שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחידות במיקום הערות שוליים
[[קובץ:Legge_razzialli_giornalle.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום חוקי הגזע בעתונות שגרם להלם בציבור היהודי]]
'''ההצהרה אודות הגזע''' (ב[[איטלקית]]: '''Dichiarazione sulla razza''') הגדירה את כוונות [[המפלגה הפשיסטית]] ב[[איטליה]] ביחסה ל[[יהודים]]. ב-[[15 ביולי]] [[1938]] פרסמו עיתוני איטליה בכותרות הראשיות על החלטת המפלגה הפשיסטית לנקוט בצעדים לשמירת טוהר הגזע האיטלקי.
 
ב-[[26 באוקטובר]] [[1938]] פורסם "דף הנחיות" של המפלגה הפשיסטית בנושא הגזע. הוראות אלה היו בסיס לחקיקה מלכותית מ-[[17 בנובמבר]] [[1938]]. עם פרסום החוקים בא לקיצו שיתוף פעולה מלא תקווה עם העם האיטלקי שהחל בשנת 1870 עם הקמת [[איטליה|הרפובליקה האיטלקית]] על ידי התנועה ל[[איחוד איטליה]], ה"ריסורגימנטו" (Risorgimento), בו נטלו חלק פעיל [[יהדות איטליה]].
 
==טרם חוקי הגזע==
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] השתתפו יהודים בלחימה: שמם נכלל ברשימת המפקדים ביבשה ובים ולוחות זיכרון לנופלים מוצבים ברוב בתי הכנסת באיטליה.
 
בימי [[הרפובליקה האיטלקית]] ובימי [[איטליה הפאשיסטית]] היהודים השתתפו במערכות הממלכתיות, הרבה מעבר למשקלם הזעום באוכלוסייה.
 
כיבושיה של איטליה ב[[לוב]] החל משנת [[1911]] הביאו להגירת כ-150,000 איטלקים לערים השוכנות לחוף הים: [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ו[[קירנאיקה]]. החל משנת [[1914]] היה השלטון בלוב בידי האיטלקים ולאחר סיפוחה של לוב נראה החלום על ייסוד אימפריה אפריקאית ים תיכונית בהישג יד.
 
עם עלייתו לשלטון של המשטר הפשיסטי, היו בין היהודים שהביעו חששות מפני השלטון החדש. גישתו של שליט איטליה [[בניטו מוסוליני]] התאפיינה במשפט "[[בעיית היהודים]] אינה קיימת באיטליה" - דבריו בשנת 1932.{{הערה|1=[[האנציקלופדיה של השואה]], הוצאת יד ושם וספריית פועלים, הערך "מוסוליני, בניטו", כרך ג' עמ' 679}}.
 
כיבוש [[סומליה]], [[אריתריאה]] ו[[אתיופיה]] החלו לעורר נטיות להבחנה בין "ה[[גזע (אדם)|גזע]] האיטלקי" ה"עליון", הנבנה החדש, לבין ה"גזע האפריקאי" ה"נחות" ובהמשך לגבי "הגזע היהודי".
== דף ההנחיות ==
 
ב-[[26 באוקטובר]] [[1938]] פירסמה [[המועצה הפשיסטית העליונה]] הצהרה בנושא ה[[גזע (אדם)|גזע]] אשר כונתה "דף הנחיות" (ב[[איטלקית]]" Foglio d'ordine). בהקדמה להנחיות נכתב כי
:"לאור דחיפות הנושא והצורך בתודעה בנושא הגזע האיטלקי, אנו מכריזים:
:* אסורים נישואים עם בני גזע חם ושם ולא אריים.
:* נאסר על המועסקים על ידי הממשלה או ברשויות ציבוריות - אזרחים וחיילים - לבוא בברית נישואים עם נשים מכל גזע שהוא.
:* נישואים של איטלקים או איטלקיות עם זרים - מכל גזע שהוא - חייבים באישור משרד הפנים.
:* יש לאכוף הוראות אלה, לשמירת כבוד הגזע, גם במדינות שנכבשו על ידי איטליה. (לוב ואריתראה).
 
פרק מיוחד ב"דף הנחיות" דן ביהודים. נאסרה כניסה של יהודים ממדינות חוץ. יוצאים מהכלל היו בני 65 ומעלה ויהודים שנישאו לאיטלקים עד [[1 באוקטובר]] [[1916]].
 
ל[[יהדות איטליה]] ניתנו הוראות בפרק נפרד. תחילה הוגדר מיהו יהודי, לאחר מכן נקבעו קבוצות היהודים שהם "יוצאים מהכלל ביהדות איטליה" (היו אלה שתרמו להקמה ולביסוס השלטון החדש באיטליה) ולבסוף הוגדרה המטרה: על היהודים הוטלו סייגים בפעילות האישית, הכלכלית והחברתית.
 
אלו הוגדרו כ[[יהודים]]:
* יהודים הם אלה אשר שני הוריהם יהודים.
* יהודים יהיו גם אלה שהאבא שלהם יהודי והאמא שלהם מלאום זר.
* יהודי יחשב גם מי שנולד מנישואין לפי הדת היהודית (הכוונה לכלול גם את המתגיירים).
* לא יחשבו כיהודים אלה שנולדו בנישואין מעורבים, עם בני דת לא יהודית, לפני 1 אוקטובר 1916.
 
==מפקד יהודי איטליה==
 
באוגוסט 1938 נערך [http://www.romacivica.net/ANPIROMA/deportazione/deportazioneebrei1.htm מפקד בקרב יהודי איטליה] על מנת לקבוע על מי יחולו חוקי הגזע. במפקד נכללו אנשים שלפחות אחד ההורים שלהם היה יהודי או יהודי לשעבר. מספר הנפקדים היה : 58,412. הריכוזים הגדולים היו:
* [[רומא]] - 13,171
* [[מילאנו]] - 10,654
* יהודי לוב (שלטון איטלקי) - לא ידוע.
 
מתוכם הצהירו כי הם יהודים 46,656 מהם 37,241 איטלקים. היו ביניהם 9,415 תושבי חוץ.
 
מעמדם של היהודים לשעבר, למעלה מעשרת אלפים, עורר דאגה בקרב [[הכנסייה הקתולית]]. נמצאו התכתבויות המעידות על כך כי הייתה התרעמות על כך שסירבו לחתן יהודי לשעבר עם נוצרי. היות שרישום הכנסייה עבר דרך משרדי השלטון היה הכרחי לקבל את אישור המינסטריון המיוחד לגזע.
מלבד העובדה שהיהודים נאלצו להפרד ממקומות עבודתם ומרכושם, במידה שהיה מסדר גודל מסוים, רושם חזק הותירו חוקי הגזע על הילדים, הנוער והצעירים. בבת אחת, "הדור הצעיר" נדרש לצאת ממוסדות הלימוד, לא להיכנס לספריות ציבוריות ולנתק מגע עם החברים שאיתם הוא גדל - וכל זה ללא מורת רוח מצד חבריהם הלא-יהודים והציבור האיטלקי. הדעה הייתה שאם המדינה החליטה כך והשליט תומך בצעדים, הרי יש הצדקה לכך. היו בודדים בלבד שהביעו מורת רוח מחוקי הגזע.
 
החוק חייב לספק חינוך עממי. לכן, הילדים היהודים הורשו ללמוד בכיתות מיוחדות בבתי הספר הממלכתיים, לאחר שעות הלימוד. ברוב קהילות איטליה הוקמו מוסדות חינוך יהודיים עבור הנערים מעל לגיל בית הספר העממי. הם קלטו גם את המורים שפוטרו ממוסדות החינוך הממלכתיים. בתי ספר אלה פעלו ב[[רומא]] במבנה בית הכנסת ברחוב בלבו, ב[[פירנצה]] בבית הרב, ובמילאנו בשתי [[וילה|וילות]] פרטיות. גם בערים אחרות אורגנו בתי ספר על טהרת התלמידים היהודים.
 
מעמדם של המוסדות התיכוניים היה כשל בית ספר פרטי, שתלמידיו יכלו לגשת לבחינות ממשלתיות. הבעיה הייתה שבית הספר סווג בתור "בית ספר מדעי", דהיינו למלאכה, שהיה נחות יותר מבית הספר התיכון היוקרתי, בו למדו היהודים "בית הספר הקלסי".
 
בבתי הספר האלה, רבים מהתלמידים למדו לראשונה מקצועות יהודיים, בעיקר מורשת יהודית ותולדות עם ישראל. הייתה הקפדה שהלימוד לא ייחשב כמטיף לחזרה ליהדות.
 
בערים, עם הקהילות הגדולות יחסית, הוקמו בתי ספר על יסודיים. אבל בעשרות הקהילות הקטנות המשפחות נאלצו לעזוב את מקומות היישוב שלהם ולעבור לערים הגדולות או להשאיר את ילדיהם בבית ללא בית ספר.
 
בכנס שנערך בשנת 2008 ב[[יד ושם]], במלאת 70 שנה לחוקי הגזע, הודגש כי ההפליה החינוכית כלפי הנוער נחשבה לאחת הגזרות שהשפעתן הורגשה היטב בציבור היהודי.
25,086

עריכות

תפריט ניווט