ל'ואלין אפ גריפיד' – הבדלי גרסאות
| שורה 53: | שורה 53: | ||
ב-[[1272]] עלה לכס בשלטון האנגלי [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|אדוארד הראשון]], סירובו של ל'ואלין לשלם מיסים לאנגליה בשילוב עם קשריו הפוליטים למשפחת [[סימון החמישי דה מונפור|דה מונפור]] הובילו את המלך אדוארד להגדיר אותו כמורד ב-1276, שנה לאחר מכן גוייס צבא אנגלי גדול שיצא לכיוון ויילס. הצבא האנגלי כבש את האי [[אנגלסי]] ונערך על הגבול לאורך נהר קונווי, כדי למנוע את הכיבוש האנגלי המלא של ויילס חתם ל'ואלין על הסכם אברקונווי אשר היווה את התחלת הסוף של [[נסיכות ויילס]] העצמאית ולמעשה הגדיר את סופה עם מותו של ל'ואלין. המלך האנגלי איפשר לל'ואלין להתחתן עם אהובתו סימון דה מונפור רק לאחר שקיבל את התנאים האנגליים, בהם הכרה במלך אנגליה וצמצום משמעותי לאדמות משפחתו בויילס - הם נישאו ב-1276 בקתדרלת [[ווסטר (אנגליה)|ווסטר]]. |
ב-[[1272]] עלה לכס בשלטון האנגלי [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|אדוארד הראשון]], סירובו של ל'ואלין לשלם מיסים לאנגליה בשילוב עם קשריו הפוליטים למשפחת [[סימון החמישי דה מונפור|דה מונפור]] הובילו את המלך אדוארד להגדיר אותו כמורד ב-1276, שנה לאחר מכן גוייס צבא אנגלי גדול שיצא לכיוון ויילס. הצבא האנגלי כבש את האי [[אנגלסי]] ונערך על הגבול לאורך נהר קונווי, כדי למנוע את הכיבוש האנגלי המלא של ויילס חתם ל'ואלין על הסכם אברקונווי אשר היווה את התחלת הסוף של [[נסיכות ויילס]] העצמאית ולמעשה הגדיר את סופה עם מותו של ל'ואלין. המלך האנגלי איפשר לל'ואלין להתחתן עם אהובתו סימון דה מונפור רק לאחר שקיבל את התנאים האנגליים, בהם הכרה במלך אנגליה וצמצום משמעותי לאדמות משפחתו בויילס - הם נישאו ב-1276 בקתדרלת [[ווסטר (אנגליה)|ווסטר]]. |
||
בשנת [[1282]] התעוררו מחדש רוחות המרד כנגד האנגלים, אצילים ולשים רבים שתמכו במלך אנגליה עברו לתמוך בכס הוולשי ושוב יצא המלך אדוארד עם צבאו להילחם במורדים בדומה למהלכי המרד של 1277. |
בשנת [[1282]] התעוררו מחדש רוחות המרד כנגד האנגלים, אצילים ולשים רבים שתמכו במלך אנגליה עברו לתמוך בכס הוולשי ושוב יצא המלך אדוארד עם צבאו להילחם במורדים בדומה למהלכי המרד של 1277. ל'ואלין ככל הנראה לא היה מעורב באופן ישיר בתכנון המרד, אך לקח חלק בהנהגת הצבא הוולשי שלחם כנגד האנגלים. ביוני 1282 פקדה את ל'ואלין טרגדיה אישית כאשר אישתו סימון נפטרה, מעט לאחר הולדת ביתם היחידה גוונל'יאן. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־14:20, 14 באפריל 2019
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||||||
| לידה | בערך 1223 | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1282 אברדווי, פוויס | ||||||||||
| מדינה | ויילס | ||||||||||
| בן או בת זוג |
Eleanor de Montfort (1278–?)  | ||||||||||
| שושלת בית אברפראו | |||||||||||
| |||||||||||
|
| |||||||||||
|
| |||||||||||
  | |||||||||||
ל'ואלין אפ גריפיד' (בוולשית: Llywelyn ap Gruffydd; בערך 1223 - 11 בדצמבר 1282) הידוע גם בכינוי ל'ואלין האחרון או ל'ואלין השני היה הנסיך הוולשי החוקי האחרון שמלך על נסיכות ויילס העצמאית משנת 1258 עד למותו בקרב ב-1282. לאחר מותו, אחיו דוויד' אפ גריפיד' ירש את נסיכות ויילס[1] תוך כדי לחימה באנגליה עד שנהרג בקרב באוקטובר 1283 מה שהביא לביטול הנסיכות על ידי מלך אנגליה באופן רשמי.
שלטונו של ל'ואלין אפ גריפיד'
ל'ואלין היה בנו השני של גריפיד' אפ ל'ואלין פוור, שהיה בנו הבכור של ל'ואלין הגדול - נסיך ויילס הראשון. דודו דוויד' אפ ל'ואלין כלא את אביו באנגליה וירש את כס הנסיכות, לאחר שאביו נהרג בשנת 1244 מנפילה בעת שניסה לברוח ממגדל לונדון, ל'ואלין אפ גריפיד' ואחיו הבכור נותרו הבאים בתור הירושה על ממלכת גוויניד' לבית אברפראו ונסיכות ויילס (זאת מאחר ודודם דוויד' לא הביא ילדים לעולם). חמש שנים לאחר מותו של ל'ואלין הגדול ועלייתו לשלטון של דוויד' אפ ל'ואלין, פרצה בשנת 1245 מלחמה בין הנרי השלישי, מלך אנגליה לדוויד', ב-1247 הוסג הסכם שחילק את ממלכת גוויניד' כך שהשטחים מזרח לנהר קונווי הועברו לשליטה אנגלית (כיום שטחי מחוז דנבישייר, קונווי, רקסהאם ופלינטשייר בצפון-מזרח ויילס).
ב-1272 עלה לכס בשלטון האנגלי אדוארד הראשון, סירובו של ל'ואלין לשלם מיסים לאנגליה בשילוב עם קשריו הפוליטים למשפחת דה מונפור הובילו את המלך אדוארד להגדיר אותו כמורד ב-1276, שנה לאחר מכן גוייס צבא אנגלי גדול שיצא לכיוון ויילס. הצבא האנגלי כבש את האי אנגלסי ונערך על הגבול לאורך נהר קונווי, כדי למנוע את הכיבוש האנגלי המלא של ויילס חתם ל'ואלין על הסכם אברקונווי אשר היווה את התחלת הסוף של נסיכות ויילס העצמאית ולמעשה הגדיר את סופה עם מותו של ל'ואלין. המלך האנגלי איפשר לל'ואלין להתחתן עם אהובתו סימון דה מונפור רק לאחר שקיבל את התנאים האנגליים, בהם הכרה במלך אנגליה וצמצום משמעותי לאדמות משפחתו בויילס - הם נישאו ב-1276 בקתדרלת ווסטר.
בשנת 1282 התעוררו מחדש רוחות המרד כנגד האנגלים, אצילים ולשים רבים שתמכו במלך אנגליה עברו לתמוך בכס הוולשי ושוב יצא המלך אדוארד עם צבאו להילחם במורדים בדומה למהלכי המרד של 1277. ל'ואלין ככל הנראה לא היה מעורב באופן ישיר בתכנון המרד, אך לקח חלק בהנהגת הצבא הוולשי שלחם כנגד האנגלים. ביוני 1282 פקדה את ל'ואלין טרגדיה אישית כאשר אישתו סימון נפטרה, מעט לאחר הולדת ביתם היחידה גוונל'יאן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שלטונו של ל'ואלין באתר BBC.