מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן – הבדלי גרסאות
| שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קובץ:The original Kushans on the land of Baron Rothschild in Horan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קושאן|הקושאנים]] המקוריים על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]], שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן]] |
[[קובץ:The original Kushans on the land of Baron Rothschild in Horan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קושאן|הקושאנים]] המקוריים על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]], שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן]] |
||
*על בסיס ההחלטה שהתקבלה ב[[ועידת סן רמו]] בנוגע לארץ ישראל. ההחלטה אשר איחדה, הלכה למעשה, את [[הצהרת בלפור]] עם [[מנדט חבר הלאומים|משטר המנדטים]], כללה חלק ניכר משטחי [[רמת הגולן]] בגבולות [[הבית הלאומי היהודי]]<ref>[https://www.golancoalition.org/he/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C/ היחדה למען הגולן]</ref> ולמעשה היא מסמך היסוד שכונן את [[המנדט הבריטי]] - [[אמנה בינלאומית]] מחייבת, שזכתה לאשרור [[חבר הלאומים]] [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|והאו"ם]]. |
*על בסיס ההחלטה שהתקבלה ב[[ועידת סן רמו]] בנוגע לארץ ישראל. ההחלטה אשר איחדה, הלכה למעשה, את [[הצהרת בלפור]] עם [[מנדט חבר הלאומים|משטר המנדטים]], כללה חלק ניכר משטחי [[רמת הגולן]] בגבולות [[הבית הלאומי היהודי]]<ref>[https://www.golancoalition.org/he/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C/ היחדה למען הגולן]</ref> ולמעשה היא מסמך היסוד שכונן את [[המנדט הבריטי]] - [[אמנה בינלאומית]] מחייבת, שזכתה לאשרור [[חבר הלאומים]] [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|והאו"ם]]. |
||
* |
*משום היותה משך דורות רבים חלק בלתי נפרד מארץ ישראל אסם [[תבואה|תבואתה]] [[המלחמה על המים|ומקור מימיה]]. |
||
*התביעה להכללתה בשטח המדינה היהודית העתידית הונחה כבר בפני [[ועידת השלום בפריז (1919)]] על ידי [[ועד המשלחות היהודיות]] ימים ספורים לאחר [[הסכם ויצמן-פייסל]] עוד בטרם קמה [[הממלכה הערבית של סוריה]]. |
*התביעה להכללתה בשטח המדינה היהודית העתידית הונחה כבר בפני [[ועידת השלום בפריז (1919)]] על ידי [[ועד המשלחות היהודיות]] ימים ספורים לאחר [[הסכם ויצמן-פייסל]] עוד בטרם קמה [[הממלכה הערבית של סוריה]]. |
||
*מדינה יכולה לכבוש שטח לשם הגנה עצמית כל עוד שטח זה הכרחי להגנתה ולהחזיק בו כל עוד יש חשש שהשטח יחזור לשמש מקור איום כפי שהייתה [[החזית הסורית במלחמת ששת הימים]] ולפניה בתקופת [[המלחמה על המים]].<ref>[https://www.golancoalition.org/he/%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/ פרשנות קונסטרוקטיבית] של נשיא [[בית הדין הבינלאומי]] לשעבר, השופט [[סטפן שוויבל]] המגשרת בין עקרונות משפטיים תאורטיים לבין עקרונות יסוד אחרים</ref> |
*מדינה יכולה לכבוש שטח לשם הגנה עצמית כל עוד שטח זה הכרחי להגנתה ולהחזיק בו כל עוד יש חשש שהשטח יחזור לשמש מקור איום כפי שהייתה [[החזית הסורית במלחמת ששת הימים]] ולפניה בתקופת [[המלחמה על המים]].<ref>[https://www.golancoalition.org/he/%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/ פרשנות קונסטרוקטיבית] של נשיא [[בית הדין הבינלאומי]] לשעבר, השופט [[סטפן שוויבל]] המגשרת בין עקרונות משפטיים תאורטיים לבין עקרונות יסוד אחרים</ref> |
||
גרסה מ־11:27, 22 במרץ 2019
רמת הגולן כאזור גאופוליטי היא השטח שנמצא בידי ישראל מאז 1967, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן. שטח זה שייך מנהלית לנפת גולן ומונה 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון. מעמדה החוקי של רמת הגולן, על פי חוק רמת הגולן, הוא שרמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל . מבחינה בינלאומית מעמדה של רמת הגלן מורכב, ונתון במחלוקת.
המעמד החוקי במשפט הישראלי
ערך מורחב – חוק רמת הגולן
- ערך מורחב – חוק יסוד: משאל עם
החוק היחיד הנאכף ברמת הגולן הוא החוק הישראלי. ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981" ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן.
ב-1999 התקבל בכנסת "חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.
במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו ועדת הבחירות המרכזית היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-16 במאי 2007 והכנסת הקימה ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-30 ביוני 2008 והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. ממשלת ישראל השלושים ושתיים, שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם בכנסת השמונה עשרה. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם"[1], ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה[2]. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם.
המעמד החוקי במשפט הבינלאומי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
נימוקים בעד זכותה של ישראל על רמת הגולן
- על בסיס ההחלטה שהתקבלה בועידת סן רמו בנוגע לארץ ישראל. ההחלטה אשר איחדה, הלכה למעשה, את הצהרת בלפור עם משטר המנדטים, כללה חלק ניכר משטחי רמת הגולן בגבולות הבית הלאומי היהודי[3] ולמעשה היא מסמך היסוד שכונן את המנדט הבריטי - אמנה בינלאומית מחייבת, שזכתה לאשרור חבר הלאומים והאו"ם.
- משום היותה משך דורות רבים חלק בלתי נפרד מארץ ישראל אסם תבואתה ומקור מימיה.
- התביעה להכללתה בשטח המדינה היהודית העתידית הונחה כבר בפני ועידת השלום בפריז (1919) על ידי ועד המשלחות היהודיות ימים ספורים לאחר הסכם ויצמן-פייסל עוד בטרם קמה הממלכה הערבית של סוריה.
- מדינה יכולה לכבוש שטח לשם הגנה עצמית כל עוד שטח זה הכרחי להגנתה ולהחזיק בו כל עוד יש חשש שהשטח יחזור לשמש מקור איום כפי שהייתה החזית הסורית במלחמת ששת הימים ולפניה בתקופת המלחמה על המים.[4]
- נחיצותה הביטחונית לקיומה של מדינת ישראל לנוכח תוקפנות העבר וביתר שאת העתיד העגום הצפוי לאזור.
נימוקים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן
- על בסיס ההסכם הבריטי-צרפתי מ-1923.
- העובדה שרמת הגולן עברה לידי ישראל בפעולה לוחמתית.
היחס הבינלאומי לנושא
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מועצת הביטחון קיבלה את החלטה 497 ששללה הכרה בהחלטת ישראל על סיפוח רמת הגולן.
ב21 במרץ 2019 הצהיר נשיא ארצות הברית כי "כי "לאחר 52 שנים הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית ברמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית"."[5]
ראו גם
מעמדה החוקי והבינלאומי של ירושלים
הערות שוליים
- ^ חוק משאל העם
- ^ ההצבעה בקריאה שלישית באתר הכנסת
- ^ היחדה למען הגולן
- ^ פרשנות קונסטרוקטיבית של נשיא בית הדין הבינלאומי לשעבר, השופט סטפן שוויבל המגשרת בין עקרונות משפטיים תאורטיים לבין עקרונות יסוד אחרים
- ^ "הצהרה היסטורית של הנשיא טראמפ: "הגיע הזמן שארה"ב תכיר בריבונות ישראל בגולן"
[[קטגוריה:רמת הגולן]