שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
הוספת קישור לסוציאליזם
מובן, שבאותו זמן לא ידענו במשך כמה זמן תאפשר גרמניה המזרחית את מכירת החיסול הזו, או כמה זמן, עם הפליטים שמתגודדים על הגבול למערב, היא תהיה מוכנה להתמודד עם אובדן הדם האנושי שלה. אבל בתחילת 1961, לכל המאוחר, דנו בנושא זה בכל יום. היו ויכוחים לוהטים בין חברים לעבודה ובני זוג, וכולם הרגישו שמשהו דרמטי עומד לקרות. אבל חומה ממש באמצע העיר, כפי שהציעו מדי פעם? לא, הדמיון שלנו לא הגיע כה רחוק " ...
}}
לאחר מותו של סטלין חשבו הסובייטים שהפתרון לבעיית הבריחה הוא הקלוֹת בתנאי חייהם של תושבי גרמניה המזרחית, ועל ידי כך הפחתת ה[[תמריץ]] להגר. עם זאת, לא עלה בידם להביא לשיפור המקוּוה. בזמן שגרמניה המערבית, בתמיכת מדינות המערב, הפכה למדינה משגשגת ([[הנס הכלכלי (גרמניה)|הנס הכלכלי של גרמניה]]), נשרכה שכנתה הקומוניסטית, בהנהגת [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי]], מאחור. רמת החיים הלכה וירדה, והדיבורים על "בניית [[סוציאליזם]]" בצד מעשים שכללו הפקעת [[רכוש פרטי]] ואיסור על מסחר פרטי, הובילו לגל הגירה חסר תקדים: בשנת 1953 ערקו למערב קרוב ל-350 אלף איש, ובשנים הבאות התייצב מספרם על בין 200,000 ל-250,000 בשנה{{הערה|1=למעט חריגות כלפי מטה בשנתיים: ב-1954 - כ-184,000, וב-1959, כ-144,000}}. משנת הקמת גרמניה המזרחית, 1949, ועד לבניית החומה ב-1961 ערקו על פי הערכות שונות, בין 2.7 ליותר מ-3 מיליון מזרח-גרמנים מהמזרח אל המערב - כשישית מתושביה{{הערה|1=[[#טיילור|טיילור]], עמ' 109}}{{הערה|[http://www.berlin.de/mauer/geschichte/index.en.html האתר הרשמי של ברלין]{{קישור שבור|9 במרץ 2017}}}}. הייתה זו [[בריחת מוחות]] של ממש - רובם היו אקדמאים, מורים, רופאים, מהנדסים או בעלי מקצוע מיומנים; לא רק גרמנים ערקו - גם אזרחים צ'כים ופולנים, שהזדמנו לברלין המזרחית.
 
ב-1958 התבטאו מנהיג ברית המועצות, [[ניקיטה חרושצ'וב]], ועושה דברו המזרח-גרמני [[ולטר אולבריכט]] בחריפות בשאלת ברלין. אולבריכט, מנהיג גרמניה המזרחית, קבע שברלין על כל גזרותיה היא חלק מגרמניה המזרחית. חרושצ'וב התבטא כי "ברלין היא האשכים של המערב. בכל פעם שאני רוצה לגרום למערב לצרוח, אני לוחץ על ברלין"{{הערה|[[w:en:List_of_quotes_featuring_Berlin|רשימת ציטוטים בקשר לחומה]], ב[[ויקיפדיה האנגלית|וויקיפדיה האנגלית]] {{אנגלית}}}}. חרושצ'וב לא הסתפק במילים: ב-27 בנובמבר 1958 הוא העביר למערב [[אולטימטום]] לפיו על המערב לחתום על הסכם שלום עם גרמניה בתוך 6 חודשים ולהסכים להפיכת ברלין המערבית ל"עיר חופשית", נטולת "משטר כיבוש", ואם לא יעשה כן, תחתום ברית המועצות על הסכם שלום חד-צדדי עם גרמניה המזרחית ותעביר לה את כל הסמכויות הנוגעות לדרכי הגישה לברלין המערבית ביבשה, באוויר ובים. מועד האולטימטום פג, ודבר לא קרה.
77,815

עריכות

תפריט ניווט