רכפתן מדברי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mickeysamuni (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שחזור לגרסה 25195516 מ־03:05, 31 במרץ 2019 מאת יוניון ג'ק
שורה 22: שורה 22:
{{מידע טקסונומי}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{טיולי|225}}
* {{טיולי|225}}
* {{יוטיוב|BaTFV0Jo26Y|שם= דוקטור [[מיכל סמוני-בלנק]] מסבירה את המנגנון הכימי בפירות הרכפתן שמעודד הפצת זרעים}}
* {{יוטיוב|BaTFV0Jo26Y|שם=סרטון המסביר את המנגנון הכימי בפירות הרכפתן שמעודד הפצת זרעים}}
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4286065,00.html [[מיכל סמוני-בלנק]], המנגנון הכימי של פירות הרכפתן באתר Ynet]
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4286065,00.html כתבה על המנגנון הכימי של פירות הרכפתן]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־08:28, 1 באפריל 2019

קריאת טבלת מיוןרכפתן מדברי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: רכפתיים
סוג: רכפתן
מין: רכפתן מדברי
שם מדעי
Ochradenus baccatus
דליל, 1813

רכפתן מדברי (שם מדעי: Ochradenus baccatus) הוא שיח רב שנתי ממשפחת הרכפתיים.

מאפיינים

גובהו 50–150 ס"מ, גבעוליו ישרים וזקופים. העלים איזמלניים, וצמחים עם לבלוב השיח באביב, ונושרים בקיץ עם התעצות הענפים. הפריחה בחורף, עד תחילת הקיץ. התפרחת ארוכה, צומחת בראשי הענפים. הפרחים חד מיניים, קטנים, צבעם ירוק-צהוב. בדרך כלל הרכפתן דו ביתי, אך יש גם פרטים חד ביתיים. הפרחים צופניים; הצוף הולך ומתרכז לאורך היום, עם התאדות המים שבו, ובהתאם מושך מאביקים שונים אל הפרחים, כפי שגילה חוקר ההאבקה דן אייזיקוביץ. בבוקר, כשהצוף נוזלי, באות אל הפרח דבורים; לפני הצהריים, כשהצוף משחתי, באים זבובים; אחר-הצהריים, כשהצוף משחתי, באות צרעות. הפרי הוא ענבה לבנה, קוטרה כ-6 מ"מ, טעמה מתוק. הזרעים מופצים על ידי ציפורים האוכלות את הפירות. הפירות ראויים למאכל אדם. משרעת התפוצה סודנית. בארץ נפוץ בנחלי מדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בערבה ובנגב הדרומי. צומח בעיקר בקניונים מצוקיים, בעיקר במפנים דרומיים העשירים יותר באור שמש.

בצמח הרכפתן נמצאו מטבוליטים שניוניים מסוג גלוקוזינולטים. בפירות הרכפתן נמצא מידור מוחלט בין גלוקוזינולטים הנמצאים אך ורק בציפה והאנזים, מירוזינאז, האחראי לפירוקם, שנמצא אך ורק בזרעים. המפגש בין הגלוקוזינולטים והמירוזינאז יוצר תוצרי פירוק רעילים ובכך מונע המידור מבעלי חיים שונים לצרוך את זרעי הרכפתן בזמן אכילת הפרי. יתרה מכך, נמצא כי גם מכרסמים שזרעים הם חלק חשוב מהדיאטה שלהם (לדוגמה קוצן מצוי) נמנעים מטריפת הזרעים בזמן אכילת פירות הרכפתן.[1] יחד עם זאת, הקוצן הזהוב אוכל את הפרי בשלמותו, ציפה וזרעים גם יחד.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכפתן מדברי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Samuni-Blank, M; Izhaki, I; Dearing, MD; Gerchman, Y; Trabelcy, B; Lotan, A; Karasov, WH; Arad, Z (2012). Intraspecific directed deterrence by the mustard oil bomb in a desert plant. Current Biology. 22:1-3.
  2. ^ Samuni Blank, M; Arad, Z; Dearing, MD; Gerchman, Y; Karasov, WH; Izhaki, I (2013). "Friend or foe? Disparate plant–animal interactions of two congeneric rodents". Evolutionary Ecology. doi:10.1007/s10682-013-9655-x. {{cite journal}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטרs ריק לא ידוע: |1=, |2=, and |3= (עזרה)