תאית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:03, 28 באפריל 2019

עלמה מה קורה חרא

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+עלמה מה קורה חרא
-{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג של פחמימה|אחר=שפה הרשמית של [[תאילנד]]|ראו=[[תאית (שפה)]]}}
-[[קובץ:Cellulose Sessel.svg|ממוזער|330px|קטע ממולקולת צלולוז]]
-'''תאית''' (או צלולוז, מ-Cellulose) היא [[פחמימה]], [[רב סוכר]], [[פולימר]] המורכבת משרשראות ארוכות של [[מולקולה|מולקולות]] [[גלוקוז]]-בטא.
+*
-התאית היא [[פחמימה]] נפוצה המשמשת כמרכיב מרכזי ב[[דופן התא|דפנות התאים]] ב[[צמח]]ים, ומהווה כשליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ.
-מספר [[בעל חיים|בעלי חיים]], במיוחד [[טרמיט]]ים ו[[מעלי גירה]], מסוגלים לעכל תאית באמצעות [[חיידק]]ים [[סימביוזה|סימביוטיים]], יש גם מספר [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של בקטריות המסוגלות לייצר צלולוז.
-תאית אינה ניתנת ל[[עיכול]] על ידי [[אדם]], ויש לה ערך קלורי שלילי. עם זאת יש לפיזור שלה במעי ערך כשל "[[סיבים תזונתיים]]".
-תוצר תיעוש תהליך הפקת אנרגיה מתאית (בניגוד למדורה מעץ) נקרא [[ביו-דלק]] ונפוץ יותר כ[[ביודיזל]].
-תאית התגלתה כמרכיב מרכזי בדפנות התא הצמחי ב-[[1838]] על ידי Anselm Payen. בצורתה הטהורה ביותר, מופיעה התאית ב[[סיב]]י [[כותנה]]. ברוב הצמחים האחרים היא מופיעה בצירוף [[ליגנין]] ו[[המיצלולוז]].
-== מבנה כימי ==
-הנוסחה הכימית של תאית היא [[פחמן|C]]<sub>6</sub>[[מימן|H]]<sub>10</sub>[[חמצן|O]]<sub>5</sub>)<sub>n</sub>), כאשר ''n'' הוא מספר יחידות ה[[גלוקוז]] במולקולה. מולקולות הגלוקוז מחוברות בתאית באמצעות [[קשר גליקוזידי|קשרים גליקוזידיים]] בין הפחמנים 1 ו- 4, כלומר קשרי בטא-1,4. המבנה הוא שרשרת ישרה ללא ליפופים. ב[[מיקרופיברילות]] המרכיבות את דפנות התא הצמחי, שרשראות התאית מחוברות יחד על ידי [[קשר מימן|קשרי מימן]], מה שתורם למבנה חזק המאפשר לשמור על קשיות התאים הצמחיים. קשיות זו תורמת, בסופו של דבר ליכולת הצמיחה לגובה של הצמחים. הפירוק של התאית לתתי היחידות שלה מתבצע על ידי ה[[אנזים]] צלולאז.
-==שימושים בתעשייה==
-התאית משמשת בין השאר לייצור [[ניטרוצלולוזה]], מרכיב מרכזי ב[[אבק שריפה]] נטול [[ריח]]. התאית משמשת גם לייצור [[צלופן]] ו[[זהורית]]. תאית משמשת ל[[כרומטוגרפיה]] במעבדות הכימיות. מתאית מייצרים [[נייר]], [[ממחטת נייר|ממחטות נייר]] ו[[נייר טואלט]].
-==ערך תזונתי שלילי==
-כאשר התאית מופיעה בפריטי מזון צמחי, בצורתה הגולמית יש לה [[ערך תזונתי]] שלילי כאשר היא נצרכת על ידי האדם. הסיבה לכך היא שכמות ה[[קלוריה|קלוריות]] שמוסיפה התאית לגוף, קטנה ממספר הקלוריות שהגוף שורף בעקבות פעולת ה[[עיכול]]. את התאית ניתן למצוא בעיקר ב[[ירקות]] ירוקים, אך היא קיימת בכל תא צמחי. התאית היא אינרטית, אינה מגיבה בבישול, כלומר נשמרת בבישול, ונשמרת גם בתנאים חומציים. התרככות הירק בבישול אינה נובעת מהתרככות התאית, אלא מריכוך פולימר נוסף בתא הצמחי - ה[[המיצלולוז]]. פולימר זה סופח מים בעת הבישול ותורם לריכוך הירק. הירקות האכילים הנפוצים ביותר שבהם נמצאת התאית הם [[חסה]], [[כרוב]] ו[[מלפפון]].
-==ראו גם==
-*[[ננוצלולוז]]
-==קישורים חיצוניים==
-{{מיזמים|ויקימילון=תאית}}
-* [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8AoTh7EQddfqBD6ULmeBB9Jo5RFzI8nbZbotksNCj3eJ3Yw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F21&page=20&rtl=true מדענים באוניברסיטה העברית פיענחו את סוד התאית בטבע], "[[מעריב]]", 21 בדצמבר 1987, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
-* איתי נבו, [http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=286&entity=970299 לייצר פלסטיק מעץ - פיתוח ישראלי מאפשר ייצור תחליף פלסטיק ידידותי לסביבה מפסולת של תעשיית הנייר], המאור הקטן, [http://www.iba.org.il/bet/ רשת ב'], נובמבר 2013
 {{פחמימות}}