שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,412 בתים ,  לפני 5 חודשים
מקורות לשני חלקים עיקריים
 
* טור '''[[אורח חיים]]''' - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון [[הלוח העברי]] עד סוף [[מניין השנים בלוח העברי|האלף השישי]].
* טור '''[[יורה דעה]]''' - העוסק בענייני [[איסור והיתר]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[בשר וחלב]], תערובות, [[עבודה זרה]] ו[[חוקות הגויים]], [[טהרה]], [[לימוד תורה]], כבוד [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ועוד. חלק זה כתוב על פי הספר '''תורת הבית הארוך''' של [[הרשב"א]], אשר השפיע רבות גם על פסקי הרא"ש, והרא"ש אף התכתב עם הרשב"א על כך.{{הערה|1=[https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf מקורות של פסיקת מרן הבית יוסף בהלכות נידה], הרב אליסף יעקבסון. בחקירה פילולוגית כולל השוואה ממוחשבת ובדיקות הסתברותיות מוכיח הרב יעקבסון שיורה דעה נסמך הן על הסדר והן על ציטוט נרחב מתוך דברי הרשב"א בספרו תורת הבית במהדורת "הארוך". (אתר מכון שלמה אומן)}}{{הערה|שם=רייניץ|1=מבוא ל[http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935804/NLI פירוש בעל הטורים על התורה] תשל"ג 1973, הוצאת פלדהיים, בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ. (הקישור לכרטסת [[הספריה הלאומית]], המחבר יליד שנת תרצ"ג)}}
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי '''ספר התרומות''' של רבי [[שמואל הסרדי]], שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאה וחמישים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי [[יוסף קארו]] פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "[[בית יוסף]]" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו [[כסף משנה]].<ref>ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד כתיבת הספר כסף משנה על הרמב"ם זמן רב לפני או אחרי הספר בית יוסף על ארבעה טורים. וכך גם לגבי ספרים אלו והמועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שהיה לפניו אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו ''שם הגדולים'' ערך ''כסף משנה,'' הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו ''דפוסי שולחן ערוך הראשונים'' עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק. </ref> תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים, אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא ה[[שולחן ערוך]].
 
בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי ה[[רמב"ן]], ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-20 (בתקס"ו - סביבות 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי "''בעל הטורים''" כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה מורו ה[[מהר"ם מרוטנבורג]].
 
פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. לפי חוקר הספר יעקב קופל רייניץ, קיימת אגדה שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, כלומר ללא התבוננות בספרים נוספים.{{הערה|1=מבוא ל"''פירוש בעל הטורים על התורה"'' עםבעריכת הערותיו של רביהרב יעקב קופל רייניץ, עמ' 9, הוצאת פלדהיים תשנ"ו. ולא הביא מקור לאגדה זו.}}
 
====== קיצור פסקי הרא"ש וקיצור פסקי התוספות ======

תפריט ניווט