הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע חמץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,529 בתים ,  לפני שנה
בסאקיה ובח'יריה היו כמה עשרות לוחמים מקומיים. בנוסף, כ-30 לוחמים מן החוץ תגברו את ח'יריה. גם בסלאמה וביאזור שהו כמה עשרות לוחמים מקומיים, ולאלה נוספו כ-50 לוחמים מן החוץ. [[תל א-ריש]], אשר חלש על מבואותיה המזרחיים של חולון, היה מבוצר היטב, והוחזק על ידי מספר כיתות של לוחמים ערבים. אלה צוידו, בין היתר, במספר מקלעים ובמרגמות שני אינץ'. מספרם הכולל של הלוחמים הערבים ביפו ובסביבתה עמד על כמה מאות, ובתוכם גדוד של [[צבא ההצלה]] בפיקודו של מישל עיסא, ובו כ-300 לוחמים, אשר ממש לפני המבצע, הסתננו אל יפו, ולרשותם שלוש משוריינים ושני תותחי 75 מ"מ. אלה האחרונים הוצבו ביאזור והפגיזו את דרום תל אביב, תוך שהם גורמים למספר אבדות. עם בואו, עיסא נטל את הפיקוד על יפו וסביבתה. המפקד אותו החליף, נאג'ם אל-דין, סירב לקבל את מרותו, ועזב את יפו עם מספר דומה של לוחמים.
 
==ארועים לפני המבצע==
==התקפת האצ"ל על יפו==
===כיבוש מחנה תל ליטוינסקי (תל השומר) על ידי חטיבת אלכסנדרוני===
המחנה הצבאי הבריטי ב[[תל ליטוינסקי]] היווה נקודת מפתח חיונית. המחנה שלט על דרך לוד שעברה מדרום לו וחיברה את יפו-סלמה-חיריה-כפר ענא ויהודיה, ושימשה עורק תחבורה חיוני לכפרים הערביים ששכנו לאורכו. המחנה היה סמוך לישובים היהודיים באזור: רמת גן, בני ברק, כפר אז"ר וקיבוץ אפעל. היה חשש כי העברת המחנה הבריטי לידי הערבים, עלולה
הייתה להוות איום ממשי על כל יישובי גוש דן. עם התקרב מועד הפינוי הבריטי מהארץ, החלו הערבים להכניס למחנה מספר רב של חמושים במסווה של עובדים. הללו היו מתושבי הסביבה וכן אנשיו המאומנים של [[חסן סלמה]] מפקד הכוחות הערבים במחוז לוד. הדבר בוצע בהעלמת עין של הבריטים. {{הערה|שם=אלכסנדרוני|[https://www.alexandroni.org/litwinski/ כיבוש מחנה תל ליטוינסקי (תל השומר)], אתרה של חטיבת אלכסנדרוני}}
 
התנהגות זו של הבריטים עוררה את דאגת פיקוד חטיבת אלכסנדרוני, כי הבריטים ימסרו את המחנה לערבים והתברר כי זו אכן כוונתם. בעקבות כך יצא אל המחנה סיור של אנשי גדוד 33 של החטיבה, במסווה של עובדי [[חברת חשמל]] כדי לאסוף מודיעין ולאכין תכנית לכיבושו. ב-15 באפריל 1948, נכנסו כוחות של גדוד 33 בסדר גודל של פלוגה, בפורצם את גדרות המחנה מכיוון כפר אז"ר. בשעת הצהריים התקבלו ידיעות על ריכוזים גדולים של כוחות ערבים שעלולים לבוא לסיוע. פלוגה ב' מגדוד 32, הגיע לסייע לכוח במקום. הקרב, שהתנהל מבית לבית, נמשך כל היום. תגבורת של ערבים שהגיעו למקום נפגעה מאש כוחותינו והתפזרה. המחנה הגדול נכבש, פרט למובלעת צרה בדרום, שנכבשה מאוחר יותר, במבצע "חמץ". במהלך הקרב נהרגו שלושה לוחמים עבריים וכחמישים ערבים.{{הערה|שם=אלכסנדרוני}}
 
===התקפת האצ"ל על יפו===
{{ערך מורחב|התקפת האצ"ל על יפו}}
כוחות האצ"ל תקפו ב-25 באפריל את יפו, הכוחות ונתקלו בהתנגדות עזה מצד הערבים שגובתה בעזרה צבאית של כוחות בריטיים. האצ"ל הצליח לכבוש את שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]], אשר הוותה 'אצבע' הבולטת לתוך תל אביב. לאחר הכיבוש, האצ"ל נדרש על ידי הבריטים לפנות את השכונה, ובמשא ומתן בין האצ"ל לבין 'ההגנה' והבריטים סוכם, כי 'ההגנה' תכנס לשכונה, הבריטים יקבלו את יפו תחת חסותם, והם יפרידו בין היהודים לערבים. בעקבות התקפת ה[[אצ"ל]], גברה מאד הנטישה של תושבי יפו והכפרים, אשר נמשכה עד ל-[[13 במאי]] [[1948]] עם כניעת האוכלוסייה הערבית, אשר מנתה באותו מועד אלפים אחדים בלבד.
 
לאחר הכיבוש, האצ"ל נדרש על ידי הבריטים לפנות את השכונה, ובמשא ומתן בין האצ"ל לבין 'ההגנה' והבריטים סוכם, כי 'ההגנה' תכנס לשכונה, הבריטים יקבלו את יפו תחת חסותם, והם יפרידו בין היהודים לערבים. בעקבות התקפת ה[[אצ"ל]], גברה מאד הנטישה של תושבי יפו והכפרים, אשר נמשכה עד ל-[[13 במאי]] [[1948]].
 
==מהלך המבצע==

תפריט ניווט