יעקב נחום אפשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32: שורה 32:


ארכיונו מופקד ב[[ספרייה לאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים.{{הערה|[http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=NNL_ARCHIVE_AL002643348&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL ארכיון יעקב נחום אפשטיין] באתר [[הספרייה הלאומית]]}}
ארכיונו מופקד ב[[ספרייה לאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים.{{הערה|[http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=NNL_ARCHIVE_AL002643348&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL ארכיון יעקב נחום אפשטיין] באתר [[הספרייה הלאומית]]}}

זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת [[קרית היובל]] ב[[ירושלים]].

==חיבוריו==
==חיבוריו==
* '''מבוא לנוסח המשנה - נוסח המשנה וגלגוליו למימי האמוראים הראשונים ועד דפוסי ר' יו"ט ליפמן הלר (בעל תוי"ט)''', תשכ"ד. ([http://www.hebrewbooks.org/33109 חלק ראשון] ו [http://www.hebrewbooks.org/33110 חלק שני] ממהדורת תש"ח באתר [[HebrewBooks]])
* '''מבוא לנוסח המשנה - נוסח המשנה וגלגוליו למימי האמוראים הראשונים ועד דפוסי ר' יו"ט ליפמן הלר (בעל תוי"ט)''', תשכ"ד. ([http://www.hebrewbooks.org/33109 חלק ראשון] ו [http://www.hebrewbooks.org/33110 חלק שני] ממהדורת תש"ח באתר [[HebrewBooks]])

גרסה מ־21:54, 2 באפריל 2019

יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום אפשטיין
לידה 20 בנובמבר 1878
ברסט, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בפברואר 1952 (בגיל 73)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט אברהם גולדברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביאליק (1948) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878[1], בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ". פילולוג וחוקר ספרות התנאים והאמוראים. נחשב ל"אבי המדע התלמודי המדויק".[2]

ביוגרפיה

יעקב נחום אפשטיין נולד בשנת 1878 בעיר בריסק דליטא (ברסט) שבפלך גרודנו של האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי. אביו, הרב חיים אפשטיין, היה דור חמישי לרב אריה לייב הלוי אפשטיין, ואמו חיה-שרה באגון הייתה בת רב העיירה הסמוכה קוטליני.

עד הגיעו לגיל עשר למד ב"חדר", ולאחר מכן למד אצל אביו. כשהיה בן 14 נפטר אביו, ולאחר מכן, במשך שנה וחצי, מתחילת קיץ תרנ"ד עד סוף קיץ תרנ"ה, בגיל 15 בלבד למד בישיבת מיר אצל הרב חיים לייב טיקטינסקי. בראש השנה תרנ"ה חזר בפעם היחידה בתקופה זו לבקר בביתו בבריסק. בסוף קיץ תרנ"ה חזר לעירו ולמד ביחידות בבתי מדרש ללא הכוונה מסודרת של רב או מורה, עיקר לימודו התרכז בתורתם של הראשונים. באותה תקופה החל להתעמק על פי יומניו[3] במחקר אודות ייחוסם של ספרי ראשונים, במחקרו זה הוא מגלה טעויות רבות לגבי זיהויים ומוצאם של כותבי הספרים השונים. במהלך מחקריו האישיים עמד לו לרועץ החיסרון בספרי מחקר, על כן החליט בשנת תרס"א לנסוע לווילנה, "ירושלים דליטא", ושם להעמיק ולהרחיב את עיסוקיו בתחום המחקר, וכך כותב אפשטיין במכתב לדודו:

הנך יודע, עוד מזמן היותך פה, את תשוקתי העזה למחקר וביקורת ובימים האחרונים עוד התפתח כשרוני זה יותר ויותר ונמצאים איתי הערות נכבדות ומאמרים בנוגע לביקורת ותולדות הראשונים, ועל כל צעד ושעל יעמוד לי לשטן חסרון הספרים. על כן, באומרי במכתב ההוא, כי נוסע הנני לרגלי בית עקד הספרים העיקרי, של ר' מתתיהו שטרשון אשר שם (=בווילנה), הנה אמרתי לך את כל מטרת נסיעתי

.

בשנת תרס"ז בבית המדרש לרבנים בווינה, בשנים תרס"ח-תר"ע למד באוניברסיטת וינה, ודוקטורט בפילולוגיה שמית, פילוסופיה והיסטוריה מאוניברסיטת ברן (תרע"א-תרע"ג) בנושא מבוא לפירושי הגאונים לסדר טהרות.

משנת תרפ"ב היה שנתיים פרופסור שלא מן המניין בבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין.

בעקבות פניה של יהודה לייב מאגנס בשנת 1925 במהלך סמינר שנתן אפשטיין בארצות הברית, הגיע ללמד כפרופסור לבלשנות שמית במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ובשנת תר"ץ (1930) ייסד והחל לערוך את כתב העת "תרביץ" של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה.

נישא לציפורה לבית דה בֵּר (de Beer), מורה ליוונית ורומית שעלתה לבדה מהולנד (אחותה בֶּרתה (ברכה) הייתה אשתו של המחנך וחוקר היהדות פרופ' בנימין דה-פריס), והתגורר בשכונת תלפיות בירושלים. את סיפור היכרותם תיאר ש"י עגנון, שגר בירושלים בשכנות להם, בספרו "אסתרליין יקירתי".

ב-1948 זכה אפשטיין בפרס ביאליק לחכמת ישראל על המגנום אופוס שלו, "מבוא לנוסח המשנה", שכתיבתו החלה עוד בברלין בשנת תרע"ה.[4]

בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו ציפורה אפשטיין להביא לידי הוצאת כתבי אביו לאור), גר משנות החמישים בקיבוץ סעד שבנגב ושימש בו בתפקידים שונים. הוא הלך לעולמו בי"ג באייר ה'תשע"ג (2013). בתו שרה היא רופאה כללית, הנשואה לרב חיים דרוקמן. בת נוספת, יסכה לנדאו, גרה אף היא בקיבוץ סעד והלכה לעולמה בשנת ה'תשנ"ד (1994).

לאחר פטירתו

תלמידו המובהק, הרב פרופסור עזרא ציון מלמד, ערך והוציא לאור את כל כתבי היד של פרופסור אפשטיין שנותרו לאחר פטירתו.[5]

כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה בג' באדר, יום השנה לפטירתו של אפשטיין. בנוסף, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.

ארכיונו מופקד בספרייה הלאומית בירושלים.[6]

זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת קרית היובל בירושלים.

חיבוריו

דמותו

בשנת 2011 יצא סרטו של הבמאי יוסף סידר - "הערת שוליים", ובו מוזכר אפשטיין, בשם י.נ. פיינשטיין, כמורהו הדגול של "פרופ' אליעזר שקולניק" (שלמה בר אבא). מוזכר גם ספרו "מבוא לנוסח המשנה".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים