ג'ון בנקס – הבדלי גרסאות

**ג'ון בנקס**
**John Banks**
	בנקס, 1986
לידה	23 בספטמבר 1943; ליברפול, הממלכה המאוחדת
פטירה	20 באפריל 1988 (בגיל 44); תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
שפה מועדפת	אנגלית

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:27, 22 בפברואר 2019

ג'ון בנקס (אנגלית: John Banks; ‏ 23 בספטמבר 1943 - 20 באפריל 1988) היה מתופף אנגלי, חבר להקת "המרסיביטס" (אנ') שהופיעה לצד הביטלס, זכתה באמצע שנות השישים להצלחה במצעדי המכירות בבריטניה ואף נכללת בספר שיאי מכירות המוזיקה של גינס. התגורר בתל אביב מאז 1970: תחילה כמתופף, חבר ללהקת "העכבישים" ומלווה של זמרי פופ ישראליים, ואחר כך כברמן שעם הזמן הפך למעין אגדה תל אביבית. בנקס מת מסרטן הריאה בגיל 44.

בלהקת המרסיביטס

ג'ון בנקס נולד בשכונת פועלים באנפילד, ליברפול. בשנת 1959 החל לעבוד כגרפיקאי בחברת קטלוגים ולתופף בסשנים של ג'אז.

ב-1962 בשיאו של גל הרוקנרול בעיר, הצטרף כמתופף ללהקת המרסיביטס (The Merseybeats). לצידו: בילי קינסלי, (גיטרה בס), אותו החליף ב-1964 הבסיסט הווירטואוז ג'וני (גאס) גוסטאפסון, טוני קריין (גיטרה מובילה) וארון ויליאמס (גיטרת קצב). עם המרסיביטס הופיע בנקס רבות לצד בני עירם הביטלס, במועדון הקאוורן. המרסיביטס אף פתחו ב-3 באוגוסט 1963 את הופעתם ההיסטורית האחרונה של הביטלס במועדון, הופעה שנערכה כבר לאחר נסיקתם של הביטלס להצלחה. בתום ההופעה פנה ג'ון לנון לבוב וולר מהקאוורן וביקש ממנו להעביר את תאריכי ההופעות במועדון שנותרו לביטלס אל המרסיביטס, והוסיף, "ושלם להם בדיוק כפי שהיית משלם לנו".

המרסיביטס הוחתמו על ידי אמרגנם של הביטלס, בריאן אפשטיין. מאות להקות פעלו באותה תקופה בליברפול, אך רק כעשר מתוכן, כולל המרסיביטס, שנודעו באיכויות ההפקה המוזיקלית והבצוע, זכו בהצלחה מסחרית.

חברת התקליטים Decca היוקרתית שהחמיצה את ההזדמנות להחתים את הביטלס בתחילת דרכם, ערכה כעת בליברפול תחרות והבטיחה חוזה הקלטות ללהקה המנצחת. המרסיביטס זכו בתחרות, אבל העדיפו לחתום עם חברת התקליטים Fontana, ולמצוא אמרגן טרוד פחות. קית למברט אמרגנם החדש, נתן תנופה מחודשת למרסיביטס.

בשנים הקצרות בהן פעלו, ניפקה הלהקה מספר להיטים בהם, think of you I ו Don't turn around ויצאו לסיבובי הופעות באנגליה ובעולם. The Merseybeats on stage היה לתקליט ה-EP (הכולל 4 שירים) הנמכר ביותר בבריטניה בשנת 1963. התקליט, הכולל את ביצועו של ג'ון בנקס ל"Long tall Sally", נכנס לספר שיאי המוזיקה של גינס, Guinness Book of Records. בשנים 1964 ו-1965 השתתפו המרסיביטס לצד הביטלס והרולינג סטונז בפסטיבל האצטדיונים הראשון מסוגו. הקונצרט השנתי נערך באצטדיון וומבלי בחסות המגזין "ניו מיוסיקל אקספרס" בהשתתפות שורה של נבחרי השנה במוזיקה.

בעקבות הצלחתם, החל למברט אמרגנם לטפח להקה אנונימית בשם המי. מבנקס ומחבריו המנוסים ביקש "לחנוך" את הלהקה בתחילת דרכה. בשנת 1965, ניגן המתופף הנודע של "המי" קית' מון בגונג בהקלטת שירם של המרסיביטס, "I stand accused". ב-1980 זכה השיר לגירסת כיסוי של אלביס קוסטלו. קוסטלו איזכר תמיד את המרסיביטס כמי שהשפיעו על יצירתו.

בשנת 1966 הציע בנקס למרסיביטס את השיר Sorrow, לאחר שהרולינג סטונז החליטו לוותר עליו. השיר הוקלט על ידי המרסיביטס, אך באותה עת התפצלה הלהקה, וההקלטה הופיעה בתקליטם של שניים מיוצאי המרסיביטס, המרסי'ס. Sorrow הפך ללהיט גדול עם השורות:With your long blond hair and your eyes of blue / The only thing I ever got from you / was sorrow. דייוויד בואי הקליט גירסת כיסוי מצליחה לשיר בשנת 1973. גם הביטלס השתמשו בקטע מהלהיט, באלבומם "צוללת צהובה" בשיר It's all too much" " של ג'ורג' האריסון.

אחרי המרסיביטס

לאחר שהתמוטט לראשונה על הבמה באחת מהופעות המרסיביטס, ובעקבות פירוק הלהקה, דילל בנקס את פעילותו המוזיקלית. הוא סירב להצעות, בהן להצעה להתמודד על תפקיד המתופף שהתפנה בלהקת החיות (Animals), והמשיך לשתף פעולה עם גוסטפסון כנגן הקלטות. בין השאר השתתפו השניים עוד קודם ב-1964, בהקלטת הלהיט My Boy Lollipop בביצוע מילי סמול, ובהמשך באלבומים של האחים ווקר וסקוט ווקר. קינסלי הקים את להקת "ליברפול אקספרס" והגיע ב-1976 לראש המצעדים עם להיטו "You are my love". גוסטפסון השתתף כזמר סולן בהקלטה המקורית של "ישו כוכב עליון", אופרת הרוק של טים רייס ואנדרו לויד וובר, היה חבר להקת הרוק המתקדם "Quatermass" ו"איאן גילן בנד", והפך לאחד מנגני הבס המבוקשים בהקלטות של הלהקות המובילות באנגליה (רוקסי מיוזיק, דיפ פרפל ואחרים).

בישראל

בנקס הגיע לישראל לראשונה ב-1966 בהזמנת מנדי רייס דייוויס, שהגיעה לכאן עם שוך פרשת פרופיומו. ג'ון הגיע להופיע בחודשי הפתיחה של מועדון חדש בתל אביב הנושא את שמה, מנדי'ס. שם פגש את השחקנית מונה זילברשטיין. לאחר שחזר ללונדון, נסעה זילברשטיין לאתרו, הפכה לבת זוגו וכעבור שנתיים, ב-1969, חזרו לישראל. כעבור זמן קצר הסתיים הקשר, אך בנקס נשאר מאז בתל אביב. במהרה איבד קשר עם משפחתו וחבריו והתנתק מעברו האנגלי.

בשנים הראשונות נמשכה פעילותו המוזיקלית. הוא הוזמן להופיע עם להקת העכבישים, חלק מסצנת הרוקנרול הישראלית המתהווה, וליווה זמרי פופ כמו צביקה פיק, עדנה לב ובועז שרעבי. אך בנקס, מכור מצעירותו לשתייה, חדל באמצע שנות השבעים מלנגן. ככל הנראה מאז שמערכת התופים שלו נהרסה בעקבות הצפת מי גשמים. הוא החל לעבוד כברמן בפאבים ברחבי תל אביב. יותר מכל, הפך למזוהה עם הפאב "לונג ג'ון סילבר" בחצר האחורית שבכיכר דיזנגוף. נוכחות כריזמטית, הומור חריף, כשרון ייחודי כמספר סיפורים, ותפיסת חיים שחיה את היום, קסמה לקהל מעריצים ישראלי הולך וגדל שפקד את המקום. בנקס והבועה "האנגלית" העממית שיצר סביבו בפאב, הפכו בעיני הקהל המקומי לאלטרנטיבה מרעננת במציאות מזרח תיכונית טעונה, מיוזעת וחסרת שקט. ואילו בעיני הקהילה האנגלית בישראל, נתפס בנקס בתור ה-"Psychedelic Relic", אחרון ילדי הפרחים ששרד משנות השישים.

מותו

ב-31 במרץ 1988 הובהל בנקס לבית חולים באנגליה להסרת גידול סרטני שהתגלה בריאותיו. ב-20 באפריל, בגיל 45, נקבע מותו, ועל פי צוואתו, פוזר אפרו ברוח.

הרדיו האנגלי שבישר על מותו של ג'ון בנקס חשף פרטים ראשונים על מחצית חייו הלא-ידועה בישראל. בישראל נעשתה היכרות ראשונה עם מחצית חייו הראשונה העלומה באמצעות כתבה גדולה ב"חדשות". הכתבה כללה חומרים מתוך "Waste of the week", רשימות המבוססות על סיפור חייו של ג'ון בנקס מאת העיתונאית רחל מיכאלי, בת זוגו באותן שנים.

בליברפול נערך אחרי מותו קונצרט רב-משתתפים לזכרו של בנקס בהשתתפות להקות שנות השישים, בהן להקת המחפשים, המשחרים, הסווינגינג בלו ג'ינס, פיט בסט (המתופף הראשון של הביטלס), ומיטב להקות ליברפול. הכנסות הקונצרט הוקדשו למלחמה בסרטן, ופול מקרטני ורינגו סטאר שיגרו אלבומים חתומים למכירה פומבית שנערכה באירוע למען המטרה. לזכרו של ג'ון בנקס חברו לקראת האירוע להקות שנות השישים מליברפול להקמת "המרסיקאטס" (Merseycats), ארגון שהכנסות מהופעות חבריו הן קודש למען ילדים חולי סרטן, ושפועל בהיקף נרחב עד היום.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 בעקבות הצלחתם, החל למברט אמרגנם לטפח להקה אנונימית בשם [[המי]]. מבנקס ומחבריו המנוסים ביקש "לחנוך" את הלהקה בתחילת דרכה. בשנת 1965, ניגן המתופף הנודע של "המי" [[קית' מון]] בגונג בהקלטת שירם של המרסיביטס, "I stand accused". ב-1980 זכה השיר ל[[גירסת כיסוי]] של [[אלביס קוסטלו]]. קוסטלו איזכר תמיד את המרסיביטס כמי שהשפיעו על יצירתו.
-בשנת [[1966]] הציע בנקס למרסיביטס את השיר Sorrow, לאחר שהרולינג סטונז החליטו לוותר עליו. השיר הוקלט על ידי המרסיביטס, אך באותה עת התפצלה הלהקה, וההקלטה הופיעה בתקליטם של שניים מיוצאי המרסיביטס, המרסי'ס. Sorrow הפך ללהיט גדול עם השורות:With your long blond hair and your eyes of blue / The only thing I ever got from you / was sorrow. [[דיוויד בואי]] הקליט [[גירסת כיסוי]] מצליחה לשיר בשנת [[1973]]. גם הביטלס השתמשו בקטע מהלהיט, באלבומם "[[צוללת צהובה]]" בשיר It's all too much" " של [[ג'ורג' האריסון]].
+בשנת [[1966]] הציע בנקס למרסיביטס את השיר Sorrow, לאחר שהרולינג סטונז החליטו לוותר עליו. השיר הוקלט על ידי המרסיביטס, אך באותה עת התפצלה הלהקה, וההקלטה הופיעה בתקליטם של שניים מיוצאי המרסיביטס, המרסי'ס. Sorrow הפך ללהיט גדול עם השורות:With your long blond hair and your eyes of blue / The only thing I ever got from you / was sorrow. [[דייוויד בואי]] הקליט [[גירסת כיסוי]] מצליחה לשיר בשנת [[1973]]. גם הביטלס השתמשו בקטע מהלהיט, באלבומם "[[צוללת צהובה]]" בשיר It's all too much" " של [[ג'ורג' האריסון]].
 == אחרי המרסיביטס ==
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 == בישראל ==
-בנקס הגיע לישראל לראשונה ב-1966 בהזמנת מנדי רייס דיוויס, שהגיעה לכאן עם שוך [[פרשת פרופיומו]]. ג'ון הגיע להופיע בחודשי הפתיחה של מועדון חדש בתל אביב הנושא את שמה, מנדי'ס. שם פגש את השחקנית [[מונה זילברשטיין]]. לאחר שחזר ל[[לונדון]], נסעה זילברשטיין לאתרו, הפכה לבת זוגו וכעבור שנתיים, ב-[[1969]], חזרו לישראל. כעבור זמן קצר הסתיים הקשר, אך בנקס נשאר מאז בתל אביב. במהרה איבד קשר עם משפחתו וחבריו והתנתק מעברו האנגלי.
+בנקס הגיע לישראל לראשונה ב-1966 בהזמנת מנדי רייס דייוויס, שהגיעה לכאן עם שוך [[פרשת פרופיומו]]. ג'ון הגיע להופיע בחודשי הפתיחה של מועדון חדש בתל אביב הנושא את שמה, מנדי'ס. שם פגש את השחקנית [[מונה זילברשטיין]]. לאחר שחזר ל[[לונדון]], נסעה זילברשטיין לאתרו, הפכה לבת זוגו וכעבור שנתיים, ב-[[1969]], חזרו לישראל. כעבור זמן קצר הסתיים הקשר, אך בנקס נשאר מאז בתל אביב. במהרה איבד קשר עם משפחתו וחבריו והתנתק מעברו האנגלי.
 בשנים הראשונות נמשכה פעילותו המוזיקלית. הוא הוזמן להופיע עם להקת העכבישים, חלק מסצנת הרוקנרול הישראלית המתהווה, וליווה זמרי פופ כמו [[צביקה פיק]], [[עדנה לב]] ו[[בועז שרעבי]]. אך בנקס, מכור מצעירותו לשתייה, חדל באמצע [[שנות השבעים]] מלנגן. ככל הנראה מאז שמערכת התופים שלו נהרסה בעקבות הצפת מי גשמים. הוא החל לעבוד כברמן בפאבים ברחבי תל אביב. יותר מכל, הפך למזוהה עם הפאב "לונג ג'ון סילבר" בחצר האחורית שבכיכר דיזנגוף. נוכחות כריזמטית, הומור חריף, כשרון ייחודי כמספר סיפורים, ותפיסת חיים שחיה את היום, קסמה לקהל מעריצים ישראלי הולך וגדל שפקד את המקום. בנקס והבועה "האנגלית" העממית שיצר סביבו בפאב, הפכו בעיני הקהל המקומי לאלטרנטיבה מרעננת במציאות [[המזרח התיכון|מזרח תיכונית]] טעונה, מיוזעת וחסרת שקט. ואילו בעיני הקהילה האנגלית בישראל, נתפס בנקס בתור ה-"Psychedelic Relic", אחרון [[ילדי הפרחים]] ששרד משנות השישים.