גרשון ריבלין – הבדלי גרסאות
←פתיח: תבנית |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חייל |
|||
| ⚫ | |||
|שם=גרשון ריבלין |
|||
| ⚫ | |||
|כיתוב=גרשון ריבלין |
|||
|תאריך לידה עברי= |
|||
|מקום לידה=[[דווינסק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[לטביה]]) |
|||
|עלה לישראל=[[1921]] |
|||
|תאריך פטירה עברי= |
|||
|מקום פטירה= |
|||
|כינוי= |
|||
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} |
|||
|תקופת שירות= |
|||
|דרגה={{דרגה|אלוף-משנה||+}} |
|||
|תפקידים צבאיים= |
|||
* סגן עורך ראשי של הוצאת "[[מערכות]]" |
|||
* מפקד הוצאת "מערכות" ועורך ראשי שלה בשנים [[1967]]–[[1973]] |
|||
|מלחמות וקרבות= |
|||
|עיטורים= |
|||
|תפקידים אזרחיים=מנהל [[המכון למורשת בן-גוריון]] |
|||
|הנצחה= |
|||
|תאריך לידה=[[20 באפריל]] [[1914]] |
|||
|תאריך פטירה=[[27 במאי]] [[1994]] |
|||
}} |
|||
'''גרשון ריבלין''' ([[20 באפריל]] [[1914]] - [[27 במאי]] [[1994]]) היה העורך הראשי של הוצאת "[[מערכות]]" בשנים [[1967]]–[[1973]], לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה ל[[היסטוריה צבאית]] של [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות העבריות]] בתקופת [[המנדט]], [[מלחמת העצמאות]] והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של [[דוד בן-גוריון]] ו"[[ספר תולדות ההגנה]]". |
'''גרשון ריבלין''' ([[20 באפריל]] [[1914]] - [[27 במאי]] [[1994]]) היה העורך הראשי של הוצאת "[[מערכות]]" בשנים [[1967]]–[[1973]], לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה ל[[היסטוריה צבאית]] של [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות העבריות]] בתקופת [[המנדט]], [[מלחמת העצמאות]] והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של [[דוד בן-גוריון]] ו"[[ספר תולדות ההגנה]]". |
||
גרסה מ־22:51, 4 באפריל 2019
תבנית:חייל גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות" בשנים 1967–1973, לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון ו"ספר תולדות ההגנה".
תולדות חייו
ריבלין נולד בדווינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה), ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1921, בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ברמת גן וניהלה משק חקלאי. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר רמת גן (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).
בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב"הגנה", עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. משנת 1940 היה סגן העורך הראשי של הוצאת "מערכות", ובשנים 1967–1973 היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות"[1]. ב-1972 פרש מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.
בשנת 1976 היה למנהלו הראשון של המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר (עד 1981). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור עם עובד, מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במכון לחקר המחתרות באוניברסיטת בר-אילן, מפעילי הקמת מוזיאון היכל העצמאות, היסטוריון בית אברהם קריניצי (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ארץ ישראל, חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער ומייסדו של כתב העת "עלי זית וחרב" במרכז גלילי לחקר כוח המגן.
בשנת 1986 זכה לתואר יקיר העיר רמת גן[2].
מבחר ספרים שכתב וערך
- מורשת תל חי, מערכות, 1948
- אלבום העשור לצה"ל, מערכות, 1958
- לאש ולמגן: תולדות הנוטרות העברית, מערכות, 1963
- חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, מערכות, 1964
- ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
- דוד בן-גוריון: האיש וצה"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986
- דוד בן-גוריון: יומן המלחמה שלושה כרכים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והמכון למורשת בן-גוריון, 1986
- דוד בן-גוריון, ביחד עם ישראל קולת, עורכים: נורית ברוורמן, יהואש ביבר, הוצאת מרכז הסברה - שירות הפרסומים, תשנ"ו, 1995.
- זר לא יבין: כינויי סתר ביישוב היהודי בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1988 (יחד עם רעייתו עליזה)
- אטלס כרטא לתולדות ההגנה, הוצאת כרטא, 1991
- מול האויב הנאצי: 1939-1945 שלושה כרכים, הוצאת ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים, 1961; הוצאת יד ושם, 1986
- עלי זית וחרב: מקורות ומחקרים בגנזי ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
- צנחני התקווה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1996
קישורים חיצוניים
- ריבלין גרשון (1914 - 1994) באתר בית אברהם קריניצי
- מאמריו של גרשון ריבלין בכתב העת "מערכות"
הערות שוליים
- ^ גרשון ריבלין, ועד השלושה לא בא, מערכות גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86
- ^ דף בספר יקירי העיר רמת גן
