הסתדרות הפועלים החקלאיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:13, 19 במרץ 2019

הסתדרות הפועלים החקלאיים, או ההסתדרות החקלאית הייתה ארגון מקצועי של פועלים וחקלאים יהודים חברי מפלגות הפועלים הציוניות, אשר הוקם בשנת תרע"ח 1918.

כאשר הוקם הארגון על ידי אנשי "אחדות העבודה", היו רוב חבריו אנשי העלייה השנייה ומיעוטם אנשי השלישית; רובם היו חברי ארגוני פועלים שהוקמו שנים ספורות קודם לכן, הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל וביהודה, והסתדרות פועלי השומרון.

לאחר הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, בחיפה בטבת תר"ף דצמבר 1920, הצטרפו אליה חברי "ההסתדרות החקלאית" כחברים מן המנין. ובמקביל, הצטרפה "ההסתדרות החקלאית" או בשמה האחר, "המרכז החקלאי", כאיגוד מקצועי של חקלאים וכאגודה של יישובי ההתיישבות העובדת, במסגרת ההסתדרות הכללית, עד 1969. המוסדות הנבחרים של "המרכז החקלאי" מנוהלים על ידי מזכירות המונה 21 חברים, וכן, נערכת ועידה חקלאית, בכל ארבע שנים, שבה מיוצגים חברי המרכז על ידי 501 צירים.

בתקופת המנדט וגם בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה, היה "המרכז החקלאי" גוף בעל עוצמה כלכלית שזכה להערכה רבה, בשל תרומתו לפיתוח החקלאות, הכלכלה ואף התרבות, ביישוב ובחברה הישראלית. מאז שנות השבעים של המאה ה-20, ועם ירידת קרנה של ההסתדרות הכללית, מסגרת האם שלו, התמעטה עוצמה זו.

במשך השנים, ההסתדרות החקלאית עסקה בעזרה לחקלאים חברי ההסתדרות הכללית, ובכלל זה הוצאה לאור של ספרות הקשורה לחיי החקלאים בארץ. בין השאר, היא הייתה שותפה עם משרד החקלאות, המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית ובנק החקלאות לישראל בהוצאת האנציקלופדיה לחקלאות.

פרסומים שראו אור במסגרתה (מבחר)

ברל כצנלסון, לקראת הימים הבאים: מסירת דברים ממה שנאמר בוועידתנו השביעית, פורים, תרע"ה, יפו: דפוס שושני, תרע"ח
בעבודה: קונטרס חברים, יפו: תרע"ח.
הסתדרות הפועלים החקלאיים בארץ ישראל - סקירה כללית, תל אביב: תרפ"א-1921.
על ענייני תל יוסף, תל אביב: תרפ"ג-1923.
חוקת משקי העובדים, עובדה על ידי ועדת ניר, שנבחרה בוועידה החקלאית השלישית, ונתקבלה במועצה החקלאית בגן שמואל, 3-5 במרץ תרפ"ז, תרפ"ז-1927.
על העבודה העברית במושבות, מן הוכוח בוועידה החקלאית, יוני 1931, תרצ"א-1931.
הצעת חוזים ותקנות: בקשר עם התיישבות האלף, תל אביב 1933.
חוברות סטטיסטיות, 1934.
השכון בהתיישבות העובדת, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הסתדרות הפועלים החקלאים - המחלקה לשכון, תשט"ו-1955.
צבי סוחובולסקי, אדם ועמלו, (עורך: יוסף שפירא), תל אביב: תשל"ג-1973.
יעקב מלכין, עץ ההדר וגידולו, (עורך: י’ ענברי), תל אביב: תשכ"ז-1967.
מרדכי קושניר-שניר (עורך), כיבוש עבודה: ביבליוגרפיה על מאבקי העבודה העברית, כיבושיה וארגונה משנות תרס"ו-תש"ט, תל אביב: תשי"ט-1959.
אברהם קם, גילוי אם השעורה בארץ ישראל, (עורך: נ’ תרדיון), תל אביב: תש"ט-1949.

כתב עת

השדה, ירחון שמושי ומדעי למשק החקלאי המעורב, הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל, עורך: ש"ד יפה, בהשתתפות חבר בעלי מקצוע, תל אביב, תר"ף-תשנ"ח 1920–1998.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:PikiWiki Israel 1197 Agriculture in Israel קטיף שקדים בכרם חזרזור (נוה עוז כיום)..jpg|ממוזער|שמאל|250px|פועלים חקלאים בכרם חזרזור - [[נווה עוז]], [[1921]]]]
 '''הסתדרות הפועלים החקלאיים''', או '''ההסתדרות החקלאית''' הייתה [[ארגון מקצועי]] של [[עובד|פועל]]ים ו[[חקלאי]]ם יהודים חברי מפלגות הפועלים ה[[ציונות|ציוניות]], אשר הוקם בשנת [[תרע"ח]] [[1918]].
 כאשר הוקם הארגון על ידי אנשי "[[אחדות העבודה]]", היו רוב חבריו אנשי [[העלייה השנייה]] ומיעוטם אנשי [[העלייה השלישית|השלישית]]; רובם היו חברי ארגוני פועלים שהוקמו שנים ספורות קודם לכן, [[הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל]] ו[[הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה|ביהודה]], ו[[הסתדרות פועלי השומרון]].
 לאחר הקמת [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל]], ב[[חיפה]] בטבת [[תר"ף]] דצמבר [[1920]], הצטרפו אליה חברי "ההסתדרות החקלאית" כחברים מן המנין. ובמקביל, הצטרפה "ההסתדרות החקלאית" או בשמה האחר, "[[המרכז החקלאי]]", כ[[איגוד מקצועי]] של חקלאים וכאגודה של יישובי [[ההתיישבות העובדת]], במסגרת ההסתדרות הכללית, עד [[1969]]. המוסדות הנבחרים של "המרכז החקלאי" מנוהלים על ידי מזכירות המונה 21 חברים, וכן, נערכת ועידה חקלאית, בכל ארבע שנים, שבה מיוצגים חברי המרכז על ידי 501 צירים.
 ב[[תקופת המנדט]] וגם בעשורים הראשונים לאחר [[הקמת המדינה]], היה "המרכז החקלאי" גוף בעל עוצמה כלכלית שזכה להערכה רבה, בשל תרומתו לפיתוח החקלאות, הכלכלה ואף התרבות, ב[[היישוב|יישוב]] ובחברה הישראלית. מאז [[שנות השבעים]] של [[המאה ה-20]], ועם ירידת קרנה של ההסתדרות הכללית, מסגרת האם שלו, התמעטה עוצמה זו.
 במשך השנים, ההסתדרות החקלאית עסקה בעזרה לחקלאים חברי ההסתדרות הכללית, ובכלל זה הוצאה לאור של ספרות הקשורה לחיי החקלאים בארץ. בין השאר, היא הייתה שותפה עם [[משרד החקלאות]], המחלקה להתיישבות של [[הסוכנות היהודית]] ו[[בנק החקלאות לישראל]] בהוצאת [[האנציקלופדיה לחקלאות]].
 ==פרסומים שראו אור במסגרתה (מבחר)==
-* [[ברל כצנלסון]], '''לקראת הימים הבאים''' : מסירת דברים ממה שנאמר בוועידתנו השביעית, פורים, תרע"ה, יפו : דפוס שושני, תרע"ח
+* [[ברל כצנלסון]], '''לקראת הימים הבאים''': מסירת דברים ממה שנאמר בוועידתנו השביעית, פורים, תרע"ה, יפו: דפוס שושני, תרע"ח
-* '''בעבודה : קונטרס חברים''', יפו: תרע"ח.
+* '''בעבודה: קונטרס חברים''', יפו: תרע"ח.
 * '''הסתדרות הפועלים החקלאיים בארץ ישראל - סקירה כללית''', תל אביב: תרפ"א-1921.
-* '''‫על ענייני תל יוסף''', תל אביב: תרפ"ג-1923.
+* '''על ענייני תל יוסף''', תל אביב: תרפ"ג-1923.
 * '''חוקת משקי העובדים''', עובדה על ידי ועדת ניר, שנבחרה בוועידה החקלאית השלישית, ונתקבלה במועצה החקלאית בגן שמואל, 3-5 במרץ תרפ"ז, תרפ"ז-1927.
 * '''על העבודה העברית במושבות''', מן הוכוח בוועידה החקלאית, יוני 1931, תרצ"א-1931.
-* '''הצעת חוזים ותקנות : בקשר עם התיישבות האלף''', תל אביב 1933.
+* '''הצעת חוזים ותקנות: בקשר עם התיישבות האלף''', תל אביב 1933.
 * '''חוברות סטטיסטיות''', 1934.
 * '''השכון בהתיישבות העובדת''', תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הסתדרות הפועלים החקלאים - המחלקה לשכון, תשט"ו-1955.
-* צבי ‫סוחובולסקי, '''אדם ועמלו''', (עורך: יוסף שפירא), ‬תל אביב: תשל"ג-1973.
+* צבי סוחובולסקי, '''אדם ועמלו''', (עורך: יוסף שפירא), תל אביב: תשל"ג-1973.
-* [[יעקב מלכין]], '''עץ ההדר וגידולו''', (עורך: י’ ענברי), ‬תל אביב : תשכ"ז-1967.
+* [[יעקב מלכין]], '''עץ ההדר וגידולו''', (עורך: י’ ענברי), תל אביב: תשכ"ז-1967.
-* [[מרדכי שניר|מרדכי קושניר-שניר]] (עורך), '''כיבוש עבודה''' : ביבליוגרפיה על מאבקי העבודה העברית, כיבושיה וארגונה משנות תרס"ו-תש"ט, תל אביב : תשי"ט-1959.
+* [[מרדכי שניר|מרדכי קושניר-שניר]] (עורך), '''כיבוש עבודה''': ביבליוגרפיה על מאבקי העבודה העברית, כיבושיה וארגונה משנות תרס"ו-תש"ט, תל אביב: תשי"ט-1959.
 * אברהם קם, גילוי אם השעורה בארץ ישראל, (עורך: נ’ תרדיון), תל אביב: תש"ט-1949.
 ; כתב עת
-* '''[[השדה (כתב עת)|השדה]]''', ירחון שמושי ומדעי למשק החקלאי המעורב, הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל, עורך: ש"ד יפה, בהשתתפות חבר בעלי מקצוע, תל אביב, תר"ף-תשנ"ח 1998-1920.
+* '''[[השדה (כתב עת)|השדה]]''', ירחון שמושי ומדעי למשק החקלאי המעורב, הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל, עורך: ש"ד יפה, בהשתתפות חבר בעלי מקצוע, תל אביב, תר"ף-תשנ"ח 1920–1998.
 [[קטגוריה:ההסתדרות הכללית]]