מחדש ב-[[12 בנובמבר]] [[1627]]. עם זאת, על פי המנהלים הפרוטסטנטים ''ecclesiasticum Reservatum'' של הנסיך-בישופרים ו abbeys הקיסרי עדיין לא זכה לא לשבת ולא להצביע בדיאטה הקיסרית. פרדיננד השני המשיך לדחוף את ה[[קונטרה-רפורמציה]] בארצות [[מלוכת הבסבורג|המלוכה ההבסבורגית]].
* בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. איסור זה חל הן על הליגה הקתולית והן על ליגת היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
* בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. איסור זה חל הן על הליגה הקתולית והן על ליגת היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
* צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, להקים צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.
* צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, להקים צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.

גרסה מ־20:19, 16 בפברואר 2019

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

שלום פראג היה הסכם השלום שנחתם ב-30 במאי 1635 בידי פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג ויוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה הנסיך המייצג ביותר של המדינות הפרוטסטנטיות של האימפריה הרומית הקדושה. ההסכם הביא למעשה לסיום ההיבט של מלחמת האזרחים בשלושים השנים, עם זאת, פעולות הלחימה עדיין נמשכו בשל המשך הלחימה על אדמת גרמניה על ידי ספרד, שוודיה, ומאמצע 1635 גם צרפת, שנמשכה עד שלום וסטפליה בשנת 1648.

רקע

המשא ומתן על ההסכם בין הקיסר לבין הנסיך הבוחר הסקסוני נוהל על-ידי גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט, אשר בעודו נסיך לותרני נשאר נייטרלי במהלך ההתערבות השבדית ב-1630. כמו כן, יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה תמך בתחילה בפרדיננד השני נגד המורדים הבוהמים, ושמר על עמדה נייטרלית במשך השנים הבאות. עם זאת, לאחר שנבזזו האדמות הסקסוניות על ידי כוחות הליגה הקתולית, הוא הצטרף לכוחות השוודיים של גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה בשנת 1631 בקרב ברייטנפלד. מותו של המלך השוודי בקרב ליצן בשנת 1632 והתבוסה הפרוטסטנטית ב-1634 בקרב נורדלינגן דחפו את הנסיך הסקסוני שוב להחליף צדדים.[1]

הקיסר פרדיננד השני

הקיסר ראה הצלחות שהושגו על ידי הפלישה השבדית ומצא את עצמו נאלץ להעביר כוחות יוצאי דופן לגנרליסימו שלו אלברכט פון ולנשטיין. לאחר שנים של לחימה, אי יכולת להחזיר את הווידוי הקתולי בכוח, ההתנקשות בחייו של ולנשטיין, והצורך לשים קץ להתערבות של מעצמות זרות בעניינים גרמניים, כולם יחד, כדי להביא את פרדיננד השני לשולחן עם מידה מסוימת של נכונות לעשות ויתורים כלפי האחוזות הלותרניות.

תנאי ההסכם

לאחר משא ומתן ממושך, התנאים העיקריים של האמנה היו:

  • צו ההשבה מ-1629 בוטל למעשה, ותנאי שלום אאוגסבורג מ-1555 כוננו מחדש ב-12 בנובמבר 1627. עם זאת, על פי המנהלים הפרוטסטנטים ecclesiasticum Reservatum של הנסיך-בישופרים ו abbeys הקיסרי עדיין לא זכה לא לשבת ולא להצביע בדיאטה הקיסרית. פרדיננד השני המשיך לדחוף את הקונטרה-רפורמציה בארצות המלוכה ההבסבורגית.
  • בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. איסור זה חל הן על הליגה הקתולית והן על ליגת היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
  • צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, להקים צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.
  • חנינה הוענקה לנסיכים שנלחמו נגד הכוחות הקיסריים, למעט הצאצאים הגולים של "מלך החורף" לשעבר, פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ.

שינויים טריטוריאליים

סקסוניה עם Lusatias, 1648

על פי מסמכי המסורת שנרצחו ב- 1636, נתנו הבוחרים הסקסונים את אדמות הכתר הבוהמי של לוסאטיה התחתונה והעליונה על ידי פרדיננד השני בתפקידו כמלך בוהמיה .[1] שתי האדמות כבר ניתנו לסקסוניה ב -1623, כדי לשלם את התמיכה במהלך המרד הבוהמי. הבורר הסקסוני צריך רק להחזיק את Lusatias כפי feds תורשתית ולא חילוני מתקיימים abbeys קתולי כמו Neuzelle או Marienthal .

פרדיננד נאלץ גם לעשות ויתורים אינדיווידואלים לחלק מהמדינות הגדולות כדי שיחתמו על האמנה: ההתגרענות של ברנדנבורג , שהייתה מאז 1618 חלק מהאיחוד האישי של ברנדנבורג-פרוסיה , היתה טענה על רכושו הפומארני יותר של האחרון הדוכס Bogislaw XIV אישר. אפילו ציבור הבוחרים הקתולי של בוואריה , שתמך בקיסר במהלך המלחמה, נאלץ להסכים לכמה ויתורים קלים.

השפעות ההסכם

אף שהצליח מבחינה צבאית, הבין פרדיננד השני כי ניסיונותיו להחזיר את הסמכות הקיסרית נכשלו בסופו של דבר, וכי עליו לוותר. כמו כן, על מנת לשים קץ ללחימה בין המדינות השונות, היה עליו להביא לאמנה שתשלול את הדת כמקור לסכסוך לאומי; את העיקרון של cuius regio, eius religio הוקמה לטוב בתוך האימפריה, אישר את 1648 שלום וסטפליה. בתמורה התחזקו סמכויותיו של הקיסר על ידי האיסור על כניסתן של הנסיכויות לבריתות אסטרטגיות.

ההסכם אושר על ידי רוב הפרוטסטנטים; עם זאת, הוא לא שם קץ למעשי האיבה. הקיסר ביקש להשיג את תמיכתם של הנסיכים הן במאבק נגד ההתערבות השוודית והן נגד ההתערבות הצפויה של צרפת. בינתיים גם נמשכה המלחמה ההסיאנית בין גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט לבין דודנו הקלוויניסטי וילהלם החמישי, רוזן הסן-קאסל, הכוחות השוודיים עדיין שלטו בפומרניה, והנסיך ברנרד מסקסוניה-ויימאר, העמיד את שצבאו לשירות הצרפתים. בשנת 1648 נאלץ הקיסר פרדיננד השלישי להשלים עם מאורע הרבה יותר גדול כדי להגיע לשלום סופי.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). "יוהאן גאורג I". אנציקלופדיה בריטניקה. 15 (11th ed.). הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. p. 459.