יוג'ין או'ניל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
יוג'ין אוניל נולד ב[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]] בחדר |
יוג'ין אוניל נולד ב[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]], בחדר מלון. אביו היה [[שחקן]] ואת רוב ילדותו העביר במסעות עם הוריו. |
||
אוניל סולק מ[[אוניברסיטת פרינסטון]] בגלל מעשה קונדס שעשה ובשל סכסוך עם ההנהלה. לאחר סילוקו מהאוניברסיטה עבר בין עבודות ועיסוקים שונים, ביניהם [[עיתונאי|כתב]] ב[[עיתון]] [[לונדון|לונדוני]], [[שחקן תיאטרון]] ומחפש [[זהב]] ב[[הונדורס]]. אולם, לאחר שקרא ספר של [[ג'וזף קונרד]], החליט לצאת אל הים והפליג באניה ל[[בואנוס איירס]], המשיך ל[[אפריקה הדרומית]] ומשם חזר ל[[בוסטון]]. |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
בשנת [[1924]] חבר אוניל לאנשי תיאטרון נוספים בעיר והחל לכתוב מחזות המבוססים על ניסיונו כ[[ספן|ימאי]]. |
בשנת [[1924]] חבר אוניל לאנשי תיאטרון נוספים בעיר והחל לכתוב מחזות המבוססים על ניסיונו כ[[ספן|ימאי]]. |
||
מחזותיו מתאפיינים בגיוון רב מבחינת הנושאים העולים בהם וכן מבחינת המבנה שלהם |
מחזותיו מתאפיינים בגיוון רב מבחינת הנושאים העולים בהם וכן מבחינת המבנה שלהם: בחלק ממחזותיו בחר אוניל להאריך את המחזה ל-9 מערכות אשר הוצגו במשך שלושה ערבים רצופים. |
||
במהלך חייו צצו בעיות שונות במחזותיו של אוניל, משהביע אובדן תחושת שייכות לעולם וכן איבד את אמונתו ב[[אלוהים]], רגשות אשר השפיעו על כתיבתו. |
במהלך חייו צצו בעיות שונות במחזותיו של אוניל, משהביע אובדן תחושת שייכות לעולם וכן איבד את אמונתו ב[[אלוהים]], רגשות אשר השפיעו על כתיבתו. |
||
בתו אונה נישאה לקולנוען [[צ'ארלי צ'פלין]] כשהייתה בת 18 וצ'פלין בן 54. בעקבות זאת, החרים או'ניל את בתו ולא ראה אותה שוב עד יום מותו. נכדתו היא השחקנית [[ג'רלדין צ'פלין]] ונינתו היא השחקנית [[אונה צ'פלין]]. |
בתו אונה נישאה לקולנוען [[צ'ארלי צ'פלין]] כשהייתה בת 18 וצ'פלין בן 54. בעקבות זאת, החרים או'ניל את בתו ולא ראה אותה שוב עד יום מותו. נכדתו היא השחקנית [[ג'רלדין צ'פלין]] ונינתו היא השחקנית [[אונה צ'פלין]]. |
||
בשנת [[1936]] זכה אוניל ב[[פרס נובל]] והיה למחזאי האמריקאי הראשון אשר זכה בפרס זה. כמו כן זכה 4 פעמים |
בשנת [[1936]] זכה אוניל ב[[פרס נובל]] על הישגיו בספרות והיה למחזאי האמריקאי הראשון אשר זכה בפרס זה. כמו כן, זכה בלא פחות מ-4 פעמים ב[[פרס פוליצר]]. |
||
מחזותיו הנודעים ביותר: "מעבר לאופק", "לכל ילדי האלוהים יש כנפיים", "האל הגדול בראון", "הפסקה מוזרה", "מוכר הקרח בא", " |
מחזותיו הנודעים ביותר: "[[מסע ארוך אל תוך הלילה]]", "מעבר לאופק", "לכל ילדי האלוהים יש כנפיים", "האל הגדול בראון", "הפסקה מוזרה", "מוכר הקרח בא", "האבלות יאה לאלקטרה". |
||
בישראל הוצגו מחזותיו: "הקיסר ג'ונס", "תשוקה בצל האילנות" ( |
בישראל הוצגו מחזותיו: "הקיסר ג'ונס", "תשוקה בצל האילנות" (שהוצגו על ידי [[התיאטרון הקאמרי]]) "ניצוץ של משורר", "אנה כריסטי" (שהוצג על ידי [[הבימה]]) ו"[[מסע ארוך אל תוך הלילה]]" שהוצג בארץ כמה פעמים. |
||
==מחזותיו שתורגמו לעברית== |
==מחזותיו שתורגמו לעברית== |
||
גרסה מ־17:32, 27 באפריל 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, הוצאות ספרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| יוג'ין או'ניל | |
| לידה |
16 באוקטובר 1888 ברודוויי, מנהטן, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1953 (בגיל 65) בוסטון, ארצות הברית  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Forest Hills Cemetery |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרינסטון |
| שפות היצירה | אנגלית |
| תחום כתיבה | מחזאות |
| סוגה | דרמה ריאליסטית |
| נושאי כתיבה | עברו כימאי, מהפכנים מדיניים |
| יצירות בולטות | "מסע ארוך אל תוך הלילה" |
| הושפע מ | אנטון צ'כוב, הנריק איבסן, אוגוסט סטרינדברג |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
אונה או'ניל, יוג'ין או'ניל הבן |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
יוּג'ין גלדסטון אוֹ'ניל (באנגלית: Eugene Gladstone O'Neill; 16 באוקטובר 1888 - 27 בנובמבר 1953) היה מחזאי אמריקאי, זוכה פרס פוליצר ופרס נובל לספרות.
ביוגרפיה
יוג'ין אוניל נולד בברודוויי, בחדר מלון. אביו היה שחקן ואת רוב ילדותו העביר במסעות עם הוריו.
אוניל סולק מאוניברסיטת פרינסטון בגלל מעשה קונדס שעשה ובשל סכסוך עם ההנהלה. לאחר סילוקו מהאוניברסיטה עבר בין עבודות ועיסוקים שונים, ביניהם כתב בעיתון לונדוני, שחקן תיאטרון ומחפש זהב בהונדורס. אולם, לאחר שקרא ספר של ג'וזף קונרד, החליט לצאת אל הים והפליג באניה לבואנוס איירס, המשיך לאפריקה הדרומית ומשם חזר לבוסטון.
לאחר שלקה במחלת השחפת אושפז בבית חולים, שם החל לכתוב את מחזותיו הראשונים. בהמשך, פגש אוניל בניו יורק קבוצת שחקנים, שייסדו תיאטרון ניסיוני וחיפשו כישרונות חדשים. שם החלו מחזותיו, שזכו לאהדה רבה מחברי הקבוצה, להיחשף לציבור. בשנת 1924 חבר אוניל לאנשי תיאטרון נוספים בעיר והחל לכתוב מחזות המבוססים על ניסיונו כימאי.
מחזותיו מתאפיינים בגיוון רב מבחינת הנושאים העולים בהם וכן מבחינת המבנה שלהם: בחלק ממחזותיו בחר אוניל להאריך את המחזה ל-9 מערכות אשר הוצגו במשך שלושה ערבים רצופים. במהלך חייו צצו בעיות שונות במחזותיו של אוניל, משהביע אובדן תחושת שייכות לעולם וכן איבד את אמונתו באלוהים, רגשות אשר השפיעו על כתיבתו.
בתו אונה נישאה לקולנוען צ'ארלי צ'פלין כשהייתה בת 18 וצ'פלין בן 54. בעקבות זאת, החרים או'ניל את בתו ולא ראה אותה שוב עד יום מותו. נכדתו היא השחקנית ג'רלדין צ'פלין ונינתו היא השחקנית אונה צ'פלין.
בשנת 1936 זכה אוניל בפרס נובל על הישגיו בספרות והיה למחזאי האמריקאי הראשון אשר זכה בפרס זה. כמו כן, זכה בלא פחות מ-4 פעמים בפרס פוליצר.
מחזותיו הנודעים ביותר: "מסע ארוך אל תוך הלילה", "מעבר לאופק", "לכל ילדי האלוהים יש כנפיים", "האל הגדול בראון", "הפסקה מוזרה", "מוכר הקרח בא", "האבלות יאה לאלקטרה".
בישראל הוצגו מחזותיו: "הקיסר ג'ונס", "תשוקה בצל האילנות" (שהוצגו על ידי התיאטרון הקאמרי) "ניצוץ של משורר", "אנה כריסטי" (שהוצג על ידי הבימה) ו"מסע ארוך אל תוך הלילה" שהוצג בארץ כמה פעמים.
מחזותיו שתורגמו לעברית
- מסע ארוך אל תוך הלילה, עברית: יעקב אורלנד, תשוקה בצל הבוקיצות, עברית: יאיר בורלא, מסדה, תל אביב, 1968.
- ליל ירח לממזר, מחזה בארבע מערכות, עברית - תרצה אתר, הבמאי - דוד מוכתר-סמוראי, תל אביב.
- אנה כריסטי, עברית - נסים אלוני, רמת גן, מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ו 1986.
- איש הקרח, עברית - רבקה משולח, תל אביב.
- "הקוף השעיר", נוסח עברי גד רימון.
מאמרים על יצירתו
- מיכל אפרת, "ניצוץ של מתרגם, תרגום דיאלקט כמשקף תהליכי טמיעה וניכור בתרגום 'ניצוץ של משורר' ליוג’ין אוניל", בקורת ופרשנות, 38, 2005.
קישורים חיצוניים
- יוג'ין א'וניל, האבל יאה לאלקטרה, תסכית בעברית, מרץ 1956. הקלטת שידור רדיו מתוך אוסף תקליטי קול ישראל באתר הספרייה הלאומית
- יוג'ין או'ניל, באתר פרס נובל (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) | |