סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Сергей Александрович Романов

הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ'
לידה	11 במאי 1857 צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית
פטירה	17 בפברואר 1905 (בגיל 47) מוסקבה, האימפריה הרוסית
שם מלא	סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב
מדינה	רוסיה
מקום קבורה	מנזר נובוספסקי
בן או בת זוג	אליזבת, נסיכת הסן (3 ביוני 1884, 15 ביוני 1884–?)
שושלת בית רומנוב
תואר הנסיך הגדול של רוסיה אב אלכסנדר השני אם מריה אלכסנדרובנה
פרסים והוקרה
אביר במסדר אלכסנדר נבסקי עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עיטור הכוכב של רומניה עיטור אנדריי הקדוש עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 אות מסדר העיט הלבן מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש

הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב (רוסית: Сергей Александрович Романов) ‏ (29 באפריל (11 במאי לפי הלוח הגרגוריאני) 1857 - 4 בפברואר (17 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1905) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני שנרצח ב-1881.

ביוגרפיה

הנסיך הגדול (או הדוכס הגדול) סרגיי אלכסנדרוביץ' נולד בשנת 1857, והיה בנו החמישי של הצאר אלכסנדר השני.

ב-15 ביוני 1884 התחתן סרגיי עם יליזבטה פדורובנה, בתו של לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ונכדתה של ויקטוריה מלכת בריטניה. אחותה של אליזבת, אלכסנדרה, הייתה נשואה לאחיינו של סרגיי, הצאר ניקולאי השני.

בשנת 1888, ביקר הנסיך בארץ ישראל לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שבירושלים ששירתו את הצליינים שבאו לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את חצר סרגיי, בניין שנמצא במגרש הרוסים, כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים. במסגרת פעילות זו עמד בראש החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית.

בשנת 1891 מינה אותו אחיו הגדול, הצאר אלכסנדר השלישי, לתפקיד המושל הראשי של העיר מוסקבה. אחד ממעשיו הראשונים בתפקיד היה גירושם של למעלה מ-25,000 יהודי מוסקבה, בצו שפרסם בחג הפסח באותה שנה. הגירוש ארך כשנה, ובו גורשו היהודים בשלבים: תחילה הרווקים וחסרי הילדים, בהמשך גורשו בעלי המשפחות הקטנות (עד 4 ילדים) ולבסוף גורשו גם בעלי המשפחות הגדולות, שחלקן גרו בעיר יותר מ-40 שנים. נשים שביקשו להישאר בעיר אולצו להירשם כזונות כתנאי להישארותן.

בשנת 1894 מת אחיו הצאר אלכסנדר השלישי, והשלטון עבר לבנו, ניקולאי השני. בשנת 1896, בעת חגיגות ההכתרה של בן-אחיו (שסרגיי אלכסנדרוביץ' היה אחראי להן), התרחש אסון חודינקה. פקידי הממשל המקומי הועברו מתפקידם, אך סרגיי אלכסנדרוביץ' אף קודם לתפקיד המפקד הצבאי של אזור מוסקבה.

הוא היה בלתי אהוד גם על האוכלוסייה הלא-יהודית בשל התנהגותו הקשוחה, והפך מטרה לשנאתם של מתנגדי המשטר. נחשב לאשם העיקרי לאירועי הדמים בחורף 1904/05 במוסקבה, במהלך הקרבות בין כוחות הצבא לבין כוחות המהפכנים. כתוצאה מכך החליטו המהפכנים להתנקש בחייו. הוא נרצח ב-17 בפברואר 1905, כשעזב את הקרמלין במרכבתו בעיצומה של מהפכת 1905, בהתפוצצות מטען נפץ שהשליך עליו המתנקש איוואן קלאייב. הרצח תוכנן על ידי בוריס סבינקוב. שרידי גופתו נאספו ונטמנו בקבר שנבנה בתוך רצפת מנזר הפלא שבתחומי הקרמלין. המנזר נהרס בשנת 1930 בפקודת סטלין. בשנת 1995 נחשפו שרידי הגופה במהלך חפירות ארכאולוגיות שבוצעו במקום והובאו לקבורה במנזר נובוספאסק במוסקבה.

רעייתו של הנסיך, הנסיכה יליזבטה פדורובנה, נרצחה בידי הבולשביקים בשנת 1918 ביחד עם המשרתת שלה. בשנת 1921 הועברו גופותיהן לכנסיית מריה מגדלנה שבירושלים.

חצר סרגיי שהקים בירושלים, הועברה בשנת 2011 לבעלות ממשלת רוסיה.

אילן יוחסין

פאבל הראשון, קיסר רוסיה

סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג

פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ

לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של הסן

לואיזה, נסיכת הסן-דרמשטדט

קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן

אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

שרלוטה, נסיכת פרוסיה

לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן

וילהלמינה, נסיכת באדן

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

מריה, נסיכת הסן

סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה