רעידת אדמה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ הסרת משפט חסר משמעות
שורה 1: שורה 1:
'''רעידת אדמה''' (או '''רעש אדמה''') היא [[תופעת טבע]] [[גאולוגיה|גאולוגית]] המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין ה[[לוח טקטוני|לוחות הטקטוניים]], והקשורה לתופעת [[נדידת היבשות]]. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של [[אנרגיה אלסטית]], המצטברת לאורך זמן תחת פני [[כדור הארץ]] על כוח ה[[חיכוך]] המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת ל[[אנרגיה]] [[אקוסטיקה|אקוסטית]] בצורת [[גלים סייסמיים]], המרעידים את [[קרום כדור הארץ|פני הקרקע]] ואף קורעים אותם. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב [[אפר"ן#תרחישים|לנזק רב בנפש וברכוש]], בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות ה[[בנייה]] וסוג ה[[קרקע]] עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות. רעידת אדמה היא מבין [[אסון טבע|אסונות הטבע]] הנפוצים ביותר, למרות שלא תמיד היא מתרחשת באזור שימיט אסון.
'''רעידת אדמה''' (או '''רעש אדמה''') היא [[תופעת טבע]] [[גאולוגיה|גאולוגית]] המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין ה[[לוח טקטוני|לוחות הטקטוניים]], והקשורה לתופעת [[נדידת היבשות]]. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של [[אנרגיה אלסטית]], המצטברת לאורך זמן תחת פני [[כדור הארץ]] על כוח ה[[חיכוך]] המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת ל[[אנרגיה]] [[אקוסטיקה|אקוסטית]] בצורת [[גלים סייסמיים]], המרעידים את [[קרום כדור הארץ|פני הקרקע]] ואף קורעים אותם. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב [[אפר"ן#תרחישים|לנזק רב בנפש וברכוש]], בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות ה[[בנייה]] וסוג ה[[קרקע]] עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות.
[[קובץ:Mapa tektonicka platkih-HE.png|שמאל|ממוזער|350px|מפת פעילות טקטונית עולמית ב[[כדור הארץ]]: תזוזת [[לוח טקטוני|לוחות טקטוניים]] ו[[געשיות]]]]
[[קובץ:Mapa tektonicka platkih-HE.png|שמאל|ממוזער|350px|מפת פעילות טקטונית עולמית ב[[כדור הארץ]]: תזוזת [[לוח טקטוני|לוחות טקטוניים]] ו[[געשיות]]]]



גרסה מ־06:49, 25 באפריל 2019

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של אנרגיה אלסטית, המצטברת לאורך זמן תחת פני כדור הארץ על כוח החיכוך המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת לאנרגיה אקוסטית בצורת גלים סייסמיים, המרעידים את פני הקרקע ואף קורעים אותם. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות הבנייה וסוג הקרקע עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות.

מפת פעילות טקטונית עולמית בכדור הארץ: תזוזת לוחות טקטוניים וגעשיות

מאפייניה של רעידת אדמה

מיקום רעידות האדמה במחצית השנייה של המאה ה-20.

רעידות אדמה בכדור הארץ מתרחשות בגלל הלחץ הרב השורר בליבת כדור הארץ שמחפש לו אפיקים להתפרץ, בתפר שבין הלוחות המרכיבים את פני קרום כדור הארץ, (הלוחות הטקטוניים), וגורם לתנועה חדה, מעבר לתנועת החיכוך הרגילה שלהם.

תופעות אופייניות של רעידת אדמה חזקה, הן התמוטטות מבנים וגשרים, וכן גלי ים עזים. לעיתים קרובות סביב מועד רעידת אדמה גדולה, ישנן רעידות קטנות יותר, רעידות אלו יכולות לבוא הן לפני והן אחרי הרעידה.

כאשר מתרחשת רעידת אדמה בימים ובאוקיינוסים, לעיתים קרקעית הים זזה במידה רבה, או שמתחוללת התמוטטות של הר מצולה או הר על החוף מתמוטט לתוך המים, ואז נוצרים גלי ענק המכונים גלי צונמי. גלים אלו נעים במהירות של מאות קמ"ש, ומגיעים לגובה של עשרות מטרים בהגיעם אל החוף. יפן היא אחת הארצות הסובלות מגלי ענק אלו, שקשה מאוד לחזותם, ויכולים לחדור מספר קילומטרים לתוך החוף ולהשאיר חורבן רב.

הגלים הסייסמיים ומדידתם

המקום בו התרחשה התנועה נקרא מוקד הרעידה. תנועה זו משחררת אנרגיה שהופכת לגלים סיסמיים - שהם גלי רעד בחומר - הנעים בכדור הארץ אל פני השטח, ומרעידים אותה מן המוקד (אפיצנטר) והלאה במעגלים הולכים ומתרחבים, הולכים ונחלשים.

ישנם שלושה סוגי גלים: גלי P, גלי S, וגלי L:

גלי P נעים על פני השטח, שבו ההתנגדות למעבר תנע נמוכה יותר, ומכאן מהירותם הגבוהה יותר. גלים ראשוניים אלו הם בעלי פוטנציאל היזק נמוך יחסית, ומהווים בעיקר כוח גוזר, הנע במקביל לפני הקרקע, ומכאן שיכולת הגזירה שלו נמוכה יחסית ("גלים משני שטח").

גלי S, לעומת זאת, נעים ממוקד הרעש, בצורה אנכית, אל פני כדור הארץ, בעברם דרך מרכז כדור הארץ, שהוא בחלקו נוזל צמיג, ומכאן שמהירות העברת התנע בו נמוכה יותר. משום כך השפעת הגל הזה מגיעה אל פני הקרקע באיחור, ביחס לגלי ה- P. מצד שני, לגלי ה-S ישנה יכולת גזירה בניצב אל פני הקרקע, ומכיוון שכך הם הרסניים ביותר (הם נקראים לעיתים "גלים משני נפח", וכשמם כן הם - הגזירה האנכית מפרקת כמעט כל מבנה, הבנוי אף הוא בניצב אל הקרקע).

כיוון שמהירות ההתפשטות של הגלים שונה, הם מגיעים בזמנים שונים למכשירי המדידה. באמצעות מדידת הפרש הזמן בין ההגעה של הגלים השונים במספר נקודות ניתן לבצע איכון של מוקד הרעש.

סולמות סייסמיים

ערך מורחב – סולם סייסמי

ישנם סולמות סייסמיים שונים המודדים את עצימותן וגודלן של רעידות האדמה.

העצימות של רעידת אדמה מיוצגת באמצעות ספרות רומיות (לדוגמה: I, II, III, IV, V), המציינות תוצאים שלה על פני השטח. תוצאים אלה נמדדים בהשפעתם על תחושתם של בני אדם ובעלי חיים ובהשפעתם הישירה על מבנים. מדידת העצימות מבטאת את ההבדלים בין רעידת אדמה הנמדדת במכשירים בלבד לבין כזו המורגשת על ידי בני אדם, וכן דרגות שונות של נזק הנגרם לחפצים ולמבנים. דוגמאות לסולמות עצימות הם סולם מרקאלי וסולם ליידו.

המגניטודה – גודל רעידת האדמה, המבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה בה – מיוצגת באמצעות ספרות הודיות-ערביות (9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,0), המציינות את גודלה במדידה לא ישירה של האנרגיה הסייסמית שהשתחררה בה. בעבר היו גאולוגים משתמשים בסולם ריכטר למדידת גודל רעידת אדמה, אולם סולם זה מתאים רק לרעידות אדמה מקומיות עד לדרגה 7. כיום משתמשים בסולמות מגניטודה אחרים, אם כי בדיווחי תקשורת עדיין משתמשים בשם "סולם ריכטר". דוגמה לסולם מגניטודה הוא סולם מגניטודה לפי מומנט.

המכשיר הרושם את הגלים הסייסמיים נקרא סייסמוגרף.

התנזלות קרקע

ערך מורחב – התנזלות קרקע

התנזלות קרקע היא תופעה גאולוגית בה קרקע לא מלוכדת הרוויה במים מתנהגת כנוזל צמיג בשל עומס יתר או תנודות עזות, והיא הסיבה העיקרית לנזקים כבדים הנגרמים למבנים בעת רעידת אדמה. התהליך מתרחש כאשר לתוך החלל שבין הגרגרים מחלחלים מים, המפרידים בין הגרגרים וגורמים להחלשת אחיזתם זה בזה, מה שגורם לקרקע להתנהג כנוזל. תופעה זו החלה להיחקר בשנת 1964 לאחר רעידות אדמה עזות בעיר ניגיאטה ביפן ורעידת האדמה של יום שישי הטוב באלסקה, בהן נצפו נזקי התנזלות כנטיית בניינים ושקיעתם, וכן ציפה של צנרת ביוב ומתקנים תת-קרקעיים. עם זאת, אירועים דומים תוארו עוד קודם לכן.

במהלך ההתנזלות מתרחשות בקרקע תופעות, שחלקן נראות על-פני השטח. אחת התופעות המסוכנות ביותר היא גלישה של שכבת קרקע עליונה מעל שכבה שהתנזלה, העשויה להתרחש גם במדרונות מתונים ביותר. גלישה כזו עשויה להתרחש אף במישור שאינו משופע, ואז תתרחש במרחקים קצרים ובתנודות דו-כיווניות ומחזוריות, כאשר משך התנודות משפיע על יכולתם של הקרקע והמבנים שעליה לשוב ולהתייצב. תנודות מסוג זה סודקות את הקרקע ויוצרות בה שברים. התנזלות של שכבת קרקע גורמת לדחיסת הגרגרים, לשקיעתה של השכבה ולפליטה של חול ומים מתוכה, ואף ליצירת "מזרקות" בוץ לאורך סדקים הבונות מבנים חוליים חרוטיים המכונים "הרי געש של חול".

חיזוי רעידות אדמה

כביש בין ארצי 880 אוקלנד, קליפורניה, לאחר רעידת האדמה בשנת 1989

חיזוי רעידות אדמה נחלק לשני תחומים: חיזוי לטווח ארוך וחיזוי לטווח קצר.

חיזוי לטווח ארוך מתבסס על עיבוד סטטיסטי של נתונים סיסמיים וטקטוניים, ומהם מעריכים את התדירות והעוצמה של רעידות האדמה באזור מסוים. לדוגמה, באזורנו מקובל כי רעידת אדמה בעוצמה של יותר מ-6 בסולם ריכטר מתרחשת אחת למאה שנה. הסיכוי לרעש אדמה גדל ככל שחולף זמן רב יותר מאז הרעידה האחרונה. תאוריה נוספת מתבססת על מיפוי של מרווחים סיסמיים. מרווח סיסמי הוא מקטע בהעתק פעיל שלא התרחשה בו רעידת אדמה במשך זמן רב, ומשערים כי רעידה חזקה צפויה להתרחש בו בעשורים הקרובים.

חיזוי קצר טווח מתבסס על מעקב אחר תופעות שונות המעידות על רעידת אדמה קרבה: רעידות משנה מקדימות, שינוי במוליכות החשמלית של הסלע, שינויים בריכוז גז רדון במי תהום, שינויים במפלסי המים במעיינות, שינויים בהתנהגות בעלי חיים ועוד. עם זאת, לא נתגלתה תופעה מקדימה משותפת לכל רעידות האדמה ואין כלל הכרח שיופיעו סימנים כאלה. לפיכך, שיטה לחזוי רעידות אדמה בטווח של ימים אינה קיימת. חיזוי רעידות אדמה נחשב לנושא בעייתי של מדע הטקטוניקה, ויש מדענים בתחום הטוענים אף כי הדבר בלתי אפשרי.

חיזוי רעידת אדמה, אפילו בהתראה של דקות ספורות, עשוי להקטין במידה רבה את הנזקים שגורמת רעידת אדמה. הקטנת הנזקים ברכוש, וגם הקטנת הנזקים בנפש, מושגת באמצעות בנייה המביאה בחשבון את קיומן של רעידות אדמה. לאדם יש ידיעה ברורה על אזורים מועדים לפורענות, אך טרם נמצאה שיטה לחיזוי רעידת אדמה בהתרעה של שעות, אך קיים מכשיר ביתי לחיזוי בהתרעה של כמה שניות על ידי גילוי גל P שמגיע לפני גל S ההרסני[1]. חברה מסחרית בישראל פרסה רשת גלאים לאורך השבר הסורי-אפריקני והעתק יגור, המאפשרים התרעה במשך זמן כפול, כך שחיבור למערכת כזו מאפשר חיזוי של יותר מחצי דקה ברוב חלקי הארץ ועד לכדי דקה בחלקים מסוימים[2].

ב-16 באפריל 2004 הודיע צוות בראשות ולדימיר קייליס-בורוק, גאופיזיקאי מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כי פיתח אלגוריתם שמאפשר לנבא רעידות אדמה בדיוק של חודשים. לטענתו הצליח לחזות רעידות אדמה קודמות. בהזדמנות זו הוא הזהיר כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בדרום קליפורניה עד ה-5 בספטמבר 2004. התחזית מתבססת על נתונים שנאספו באזור במשך 18 שנים. קייליס-בורוק הבהיר כי שיטתו לנבא רעידות אדמה גדולות מבוססת על בסיס מעקב אחר רעשי אדמה בסדר גודל קטן ודפוסים היסטוריים במקומות מועדים לפורענות של רעידות אדמה, שיהוו אינדיקציה לרעשי אדמה קטלניים יותר. רעידת האדמה הקרובה ביותר לתחזית זו שהייתה בקליפורניה היא הרעידה שהייתה ב-28 בספטמבר 2004 בפרקפילד במגניטודה 6.0. בשיטות קודמות ניתן היה על בסיס סטטיסטיקה לחזות את הרעידות ברמת דיוק של שנים, בעוד שבשיטה המדוברת נטען ליכולת חיזוי ברמת דיוק של חודשים.

היערכות לרעידות אדמה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

היערכות לרעידות אדמה, בייחוד באזורים מועדים לפורענות, היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני מתכנני ערים. רעידת האדמה שארעה ב-17 בינואר 1994, בנורת'רידג' ליד לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית במגניטודה 6.7 גבתה 72 קורבנות, מספר נמוך בהתחשב באזור המאוכלס בו קרתה, וזאת בשל תכנון מבנים מתאים. עם זאת, הנזק ברכוש נאמד בכ-20 מיליארד דולר, רעידת האדמה היקרה בארצות הברית, וסביר להניח שהיקרה ביותר שהייתה איי פעם בעולם.

רעידות האדמה הקטלניות ביותר שתועדו

שם רעידת האדמה תאריך מיקום הרוגים גודל (בסולם מגניטודה לפי מומנט) הערות
שאאנשי (1556) 23 בינואר 1556 שאאנשי, סין 830,000 8 -
גאנסו (1920) 16 בדצמבר 1920 נינגשיה-גאנסו, סין 273,400 8.5 על פי פרסום רשמי של סין
7.8 על פי מקורות אחרים
-
טאנגשאן (1976) 28 ביולי 1976 טאנגשאן, סין 242,769 7.6 ההערכות מתייחסות למעל ל-750,000 הרוגים.
האוקיינוס ההודי (2004) 26 בדצמבר 2004 מערבית לסומטרה, אינדונזיה מעל 230,210 9.3-9.1 הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונמי
האיטי (2010) 12 בינואר 2010 פורט-או-פרנס, האיטי מעל ל-230,000 7.0 -
דאמגן (856) 22 בדצמבר 856 דאמגן, איראן 150,000 8.5 (על פי הערכות) -
צ'ינגהאי (1927) 22 במאי 1927 צ'ינגהאי, הרפובליקה הסינית [3]200,000 7.9 -

רעידות האדמה העוצמתיות ביותר שתועדו

שם רעידת האדמה תאריך מיקום הרוגים גודל (לפי סולם מגניטודה לפי מומנט) הערות
וואלדיביה (1960) 22 במאי 1960 ואלדיביה, צ'ילה 6,000 9.5 רעידת האדמה העוצמתית ביותר שתועדה
האוקיינוס ההודי (2004) 26 בדצמבר 2004 מערבית לסומטרה, אינדונזיה 230,210 9.1-9.3 הערכות של מעל ל-280,000 הרוגים מרעידת האדמה ומהצונמי
יום שישי הטוב (1964) 27 במרץ 1964 פרינס ויליאם סאונד, אלסקה, ארצות הברית 131 9.2 -
סנדאי (2011) 11 במרץ 2011 סנדאי, יפן 15,891 9.0 רעידת האדמה גרמה גם לצונמי שפגע בכורים גרעיניים.
קמצ'טקה 4 בנובמבר 1952 קמצ'טקה, ברית המועצות ? 9.0 -

רעידות אדמה בארץ ישראל

בשל העובדה שארץ ישראל ממוקמת מעל אזור המגע של שני לוחות טקטונים, הלוח האפריקאי והלוח הערבי הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה ואלו אכן התרחשו במהלך ההיסטוריה. אחת מוזכרת בספר עמוס בתנ"ך ובעקבותיה שיפץ המלך עוזיה את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. רעידה משנת 31 לפנה"ס גבתה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי יוסף בן מתתיהו. רעידת אדמה אחרת החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה. (וראה להלן:)

רשימת רעידות אדמה בולטות בישראל:

רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927
נזק לבניין מרעידת אדמה בישראל 2011

המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים עם קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות. כדי לעודד בעלי בתים לחזק בתיהם בפני רעידות אדמה, אישרה הממשלה בשנת 2005 תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. התוכנית נקראת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38).

רעידות אדמה בתרבויות

בתרבות האלילית רעידת אדמה, כמו תופעות טבע הרסניות אחרות, נקשרה להבעת זעמו של אחד האלים כלפי בני האדם. כך למשל, במיתולוגיה היוונית, פוסידון אל הים היה אחראי גם לרעידות האדמה.

ביהדות

בתנ"ך רעידת אדמה היא בפשטות מעשי ה' - ”הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד”[8], ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, כך למשל מתוארת רעידת אדמה צפויה בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"[9].

בשני ספרים מתוארת רעידת אדמה גדולה לעתיד לבוא שנתפסת כחלק מתהליך הגאולה. בספר יחזקאל מתוארת רעידת אדמה לעתיד לבוא בזמן מלחמת גוג ומגוג: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל."[10]. ובספר זכריה מתואר כי לעתיד לבוא הר הזיתים יבקע ועם ישראל ינוס כמו שהוא נס בזמן הרעש שהיה בימי עוזיהו מלך יהודה[11].

בספר תהלים וכן במשלי ובאיוב מוזכרים באופן תכוף רעידות האדמה ביחס ליציבות או אי יציבות. כך גם הארץ מגיבה לאירועים באופן רגשי: הדבר בולט במזמורי "קבלת שבת" בתהלים[12] - "אף תיכון תבל בל תימוט" - כלומר כמו שהארץ יציבה, כך מלכות ה' בעולם. ולעומת זאת הארץ מגיבה ברעד של שמחה או ברעידות של פחד במקרים שונים. "חילו מפניו כל הארץ", "ראתה - ותחל הארץ... הרים - כדונג נמסו", "חילו מפניו כל הארץ!". לעיתים מופיעה הארץ כבוגדנית בכך שהיא נראית יציבה ולפתע מתחילה לרעוד. בניגוד לכך הנביאים מדגישים שהברית של הקב"ה עם ישראל תשאר לנצח, למרות חטאיהם.

חכמי התלמוד הירושלמי[13] מנמקים את הסיבות לרעידות האדמה בחטאים מסוימים של בני אדם כמו אי הפרשת תרומות ומעשרות ("המביט לארץ ותרעד"), פריחת מקומות בילוי המוניים לעומת חורבנו של בית המקדש ("שאוג ישאג על נוהו") והפרת איסור משכב זכר ("אתה זיעזעת איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש"). אבל הנימוק המקובל על רוב החכמים שהדבר נגרם בשל מחלוקות ומריבות. בתחילת 2008 חבר הכנסת שלמה בניזרי מתנועת ש"ס עורר מהומה ציבורית כאשר תקף את ההומוסקסואליות באמצעות ציטוט מאותה גמרא[14].

במדרש נכתב כי רעידות האדמה מתרחשות בעת חילופי שלטון, המדרש מסביר כי על זמן שהחלה מלכות בבל להתפורר, נאמר הפסוק ”ותרעש הארץ ותחול כי קמה על בבל מחשבות ה'”[15][16].

הרמב"ם שמתעמת עם תפיסות אליליות שהיו מקובלות בזמנו, סובר שפגעי הטבע ובכללם רעידות אינם מלמדים על תכונות אנושיות באלוהות כגון: כעס, שנאה ונקמה. אף על פי שתפיסתו לתורת הגמול איננה פשטנית, הוא שמאמין בהשגחה פרטית לבני האדם בניגוד לאריסטו, סובר שאירועים כאלו הם בגדר עונש צודק לבני אדם, לפי מה שהיו ראויים לו, ולא יכולים לשקף עוול:

"כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו, ולא בשום פנים מתוך היפעלות." (מורה נבוכים, חלק ראשון - פרק נ"ד)[17].

יש המפרשים את קריעת ים סוף בעת יציאת מצרים, וכן את "קריעת הירדן" בעת כניסת יהושע לארץ[18], כרעידות אדמה, מלוות בצונמי[19].

ברעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז 1837) הרב אברהם דב מאוורוטש שהתבלט קודם כמנהיג מקומי, ניצל עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט, אך הגג מעליו ואלו שקרבו אליו נותר על עמדו. יחד עם עמידת גבורה שלו במרד הדרוזים, הדבר השפיע על מזכירו של משה מונטיפיורי ששהה במקום, וייתכן שהיה מהמשפיעים על דרכו של מונטיפיורי לסיוע לעבודה עברית, הנמנעת מכספי החלוקה.

על פי ההלכה היהודית, בעת רעש אדמה, ברגע שמתאפשר, יש לברך את ברכת הראייה עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם.

בתאולוגיה המודרנית

בעקבות רעידת האדמה בליסבון (1755) - עיר קתולית אדוקה, בעת חג קתולי, ותוך הריסתם של כנסיות רבות, חלו שינויים ניכרים בתפישת האדם המודרני את תופעות הטבע. וולטר הושפע רבות מרעידה זו - והתרחק יותר מהתאוריות הנצריות-פילוסופיות של לייבניץ, וכך גם ז'אן ז'אק רוסו כחיזוק לטענת החיים הכפריים הטובים מהחיים בעיר.

פעילות סיסמית בגרמי שמיים אחרים

הדמיה להמחשת הדמיון והשוני במבנם הפנימי של כוכבי הלכת הארציים (בתמונה מופיעים כדור הארץ, מאדים והירח) דבר שעשוי להשפיע על סיבת הרעידות

מחקרים אסטרונומיים מראים כי לא רק בכדור הארץ ישנה פעילות סיסמית תחת פני השטח, אלא גם על גרמי שמיים אחרים במערכת השמש. אמנם, סיבות הרעידות לא בהכרח דומות לאלו שנגרמות על כדור הארץ.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Caught in the CRUNCH, Earthquakes and Volcanoes in New Zealand, by Rebecca Ansell and John Taber
    Harber Collins Publishers New Zealand, 1996, ISBN 1-86950-201-9

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ (ניסוי המכשיר באוניברסיטת טוקיו)
  2. ^ ערוכים לרעידת אדמה? באתר TheCom,‏ 8.2.2012(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
  3. ^ Deadliest Earthquakes on Record, InfoPlaese
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ה, פסקה ב, סעיפים 121–122: "היה רעש בארץ היהודים, שכמוהו לא נראה מעולם".
  5. ^ סער הס, ירושלים, 33 לספירה: רעש בעוצמה 8.2, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  6. ^ Significant Earthquakes of the World - 1995, web.archive.org, ‏2011-06-08
  7. ^ Global CMT catalog, www.globalcmt.org
  8. ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ל"ב
  9. ^ ספר ישעיה, פרק כ"ד, פסוקים י"טכ'
  10. ^ יחזקאל ל"ח י"ח-כ'
  11. ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוקים ד'ה'
  12. ^ צ"ה-צ"ט
  13. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב' (דפוס וילנא: דף דף ס"ד, עמוד א')
  14. ^ אריק בנדר, בניזרי: רעידות האדמה בארץ - בגלל ההומואים, באתר nrg‏, 20 בפברואר 2008
  15. ^ ספר ירמיה, פרק נ"א, פסוק כ"ט
  16. ^ מדרש תהילים י"ח ח'
  17. ^ מהדורת מיכאל שורץ(הקישור אינו פעיל, 25.4.2019)
  18. ^ ברמלה בשנת 1068 הייתה רעידת אדמה שתועדה בין היתר במכתבים יהודים שנמצאו בגניזה הקהירית. בין היתר מתואר שבאותו זמן המים נעלמו מן הירדן והים התיכון "הפך ליבשה, מהלך שני ימים" ר' לדוגמה הרעש ברמלה
  19. ^ אורי שצ'יגובסקי, יציאת מצרים: איך חצו בני ישראל את ים סוף?, באתר nrg‏, 15 באפריל 2009
  20. ^ סוכנויות הידיעות, כך נשמעת רעידת אדמה על מאדים, באתר ynet, 24 באפריל 2019
  21. ^ אוקיינוס לבה רותחת על הירח של כוכב צדק, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2011