אלחנן היילפרין – הבדלי גרסאות
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:רבנים חסידיים ל קטגוריה:רבנים חסידים using Cat-a-lot |
מ ←ביוגרפיה: כנהוג, הגהה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
נולד ב[[קאשוי]] ([[קושיצה]]) שב[[צ'כוסלובקיה]] (כיום ב[[סלובקיה]]), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]] ועוד. אמו הייתה בתו של הרב [[שמואל ענגיל]]. |
נולד ב[[קאשוי]] ([[קושיצה]]) שב[[צ'כוסלובקיה]] (כיום ב[[סלובקיה]]), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]] ועוד. אמו הייתה בתו של הרב [[שמואל ענגיל]]. |
||
למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]]). בגיל 14 כתב מכתב לרבי [[יוסף רוזין]] (הרוגוצ'ובר), |
למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]]). בגיל 14 כתב מכתב לרבי [[יוסף רוזין]] (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15094&st=&pgnum=281 מכתב התשובה]}} כונה "הרב הגאון". |
||
בשנת [[תרצ"ט]] ([[1939]]) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי [[שלום מוסקוביץ']], האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]], שהיה קרוב משפחתו. באדר [[תש"ב]] ([[1942]]) נישא להעניא חיה, בתם של נחום ויענטא לאה לידברסקי, [[חסידות אלכסנדר|חסידי אלכסנדר]] מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"[[קינדר-טרנספורט]]" לבריטניה. |
בשנת [[תרצ"ט]] ([[1939]]) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי [[שלום מוסקוביץ']], האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]], שהיה קרוב משפחתו. באדר [[תש"ב]] ([[1942]]) נישא להעניא חיה, בתם של נחום ויענטא לאה לידברסקי, [[חסידות אלכסנדר|חסידי אלכסנדר]] מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"[[קינדר-טרנספורט]]" לבריטניה. |
||
חצי שנה לאחר נישואיו פתח את [[בית הכנסת]], "בית שמואל" בשכונת [[גולדרס גרין]], כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של [[דנקוב]] בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת [[תשט"ו]] ([[1955]]) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת [[תש"כ]] ([[1960]]) ייסד בית ספר לבנות. |
חצי שנה לאחר נישואיו פתח את [[בית הכנסת]], "בית שמואל" בשכונת [[גולדרס גרין]], כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של [[דנקוב]] בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת [[תשט"ו]] ([[1955]]) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת [[תש"כ]] ([[1960]]) ייסד בית ספר לבנות. |
גרסה מ־06:10, 29 במרץ 2019
הרב אלחנן (חונא) הלפרין (כ"ה בכסלו ה'תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921 - ליל כ"ט בשבט ה'תשע"ה, 18 בפברואר 2015) היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא "התאחדות קהילות החרדים". כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל.
ביוגרפיה
נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל.
למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב שמעון סופר). בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה[1] כונה "הרב הגאון".
בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. באדר תש"ב (1942) נישא להעניא חיה, בתם של נחום ויענטא לאה לידברסקי, חסידי אלכסנדר מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"קינדר-טרנספורט" לבריטניה.
חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ (1960) ייסד בית ספר לבנות.
לאחר המלחמה התקרב ל"רב מטשיבין" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור ישיבת טשיבין.
הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ ושל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרות של מספר אדמו"רים בפרט לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג ורבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק.
בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.
חיבר קינה על השואה המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"[2]. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.
ילדיו
- לאה מינדל, אשת רבי חיים אלתר דוד לייפר, האדמו"ר מנדבורנה חיפה
- חנה שפרינצא, אשת רבי שמעון למברגר, האדמו"ר ממאקווא. חתנו של הרב למברגר הוא הרב אהרן מרדכי רוקח.
- הרב יצחק אריה לייבוש הוא רב ברמות, חתן הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר (חותנו של רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז).
- נחמה מרים, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל בבני ברק
- הרב ישראל שמואל דוד נחום, רב בית המדרש בית אלחנן בשכונת הנדון בלונדון, חתן הרב צבי הירש מייזליש אב"ד ווייצן ובהמשך רב בשיקגו.
- הרב חיים אהרן צבי, רב בית המדרש דברי חיים בשכונת גולדרס גרין, חתן הרב מנדיל שנייבאלג אב"ד מנצ'סטר.
- הרב שלום יוסף, חתנו של רבי ברוך אברהם אונגר, האדמו"ר מדומברובה בורו פארק.
- הרב משה יהודה דוב, ממלא מקום אביו כאב"ד ראדומישלא וכרב בית הכנסת "בית שמואל".
- רבקה שלומציון, אשת הרב יוסף משה שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין.
ספריו
- שו"ת שדה אלחנן
- שיחתן של עבדי אבות, סיפורי צדיקים
- קובץ "יגדיל תורה"
- אמרי חן על התורה
כמו כן הוציא את ספרי סבו הרב שמואל אנגל, שו"ת מהר"ש חלקים ז' וח', וחידושי מהר"ש על מסכת קידושין.
קישורים חיצוניים
- שיעורים של הרב אלחנן הלפרין באתר קול הלשון
- גאב"ד ראדומישלא: הגאון רבי אלחנן הלפרין זצ"ל, באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2015