מישל פארטיצ'לי ד'אמרי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16" וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ בוט החלפות: \1מיסים
שורה 5: שורה 5:
מישל פארטיצ'לי ד'אמרי היה בנו של בנקאי צרפתי (ממוצא [[איטלקי]]) מן העיר [[ליון]], ששימש כיועצו של [[הקרדינל רישלייה]]. ב-[[1640]] נתמנה לשגריר צרפת בעיר [[טורינו]] שב[[איטליה]]. ב-[[1643]] נתמנה על ידי [[הקרדינל מזראן]] למבקר הכנסות והוצאות המדינה. ב-[[1644]], כדי לממן את המלחמה נגד [[ספרד]], יעץ לקרדינל להטיל מס רכוש על בניינים חדשים ב[[פריז]], ולחייב אנשים אמידים לקנות [[אגרות חוב]] של המדינה. הפרלמנט של פריז אישר זאת כחוק, בתנאי שחבריו ואנשי המעמד הבינוני יקבלו פטור ממסים וממלוות אלה. ב- [[1646]] על פי עצתו, צורפו להכנסות המדינה ההכנסות ממסי הצריכה העירוניים, שהיו נהוגים בערים רבות בצרפת (צו של הקרדינל מזראן [[1647]]). באותה שנה נתמנה ל[[אינטנדנט]] לענייני כספים.
מישל פארטיצ'לי ד'אמרי היה בנו של בנקאי צרפתי (ממוצא [[איטלקי]]) מן העיר [[ליון]], ששימש כיועצו של [[הקרדינל רישלייה]]. ב-[[1640]] נתמנה לשגריר צרפת בעיר [[טורינו]] שב[[איטליה]]. ב-[[1643]] נתמנה על ידי [[הקרדינל מזראן]] למבקר הכנסות והוצאות המדינה. ב-[[1644]], כדי לממן את המלחמה נגד [[ספרד]], יעץ לקרדינל להטיל מס רכוש על בניינים חדשים ב[[פריז]], ולחייב אנשים אמידים לקנות [[אגרות חוב]] של המדינה. הפרלמנט של פריז אישר זאת כחוק, בתנאי שחבריו ואנשי המעמד הבינוני יקבלו פטור ממסים וממלוות אלה. ב- [[1646]] על פי עצתו, צורפו להכנסות המדינה ההכנסות ממסי הצריכה העירוניים, שהיו נהוגים בערים רבות בצרפת (צו של הקרדינל מזראן [[1647]]). באותה שנה נתמנה ל[[אינטנדנט]] לענייני כספים.


בגלל חלקו בהטלת מסים אלה, היה ד'אמרי שנוא נפשם של ההמונים, של האצילים ושל אנשי המעמד הבינוני. מסים אלה היו אחת הסיבות למרד [[פרונד]] שפרץ בפריז. ב-[[9 ביולי]] [[1648]] הוא פוטר ממשרתו כאינטנדנט, אך ב- [[1649]] נקרא לשוב ולמלא משרה זו. הוא נפטר בפריז ב-1650.
בגלל חלקו בהטלת מיסים אלה, היה ד'אמרי שנוא נפשם של ההמונים, של האצילים ושל אנשי המעמד הבינוני. מיסים אלה היו אחת הסיבות למרד [[פרונד]] שפרץ בפריז. ב-[[9 ביולי]] [[1648]] הוא פוטר ממשרתו כאינטנדנט, אך ב- [[1649]] נקרא לשוב ולמלא משרה זו. הוא נפטר בפריז ב-1650.


בחיבורו "היסטוריה של הפרלמנט של פריז" [[וולטר]] כותב: "תושביה העניים של פריז בנו לעצמם בקתות דלות מחוץ לגבולות העיר. איטלקי בשם פארטיצ'לי ד'אמרי, שהיה איש סודו של הקרדינל מזראן, יעץ לו להטיל על משפחות אלה מסים כבדים. הן התקבצו והלכו להתלונן עליו בפני הפרלמנט, שחלק מחבריו ראו בכך הזדמנות כדי למצות עמו את הדין. משגה זה של הממשלה גרם למורת רוח רבה בפריז."
בחיבורו "היסטוריה של הפרלמנט של פריז" [[וולטר]] כותב: "תושביה העניים של פריז בנו לעצמם בקתות דלות מחוץ לגבולות העיר. איטלקי בשם פארטיצ'לי ד'אמרי, שהיה איש סודו של הקרדינל מזראן, יעץ לו להטיל על משפחות אלה מיסים כבדים. הן התקבצו והלכו להתלונן עליו בפני הפרלמנט, שחלק מחבריו ראו בכך הזדמנות כדי למצות עמו את הדין. משגה זה של הממשלה גרם למורת רוח רבה בפריז."


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־18:17, 22 בפברואר 2019

מישל פארטיצ'לי ד'אמרי (צרפתית: Michel Particelli d'Emery;‏ 6 ביוני 1596 - 25 במאי 1650), מדינאי צרפתי.

חייו

מישל פארטיצ'לי ד'אמרי היה בנו של בנקאי צרפתי (ממוצא איטלקי) מן העיר ליון, ששימש כיועצו של הקרדינל רישלייה. ב-1640 נתמנה לשגריר צרפת בעיר טורינו שבאיטליה. ב-1643 נתמנה על ידי הקרדינל מזראן למבקר הכנסות והוצאות המדינה. ב-1644, כדי לממן את המלחמה נגד ספרד, יעץ לקרדינל להטיל מס רכוש על בניינים חדשים בפריז, ולחייב אנשים אמידים לקנות אגרות חוב של המדינה. הפרלמנט של פריז אישר זאת כחוק, בתנאי שחבריו ואנשי המעמד הבינוני יקבלו פטור ממסים וממלוות אלה. ב- 1646 על פי עצתו, צורפו להכנסות המדינה ההכנסות ממסי הצריכה העירוניים, שהיו נהוגים בערים רבות בצרפת (צו של הקרדינל מזראן 1647). באותה שנה נתמנה לאינטנדנט לענייני כספים.

בגלל חלקו בהטלת מיסים אלה, היה ד'אמרי שנוא נפשם של ההמונים, של האצילים ושל אנשי המעמד הבינוני. מיסים אלה היו אחת הסיבות למרד פרונד שפרץ בפריז. ב-9 ביולי 1648 הוא פוטר ממשרתו כאינטנדנט, אך ב- 1649 נקרא לשוב ולמלא משרה זו. הוא נפטר בפריז ב-1650.

בחיבורו "היסטוריה של הפרלמנט של פריז" וולטר כותב: "תושביה העניים של פריז בנו לעצמם בקתות דלות מחוץ לגבולות העיר. איטלקי בשם פארטיצ'לי ד'אמרי, שהיה איש סודו של הקרדינל מזראן, יעץ לו להטיל על משפחות אלה מיסים כבדים. הן התקבצו והלכו להתלונן עליו בפני הפרלמנט, שחלק מחבריו ראו בכך הזדמנות כדי למצות עמו את הדין. משגה זה של הממשלה גרם למורת רוח רבה בפריז."

קישורים חיצוניים