לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "לואיג'י אינאודי"

הוסרו 12 בתים ,  לפני שנתיים
הסרת קישורים עודפים
(הסרת קישורים עודפים)
|שם התפקיד=[[נשיא איטליה]]
|למניין=2
|התחלת כהונה=[[12 במאי]] [[1948]]
|סיום כהונה=[[11 במאי]] [[1955]]
|הקודם בתפקיד=[[אנריקו דה ניקולה]]
|שם התפקיד=[[ראש ממשלת איטליה]]
|התחלת כהונה=[[1 ביוני]] [[1947]]
|סיום כהונה=[[24 במאי]] [[1948]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
מתחילת [[המאה ה-20]] החל לנטות לצד ה[[שמרנות|שמרני]] של המפה הפוליטית. בשנת [[1919]] מונה לחבר ב[[הסנאט של הרפובליקה (איטליה)|סנאט של הרפובליקה]]. באותן השנים החל לעבוד גם כעיתונאי עבור העיתונים בנפוצים [[לה סטמפה]] ו[[קוריירה דלה סרה]]. כאנטי-[[פשיזם|פשיסט]], הפסיק לעבוד עם העיתונות תחת המשטר הפשיסטי החל משנת [[1926]] חזר לעבוד עם "קוריירה דלה סרה" לאחר נפילתו של [[בניטו מוסוליני]] בשנת [[1943]]. לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה|הסכם שביתת הנשק עם איטליה]] שנחתמו ב-[[8 בספטמבר]] באותה השנה, ברח ל[[שווייץ]] וחזר לאיטליה בשנת [[1944]].
 
היה מושל בנק איטליה מ-[[5 בינואר]] [[1945]] ועד [[11 במאי]] [[1948]]. בשנת [[1947]] התמנה גם לשר האוצר של איטליה, ושימש בתפקיד זה עד מאי [[1948]]. בחודש זה נבחר לנשיא איטליה. לאחר שסיים כהונה בת שבע שנים בשנת [[1955]], הפך ל[[סנאטור לכל החיים]]. תמך ברעיון ה[[פדרליזם]] האירופי.
 
נפטר ב[[רומא]] בשנת [[1961]]. בנו, [[ג'וליו אינאודי|ג'וליו]] היה מהבולטים במוציאים לאור באיטליה. נכדו הוא המוזיקאי [[לודוביקו אינאודי]].