שפות גרמאניות צפוניות – הבדלי גרסאות
מ תקלדה |
יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות) מ ←היסטוריה: הגהה |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
Bokmål (הזה שבא מדנית) יותר פופולרי. |
Bokmål (הזה שבא מדנית) יותר פופולרי. |
||
איסלנדית היא השפה הכי דומה לנורודית קדומה והיא דוגמה טובה לזה ששפה יכול להשתנות מאוד לאט. |
איסלנדית היא השפה הכי דומה לנורודית קדומה והיא דוגמה טובה לזה ששפה יכול להשתנות מאוד לאט. איסלנדים יכולים לקרוא ולהבין כתבים בנורדית עתיקה בניגוד לשאר דוברי השפות צפון הגרמנאיות |
||
==אוצר מילים== |
==אוצר מילים== |
||
גרסה מ־16:56, 23 באפריל 2019
 | |
| מדינות | בעיקר דנמרק, שוודיה, איי פארו, איסלנד ונורווגיה |
|---|---|
| אזורים | צפון אירופה |
| דוברים | כ-20 מיליון |
| שפת אם | כ-20 מיליון |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד ואיסלנד |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
שפות גרמאניות צפוניות (גם שפות סקנדינביות או שפות נורדיות) היא משפחת שפות המדוברות בעיקר בסקנדינביה. המשפחה היא אחת משלושת הענפים של השפות הגרמאניות יחד עם השפות הגרמאניות המערביות והשפות הגרמאניות המזרחיות שנכחדו. השפות הגרמאניות משתייכות למשפחת השפות ההודו אירופיות. כ-20 מיליון בני אדם במדינות הנורדיות מדברים שפה סקנדינבית כשפת אם, כולל המיעוט השוודי בפינלנד. השפות המדוברות היום, השייכות לקבוצה זו, מונות את השפות דנית, שוודית, נורווגית, פארואזית ואיסלנדית[1]. שלוש הראשונות הן שפות גרמאניות צפוניות קונטיננטליות והשאר הן שפות גרמאניות צפוניות אינסולריות. כל השפות הצפון-גרמאניות התפתחו מן הנורדית העתיקה שדוברה על ידי הוויקינגים.
שפות קונטיננטליות
באופן כללי ישנה הבנה משותפת בין דוברי השפות הסקנדינביות השונות אם כי לא בהכרח באותה מידה או באופן סימטרי. דוברי נורווגית למשל נוטים להבין דנית ושוודית מדוברת ברמה גבוהה יחסית. דוברי שוודית ודנית נוטים להבין נורווגית אך ברמה פחותה. בין דוברי שוודית ודנית רמת ההבנה המשותפת היא הפחותה ביותר בין דוברי השפות הסקנדינביות הקונטיננטליות. עם זאת, בכתב יש הבנה טובה מאוד בין קוראי שלוש השפות.
היסטוריה
פרוטו נורדית(פרוטו צפון גרמאנית[השפה שממנה כל השפות הצפון גרמאניות באו]) התפתחה כניב (דיאלקט) צפוני של פרוטו גרמאנית(השפה שממנה באו כל השפות הגרמאניות) במאות הראשונות לספירה. בסביבות המאה השמינית, פרוטו נורדית הפכה לנורדית עתיקה (שפת הוויקינגים). לנורדית עתיקה היה שני דיאלקטים: מערב ומזרח. מערב הפך לאיסלנדית עתיקה ונורווגית עתיקה(והיא הביאה לפראוזית, נורן, ונורווגית) במאה ה11. בזמן שהמזרח הפך לשוודית עתיקה ודנית עתיקה.
אך היום אפשר לחלק את השפות צפון גרמניות ליבישתיות/סקנדינביות/קונטיננטלות (שוודית, נורווגית, ודנית) ואינסלריות(איסלנדית, פראוזית, ונורן שנכחדה ) ההבדל היחיד הוא נורווגית שנמצא יחד עם שוודית ודנית. הסיבה לכך היא בגלל שהדנים השטלתו על נורווגיה במאה ה-16 וכך שינתה את נורווגית להיות יותר כמו דנית ושוודית.
אחרי שנורווגיה קיבלה עצמאות היו אנשים שהחזירו את השפה המקורית כך שהיום יש שני סוגים של נורווגית bokmål(נורווגית ספרותית) ו nynorsk(נורווגית חדשה). Bokmål (הזה שבא מדנית) יותר פופולרי.
איסלנדית היא השפה הכי דומה לנורודית קדומה והיא דוגמה טובה לזה ששפה יכול להשתנות מאוד לאט. איסלנדים יכולים לקרוא ולהבין כתבים בנורדית עתיקה בניגוד לשאר דוברי השפות צפון הגרמנאיות
אוצר מילים
השפות הצפון גרמאניות דומות במידה רבה יותר זה כלפי זו לעומת הדמיון בין השפות הגרמאניות המערביות. קווי דמיון אלה ניתנים לצפייה בטבלה שלהלן:
| שפה | משפט |
|---|---|
| עברית (אינה שפה סקנדינבית) | זה היה יום קיץ לח ואפור בסוף יוני. |
| אנגלית (שפה גרמאנית מערבית שאינה שפה סקנדינבית) | .It was a moist, gray summer day in late June |
| דנית | .Det var en fugtig, grå sommerdag i slutningen af juni |
| נורווגית ספרותית | .Det var en fuktig, grå sommerdag i slutten av juni |
| נורווגית חדשה | .Det var ein fuktig, grå sumardag/sommardag i slutten/enden av juni |
| שוודית | .Det var en fuktig grå sommardag i slutet av Juni |
| איסלנדית | .Það var rakur, grár sumardagur í lok júní |
| פארואזית | .Tað var ein rakur/fuktigur, gráur summardagur síst í juni |
קישורים חיצוניים
- הערך שפות סקנדינביות באנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרטון יוטיוב המציג את השפות הגרמאניות הצפוניות (באנגלית)