שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל, לפני 6 חודשים
מ
רווח בקטגוריה, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
 
==תוכן הספר==
הספר הוא ספר הלכתי מובהק, שמטרתו העיסוק בהלכות הקשורות לארץ ישראל. אך אגב הדיון ההלכתי, אשתורי הפרחי מביא תיאור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] של ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. לצורך מחקרו למד אשתורי את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צומח|צמחים]] המוזכרים ב[[תנ"ך|מקרא]], זיהה 180 אתרים עם מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]], וכן צמחים רבים. רצונו של אשתורי ללמוד את הארץ והלכותיה באמצעות היכרות עמה משתקפת בדבריו בשער הספר:{{ציטוט|תוכן="הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.|מקור=חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות|מרכאות=כן}}
 
===צמחי ארץ ישראל בספר===
 
===תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה===
* [[עכו]] - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ.{{הערה|1=הלכות מלכים, פרק ה' הלכה י'}} .
* [[הר מירון]] - חצי שעה מ[[גוש חלב]]. שם "מי מרום" המוזכר ב[[ספר יהושע]], שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי [[שמעון בן יוחאי]].
* [[שילה (אתר מקראי)|שילה]] - "היא לדרום שכם כשלוש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח והוא בדרך העולה לירושלים.
 
==גלגוליו של הספר==
אשתורי הפרחי סיים את חיבורו ההלכתי בבית שאן בשנת 1322{{הערה|[[זהר עמר]], "הגידולים החקלאיים בבקעת הירדן בימי הביניים", '''הכפר הקדום בארץ ישראל''', (ש' דר וז' ספראי עורכים), תל אביב תשנ"ז, עמ' 297- 326}}. כמאתים שנה לאחר חיבורו נעלמו עקבותיו. אך עותק אחד הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל במצרים, וממנו נעשו עותקים שהופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש העיקרי בספר היה לצורך המידע הרב הקיים בו על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש, אך רבינו [[יוסף קארו]] בחיבורו [[בית יוסף]] מביא את הספר בהקשר להלכות ציצית.{{הערה|[[בית יוסף אורח חיים סימן י]]}}. הספר הודפס לראשונה בשנת [[1548]] ב[[ונציה|וונציה]] שב[[איטליה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". בפעם השנייה הודפס בשנת [[1850]] ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]] והמהדורה הנוכחית היא השלישית.
 
==מהדורת לונץ==
מהדורה זו של הספר הודפסה על ידי [[אברהם משה לונץ]] ב[[ירושלים]] בשני חלקים:
# ספר א' - יצא בשנת 1897 ובו פרקים א' עד נ"א, 418 עמודים.
# ספר ב' - יצא בשנת 1899 ובו פרקים ט"ז עד נ"ט, 487 עמודים. בספר זה יש תוספת של מבואות, מפתחות והשלמות. הוא הודפס בתמיכת חברת כי"ח ([[כל ישראל חברים]]) ב[[פריז]] ומכון צונץ (צונץ שטיפטונג) ב[[ברלין]].
לונץ הקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' מופיעה רשימה של המנויים על פרסומיו, ביניהם "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל" ו"[[לוח ארץ ישראל]]". לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר.
 
מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לענייניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירם כ"תכונת קשת הראיה", לוח השנה ("זמן השמיטות וחשבון השטרות") וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחייתה וגבולותיה. לונץ, וכן מחבר הספר, הוסיפו לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין".
 
במבוא לספר, לונץ הגדיר את אשתורי הפרחי כ"ראשון בחוקרי ארה"ק"{{הערה|1= לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה"ק" כי המה בבואם לארה״ק הלכו רק כדרך הסלולה דרך השיירות ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים."}}, וכתב על בחירתו של אשתורי הפרחי להתגורר ב[[בית שאן]] : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו".{{הערה|1= עמ' xxxii ספר א': '''כפתור ופרח''' מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אשתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט }}.
 
פרק 11 של הספר במהדורת לונץ כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".
 
==לקריאה נוספת==
*[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''ממזרח שמש''', הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-6864–68
* חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, '''כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ''', המכון ללימודי מצוות הארץ.
* ד"ר דוד שניאור, "תחילת מחקר: תאוריה הגאוגרפיים של ארץ ישראל ב'כפתור ופרח' בהשוואה להסברים הגאוגרפיים של פרשני המקרא בימי הביניים", קתדרה 143 (תשע"ב), עמ' 93–110.
[[קטגוריה:ספרי הלכה: ראשונים]]
[[קטגוריה:ספרי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל |*]]
[[קטגוריה:ספרים ארץ ישראליים]]
[[קטגוריה:ספרי המאה ה-14]]

תפריט ניווט