אורי אדלמן

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אוּרי אַדלמן (3 בספטמבר 1958 – 5 באוגוסט 2004) היה סופר ישראלי שהתמחה בספרות בלשית.

ביוגרפיה

אדלמן נולד למשפחה ירושלמית ממוצא גרמני, דור שמיני בארץ, הצעיר מבין שלושה אחים, וגדל ברמת גן. הוא למד בתיכון תלמה ילין במגמת מוזיקה. בצבא שירת במרכז המחשבים של צה"ל, ממר"ם.

בגיל 24 החל ללמוד באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב והצטיין בלימודיו. זכה בפרסים על קומפוזיציות שחיבר ויצירתו "סימפוניה קאמרית" בוצעה בדיסלדורף בשנת 1986.

הוא הפסיק את לימודיו ועבר לעבוד בחברת מחשבים. במשך שנים אחדות עבד בסניף הישראלי של חברת המחשבים "דיגיטל". כן עבד ב"מכללת היי-טק", בהרצליה, והיה בין מעצבי תוכנית הלימודים של המכללה. כתב ספרות מקצועית בתחום המחשבים, ועד למותו היה בעל טור בשם "HELP!" בנושא זה בעיתון ידיעות אחרונות.

בגיל 28 נישא לאשתו הראשונה, אורית, שממנה התגרש כעבור שלוש שנים. לשניים נולדו שני ילדים, בנו אסף ובתו עדי, שניהם מוזיקאים.

לאחר גירושיו החל לכתוב את ספרו הראשון, "קונצ'רטו למרגל ולתזמורת", שבכתיבתו נעזר בהכשרתו המוזיקלית. הוא זכה לעידודו של הסופר אמנון ז'קונט, שהיה באותה עת עורך ספרי המתח בהוצאת "כתר", שבה יצא לאור ספרו של אדלמן.

לאחר פרסום הספר חזר אדלמן לאוניברסיטה, והשלים לימודי תואר ראשון בקומפוזיציה והמשיך בלימודי התואר השני. שימש כעורך ספרות מתח בהוצאת "כתר", ובין השאר ערך את ספרו של אמנון ז'קונט, "מבוא לאהבה", ואת ספרו של מישקה בן דוד - "דואט בביירות".

בשנת 1999 נישא לאשתו השנייה, מיכל, שאותה פגש באמצעות האינטרנט, ונולד להם בן, איתי.

אדלמן החשיב מאוד את הקשר עם קוראיו, ובצעד יוצא דופן פרסם בספרו האחרון את כתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת לקבל משוב מן הקוראים.

ספריו, המתרחשים במציאות הישראלית העכשווית, שהו בדרך כלל זמן רב בראש רשימת רבי-המכר ותורגמו לשפות שונות ובהן יוונית, יפנית וגרמנית.

בשנים האחרונות לחייו עסק אדלמן גם בכתיבת תסריטים. אדלמן שימש כיועץ לסדרת המתח הישראלית "תיק סגור", וכתסריטאי (ויועץ עלילתי) לדרמה המוזיקלית "השיר שלנו". ספרו "בסימן ונוס" עובד לסרט טלוויזיה וספרו "חתונה" עובד למחזה הספר "חתונה" הפך להצגה וב-2009 לסרט "רגליים קרות" בבימויו של דורון ערן.

הוא נפטר מהתקף לב בעת שעסק בכתיבת ספר במלון 'רמת אביב' בתל אביב, ב-5 באוגוסט 2004, בגיל 46 בלבד, ונטמן בבית העלמין של המושב גבעת ח"ן, שם התגוררו אדלמן ומשפחתו בשנים האחרונות.

ספריו

• ספרי מתח
  • קונצ'רטו למרגל ולתזמורת (כתר, 1993). תורגם לגרמנית: Konzert für Spion und Orchester.
  • משוואה עם נעלם (כתר, 1998) תורגם לגרמנית: Gleichung mit einem Unbekannten.
  • בסימן ונוס (כתר, 2000).
  • חתונה (כתר, 2000).
  • שעות מתות (כתר, 2004): מתרחש על רקע הקשר שבין הממסד הרפואי, הממסד הביטחוני ותעשיית התרופות.
• ספרי מחשבים
  • לוטוס 1-2-3 למתקדמים - שפת המקרו (הוד עמי, 1988)
  • DOS 6 שימושים מתקדמים (פוקוס מחשבים, 1993)
  • חלונות פתוחים: שימושים מתקדמים ב-Windows (הוד עמי, 1995)
  • !HELP שימושים חכמים בחלונות (ידיעות אחרונות, 1998): מקבץ כתבות שפורסמו בטורו בענייני מחשבים ב"ידיעות אחרונות".

קישורים חיצוניים

• ‫מרב יודילוביץ', הסופר אורי אדלמן הלך לעולמו, באתר ynet, 5 באוגוסט 2004‬
• אורי אדלמן, זיכרון גורלי, באתר ynet, 30 בדצמבר 2002
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים שירי לב-ארי, באמצע העלילה, באתר הארץ
• נועה מנהיים, לפעמים אין סיבה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2004
• אלי אשד, רקויאם לסופר ריגול
• רשימת הפרסומים של אורי אדלמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אורי אדלמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אורי אדלמן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של אורי אדלמן, באתר "סימניה"