רכפתן מדברי – הבדלי גרסאות
Mickeysamuni (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שחזור לגרסה 25195516 מ־03:05, 31 במרץ 2019 מאת יוניון ג'ק |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{מידע טקסונומי}} |
{{מידע טקסונומי}} |
||
* {{טיולי|225}} |
* {{טיולי|225}} |
||
* {{יוטיוב|BaTFV0Jo26Y|שם= |
* {{יוטיוב|BaTFV0Jo26Y|שם=סרטון המסביר את המנגנון הכימי בפירות הרכפתן שמעודד הפצת זרעים}} |
||
* [ |
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4286065,00.html כתבה על המנגנון הכימי של פירות הרכפתן] |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־08:28, 1 באפריל 2019
 רכפתן מדברי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | רכפתיים |
| סוג: | רכפתן |
| מין: | רכפתן מדברי |
| שם מדעי | |
 Ochradenus baccatusדליל, 1813 | |
רכפתן מדברי (שם מדעי: Ochradenus baccatus) הוא שיח רב שנתי ממשפחת הרכפתיים.
מאפיינים
גובהו 50–150 ס"מ, גבעוליו ישרים וזקופים. העלים איזמלניים, וצמחים עם לבלוב השיח באביב, ונושרים בקיץ עם התעצות הענפים. הפריחה בחורף, עד תחילת הקיץ. התפרחת ארוכה, צומחת בראשי הענפים. הפרחים חד מיניים, קטנים, צבעם ירוק-צהוב. בדרך כלל הרכפתן דו ביתי, אך יש גם פרטים חד ביתיים. הפרחים צופניים; הצוף הולך ומתרכז לאורך היום, עם התאדות המים שבו, ובהתאם מושך מאביקים שונים אל הפרחים, כפי שגילה חוקר ההאבקה דן אייזיקוביץ. בבוקר, כשהצוף נוזלי, באות אל הפרח דבורים; לפני הצהריים, כשהצוף משחתי, באים זבובים; אחר-הצהריים, כשהצוף משחתי, באות צרעות. הפרי הוא ענבה לבנה, קוטרה כ-6 מ"מ, טעמה מתוק. הזרעים מופצים על ידי ציפורים האוכלות את הפירות. הפירות ראויים למאכל אדם. משרעת התפוצה סודנית. בארץ נפוץ בנחלי מדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בערבה ובנגב הדרומי. צומח בעיקר בקניונים מצוקיים, בעיקר במפנים דרומיים העשירים יותר באור שמש.
בצמח הרכפתן נמצאו מטבוליטים שניוניים מסוג גלוקוזינולטים. בפירות הרכפתן נמצא מידור מוחלט בין גלוקוזינולטים הנמצאים אך ורק בציפה והאנזים, מירוזינאז, האחראי לפירוקם, שנמצא אך ורק בזרעים. המפגש בין הגלוקוזינולטים והמירוזינאז יוצר תוצרי פירוק רעילים ובכך מונע המידור מבעלי חיים שונים לצרוך את זרעי הרכפתן בזמן אכילת הפרי. יתרה מכך, נמצא כי גם מכרסמים שזרעים הם חלק חשוב מהדיאטה שלהם (לדוגמה קוצן מצוי) נמנעים מטריפת הזרעים בזמן אכילת פירות הרכפתן.[1] יחד עם זאת, הקוצן הזהוב אוכל את הפרי בשלמותו, ציפה וזרעים גם יחד.[2]
קישורים חיצוניים
- רכפתן מדברי, באתר NCBI (באנגלית)
- רכפתן מדברי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר צמח השדה
- רכפתן מדברי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- רכפתן מדברי, באתר Tropicos (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר GBIF (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר The Plant List (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר IPNI (באנגלית)
- רכפתן מדברי, באתר למטייל בישראל
סרטון המסביר את המנגנון הכימי בפירות הרכפתן שמעודד הפצת זרעים, סרטון באתר יוטיוב- כתבה על המנגנון הכימי של פירות הרכפתן
הערות שוליים
- ^ Samuni-Blank, M; Izhaki, I; Dearing, MD; Gerchman, Y; Trabelcy, B; Lotan, A; Karasov, WH; Arad, Z (2012). Intraspecific directed deterrence by the mustard oil bomb in a desert plant. Current Biology. 22:1-3.
- ^ Samuni Blank, M; Arad, Z; Dearing, MD; Gerchman, Y; Karasov, WH; Izhaki, I (2013). "Friend or foe? Disparate plant–animal interactions of two congeneric rodents". Evolutionary Ecology. doi:10.1007/s10682-013-9655-x.
{{cite journal}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטרs ריק לא ידוע:|1=,|2=, and|3=(עזרה)