גקרוקס – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 ראייה |
מ ←מאפיינים: קישורים פנימיים |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
==מאפיינים== |
==מאפיינים== |
||
גקרוקס הוא [[ענק אדום]] במרחק של כ-88 [[שנת אור|שנות אור]] והוא הענק האדום הקרוב ביותר ל[[מערכת השמש]]. הכוכב הוא מ[[סוג ספקטרלי]] M3.5 III עם טמפרטורה של כ-3,400 קלווין |
גקרוקס הוא [[ענק אדום]] במרחק של כ-88 [[שנת אור|שנות אור]] והוא הענק האדום הקרוב ביותר ל[[מערכת השמש]]. הכוכב הוא מ[[סוג ספקטרלי]] M3.5 III עם טמפרטורה של כ-3,400 [[קלווין]] ו[[עוצמת הארה]] של פי 140 משל [[השמש]] ב[[אור נראה]], אבל פי 1,500 מהשמש אם כוללים גם את התחום ה[[תת אדום]] שבו נפלטת ממנו מרבית הקרינה. |
||
מסתו של הכוכב היא כ-3 [[מסת שמש|מסות שמש]] ורדיוסו הוא פי 113 |
מסתו של הכוכב היא כ-3 [[מסת שמש|מסות שמש]] ורדיוסו הוא פי 113 מ[[רדיוס שמש|רדיוס השמש]] - כחצי [[יחידה אסטרונומית]], והוא [[היתוך גרעיני|מתיך]] בליבתו [[הליום]] ל[[פחמן]] ול[[חמצן]]. בדומה לכוכבים אחרים מסוג זה, בהירותו של גקרוקס משתנה מעט באופן סדיר למחצה במחזוריות של כ-90 ימים, אך השינוי קטן מכדי להראות בעין. הכוכב צפוי בסופו של דבר להתכווץ ולהפוך ל[[ננס לבן]] כאשר שכבותיו החיצוניות יתפשטו החוצה ויהפכו ל[[ערפילית פלנטרית]]. |
||
מדידות [[ספקטרוסקופיה|ספקטרוסקופיות]] של גקרוקס מראות [[ספקטרום בליעה|קווי בליעה]] אופייניים ל[[בריום]], יסוד שאינו מצוי בדרך כלל בכוכבים מסוג זה. הסבר מקובל לתופעה הוא שבעבר היה לגקרוקס בן זוג שסיים את התפתחותו כ[[ננס לבן]] והוא המקור לבריום, אך אין עדויות אחרות לקיומו של ננס לבן בקרבתו של הכוכב. |
מדידות [[ספקטרוסקופיה|ספקטרוסקופיות]] של גקרוקס מראות [[ספקטרום בליעה|קווי בליעה]] אופייניים ל[[בריום]], יסוד שאינו מצוי בדרך כלל בכוכבים מסוג זה. הסבר מקובל לתופעה הוא שבעבר היה לגקרוקס בן זוג שסיים את התפתחותו כ[[ננס לבן]] והוא המקור לבריום, אך אין עדויות אחרות לקיומו של ננס לבן בקרבתו של הכוכב. |
גרסה מ־15:33, 15 באפריל 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:כוכב
פרמטרים [ מרחק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מיקומו של גקרוקס בקבוצת הצלב הדרומי | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | הצלב הדרומי |
שמות נוספים | γ בצלב הדרומי, גליזה 470 |
סוג | ענק אדום |
בהירות נראית | 1.59 |
סיווג ספקטרלי | M3.5 III |
עלייה ישרה | 12ʰ 31ᵐ 9.9ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
נטייה | 47.5684″ 06′ 57°- מילי-שניות קשת בשנה |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 0.56- |
מרחק |
88±2 שנות אור 26.98±0.61 פארסק |
רדיוס | 113 רדיוסי שמש |
מסה | 3 מסות שמש |
עוצמת הארה | פי 140 מהשמש |
טמפרטורה | 3,400 K |
מהירות רדיאלית | 21±0.1 קילומטר לשנייה |
היסט | 36.83±0.18 אלפיות של שניות קשת |
גקרוקס או γ בצלב הדרומי (נקרא גם גליזה 470) הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים הצלב הדרומי (Crux) ואחד הכוכבים הבהירים בשמי הלילה.
כוכב זה הוא אחד מששת הכוכבים שמופיעים על דגל אוסטרליה. פרוש השם הוא קיצור של גמא - קרוקס, כלומר של גמא בצלב הדרומי.
מיקום
גקרוקס נמצא כמעט על המשכו של הקו המחבר את אלפא בקנטאור ואת בטא בקנטאור - הכוכבים המצביעים על הצלב הדרומי.
הקו המחבר את גקרוקס ואקרוקס מצביע בקרוב לכיוונו של הקוטב השמימי הדרומי.
מאפיינים
גקרוקס הוא ענק אדום במרחק של כ-88 שנות אור והוא הענק האדום הקרוב ביותר למערכת השמש. הכוכב הוא מסוג ספקטרלי M3.5 III עם טמפרטורה של כ-3,400 קלווין ועוצמת הארה של פי 140 משל השמש באור נראה, אבל פי 1,500 מהשמש אם כוללים גם את התחום התת אדום שבו נפלטת ממנו מרבית הקרינה.
מסתו של הכוכב היא כ-3 מסות שמש ורדיוסו הוא פי 113 מרדיוס השמש - כחצי יחידה אסטרונומית, והוא מתיך בליבתו הליום לפחמן ולחמצן. בדומה לכוכבים אחרים מסוג זה, בהירותו של גקרוקס משתנה מעט באופן סדיר למחצה במחזוריות של כ-90 ימים, אך השינוי קטן מכדי להראות בעין. הכוכב צפוי בסופו של דבר להתכווץ ולהפוך לננס לבן כאשר שכבותיו החיצוניות יתפשטו החוצה ויהפכו לערפילית פלנטרית.
מדידות ספקטרוסקופיות של גקרוקס מראות קווי בליעה אופייניים לבריום, יסוד שאינו מצוי בדרך כלל בכוכבים מסוג זה. הסבר מקובל לתופעה הוא שבעבר היה לגקרוקס בן זוג שסיים את התפתחותו כננס לבן והוא המקור לבריום, אך אין עדויות אחרות לקיומו של ננס לבן בקרבתו של הכוכב.
במרחק זוויתי של כשתי דקות קשת מגקרוקס ניתן להבחין באמצעות משקפת או טלסקופ קטן בכוכב לבן מסוג ספקטרלי A עם בהירות מדרגה 7, אך זהו כוכב שאינו קשור לגקרוקס ונמצא למעשה במרחק גדול לפחות פי 4 ממנו ורק במקרה שניהם נמצאים על אותו קו ראייה.
קישורים חיצוניים
הכוכבים הבהירים בקבוצת הצלב הדרומי | ||
---|---|---|
|