גורן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דברי הרב (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
תיקון קישור לפירושונים
שורה 4: שורה 4:
[[קובץ:Granary__a_south_Mount_Hevron.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משטח גורן ב[[אל בורג']] דרום הרי חברון]]
[[קובץ:Granary__a_south_Mount_Hevron.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משטח גורן ב[[אל בורג']] דרום הרי חברון]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 1094 Hadera פועלים בגורן.jpg|ממוזער|250px|פועלים בגורן ב[[חדרה]]. בחדרה הייתה הגורן הגדולה ביותר ב[[מושבה|מושבות]]. ברקע [[יער חדרה]].]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 1094 Hadera פועלים בגורן.jpg|ממוזער|250px|פועלים בגורן ב[[חדרה]]. בחדרה הייתה הגורן הגדולה ביותר ב[[מושבה|מושבות]]. ברקע [[יער חדרה]].]]
ה'''גורן''' היא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מה[[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#הפרח|מוץ]] ומן ה[[קש#תבן במקורות התורה|תבן]]. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלמה הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (משטח דריכה)|גת]] [[דריכת ענבים|דריכת הענבים]].
ה'''גורן''' היא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מה[[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#הפרח|מוץ]] ומן ה[[קש#תבן במקורות התורה|תבן]]. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלמה הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (משטח דריכה)|גת]] [[דריכת ענבים|דריכת הענבים]].


יש סבורים{{מקור}} שה[[גדיש (פירושונים)|גדיש]] הוא ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן היא המקום{{הערה|{{משנה|פאה|ה|ז}} המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."}}, אך יש סוברים שהגורן היא גם ערמת החיטים עצמה{{הערה|הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."}}. בעברית המודרנית הגורן היא ערימת החיטים, ומקומה הוא "מקום הגורן".
יש סבורים{{מקור}} שה[[גדיש|גדיש]] הוא ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן היא המקום{{הערה|{{משנה|פאה|ה|ז}} המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."}}, אך יש סוברים שהגורן היא גם ערמת החיטים עצמה{{הערה|הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."}}. בעברית המודרנית הגורן היא ערימת החיטים, ומקומה הוא "מקום הגורן".


שרידים של גרנות עתיקות ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים{{הערה|לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק [[בורות לוץ]] בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' [[בנימין זאב קדר]] "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90."}}. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו{{הערה|לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זו בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומה ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).}}.
שרידים של גרנות עתיקות ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים{{הערה|לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק [[בורות לוץ]] בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' [[בנימין זאב קדר]] "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90."}}. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו{{הערה|לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זו בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומה ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).}}.


הגורן הפכה לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית היא קנתה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]].
הגורן הפכה לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית היא קנתה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]].
שורה 14: שורה 14:
ב[[מושבה|מושבות]] וב[[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]] הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של [[השומר|שומרים]], לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת [[1921]], ב[[מנחמיה]] חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"{{הערה|[[יעקב מזור]], '''הלילות בכנען''', המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט (מתוך חוברת המלווה תקליטור)}}.
ב[[מושבה|מושבות]] וב[[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]] הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של [[השומר|שומרים]], לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת [[1921]], ב[[מנחמיה]] חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"{{הערה|[[יעקב מזור]], '''הלילות בכנען''', המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט (מתוך חוברת המלווה תקליטור)}}.


על ישיבה "על הגורן" ב[[חוות כנרת]] כותב ביומנו [[תנחום תנפילוב]] ממקימי [[דגניה א']]:
על ישיבה "על הגורן" ב[[חוות כנרת]] כותב ביומנו [[תנחום תנפילוב]] ממקימי [[דגניה א']]:
:והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. [[יוסף בוסל]] היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"{{הערה|1=כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24}}.
:והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. [[יוסף בוסל]] היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"{{הערה|1=כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24}}.


[[רחל המשוררת]] כתבה שיר בשם "[[על הגורן]]".
[[רחל המשוררת]] כתבה שיר בשם "[[על הגורן]]".
שורה 21: שורה 21:
כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקות המשמשות לכינוסים חגיגיים{{הערה|לדוגמה ביישוב [[שדה בועז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. ב[[נוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג בעומר כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.}}.
כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקות המשמשות לכינוסים חגיגיים{{הערה|לדוגמה ביישוב [[שדה בועז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. ב[[נוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג בעומר כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.}}.


לפי ה[[קבלה]] הגורן שימשה במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב [[שלמה גורן]] הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן [[ארוונה]] היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.
לפי ה[[קבלה]] הגורן שימשה במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב [[שלמה גורן]] הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן [[ארוונה]] היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.


ב[[חג הסוכות]] משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".
ב[[חג הסוכות]] משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

גרסה מ־19:13, 24 באפריל 2019

משטח גורן באל בורג' דרום הרי חברון
פועלים בגורן בחדרה. בחדרה הייתה הגורן הגדולה ביותר במושבות. ברקע יער חדרה.

הגורן היא מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את הלחם, מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת הקומביין, נעלמה הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו גת דריכת הענבים.

יש סבורים[דרוש מקור] שהגדיש הוא ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן היא המקום[1], אך יש סוברים שהגורן היא גם ערמת החיטים עצמה[2]. בעברית המודרנית הגורן היא ערימת החיטים, ומקומה הוא "מקום הגורן".

שרידים של גרנות עתיקות ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים[3]. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו[4].

הגורן הפכה לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות הישראלית היא קנתה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של רות ובעז במגילת רות.

במושבות ובקבוצות הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של שומרים, לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת 1921, במנחמיה חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"[5].

על ישיבה "על הגורן" בחוות כנרת כותב ביומנו תנחום תנפילוב ממקימי דגניה א':

והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. יוסף בוסל היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"[6].

רחל המשוררת כתבה שיר בשם "על הגורן".

כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקות המשמשות לכינוסים חגיגיים[7].

לפי הקבלה הגורן שימשה במשמעות של כינוסים וספר הזוהר מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב שלמה גורן הקים את ישיבת האידרה המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.

בחג הסוכות משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת פאה, פרק ה', משנה ז' המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."
  2. ^ הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."
  3. ^ לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק בורות לוץ בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קדר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90."
  4. ^ לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זו בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומה ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).
  5. ^ יעקב מזור, הלילות בכנען, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט (מתוך חוברת המלווה תקליטור)
  6. ^ כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24
  7. ^ לדוגמה ביישוב שדה בועז שבגוש עציון עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. בנוקדים הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג בעומר כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.
ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.