לירה שטרלינג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 26: שורה 26:
הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן [[ISO 4217]] הוא GBP. לעיתים גם נעשה שימוש בסימון הלא-תקני UKP. הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה (לירה ב[[לטינית]]).
הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן [[ISO 4217]] הוא GBP. לעיתים גם נעשה שימוש בסימון הלא-תקני UKP. הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה (לירה ב[[לטינית]]).


כחברה מלאה ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] הייתה בריטניה רשאית להצטרף ל"[[גוש האירו]]", אך היא החליטה שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כ[[הילך חוקי]]. [[בנק אנגליה]] הוא הסמכות המוניטרית העליונה ב[[בריטניה]], וזו אינה מקבלת את סמכותו של [[הבנק המרכזי האירופי]].
כחברה מלאה ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] הייתה בריטניה רשאית להצטרף ל"[[גוש האירו]]", אך היא החליטה שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כ[[הילך חוקי]]. [[בנק אנגליה]] הוא הסמכות המוניטרית העליונה ב[[בריטניה]], וזו אינה מקבלת את סמכותו של [[הבנק המרכזי האירופי]].
עד תקופת מלוכת דור האלמקיסר השלישי הפאונד היה נחשב לספירת הכסף הנחשבת בעולם.


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==

גרסה מ־00:21, 30 באפריל 2019

המונח "גיני" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו גיני (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:מטבע

פרמטרים [ אתר בנק מרכזי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לירה שטרלינג
Pound sterling
מטבע של 1 לירה שטרלינג
מטבע של 1 לירה שטרלינג
משתמשים הממלכה המאוחדת
סמל £
ISO 4217 GBP
כינוי פאונד, ליש"ט, קוויד
יחידות משנה
1/100 פני, (בעבר גם שִילִינְג)
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש £1 (תמה ההדפסה בשנת 1984 ), £5, £10, £20, £50, £100 (סקוטלנד וצפון אירלנד בלבד)
מטבעות בשימוש 1p, 2p, 5p, 10p, 20p, 50p, £1, £2
בנק מרכזי
בנק מרכזי בנק אנגליה
Anglo-Saxon pound, East African rupee, pound Scots
Australian pound

לירה שטרלינגראשי תיבות: ליש"ט, באנגלית: פאונד או "קוויד" (בסלנג), ‍Pound Sterling‌) היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד). הליש"ט מתחלקת ל-100 פני. הליש"ט הוא המטבע הרביעי הכי נסחר בעולם (אחרי הדולר האמריקאי, היורו והין היפני).

הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן ISO 4217 הוא GBP. לעיתים גם נעשה שימוש בסימון הלא-תקני UKP. הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה (לירה בלטינית).

כחברה מלאה באיחוד האירופי הייתה בריטניה רשאית להצטרף ל"גוש האירו", אך היא החליטה שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כהילך חוקי. בנק אנגליה הוא הסמכות המוניטרית העליונה בבריטניה, וזו אינה מקבלת את סמכותו של הבנק המרכזי האירופי.

היסטוריה

מקור המונח "לירה" הוא ליברה, באנגלית פאונד, של כסף סטרלינג (סגסוגת המכילה 92.5% כסף והשאר מתכות אחרות). זה היה שוויה בעת תחילת השימוש בה כמטבע רשמי באנגליה ב-1560, בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה. בעקבות האיחודים עם סקוטלנד ואירלנד הפכה ליש"ט למטבע הרשמי בכל הממלכה המאוחדת. ב-1928 החלה הרפובליקה של אירלנד להנפיק מטבעות משלה ששימשו בצד המטבע הבריטי כהילך חוקי ברפובליקה.

המטבעות הבריטיים נושאים תמיד את דמות המלך הבריטי המכהן. כיום הם נושאים את דיוקנה של המלכה אליזבת השנייה. לעומת זאת, שטרות כסף של בנק אנגליה החלו לשאת דיוקן המלך המכהן רק במאה ה-20 מאחר שבמקור, הם היו מעין המחאות בעלות ערך קבוע מראש.

לפני הנהגת שיטת החלוקה העשרונית בשנת 1971 ליש"ט הייתה מחולקת ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר רבע פני, כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing‌). במאה ה-19 הונפקו עריכים נמוכים יותר של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. שיטת החלוקה הזאת הייתה המשך לשיטה שהונהגה בתקופת קרל הגדול והייתה נהוגה גם בצרפת ובחלקים אחרים של אירופה עד סוף המאה ה-18. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. כדי להקל על ההמרה, הונהג גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג), אף על פי שכבר באותה עת היה ברור שמטבע חצי-פני חדש לא יאריך ימים בגלל ערכו הנמוך. האינפלציה הגבוהה בבריטניה בשנות ה-70 אכן שחקה את ערכו והביאה להוצאתו מהמחזור של מטבע חצי-פני ב-1984. בפועל, הציבור חדל להשתמש בחצי הפני עוד קודם לכן.

שליש גינאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי

היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבאו לידי ביטוי בהנפקת המטבעות. למשל, הייתה נהוגה גם חלוקת הלירה לרבעים ולשמיניות. רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים). שמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown) ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). פרטים אודות מטבעות נוספים שהיוו חלק מהמערכת המוניטרית הבריטית לפני המעבר לשיטה העשרונית מופיעים בערך שילינג.

עד למעבר לשיטת החלוקה העשרונית ב-1971, היה נהוג לנקוב חלק מהמחירים בגינאה או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב שבוטל ב-1816, ואשר שוויו בעת ביטולו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). במקום הגינאה הונפק מטבע זהב בשווי ליש"ט שנקרא סובריין. על אף ביטול הגינאה, הוסיפו המעמדות הגבוהים באנגליה להשתמש בה בעיקר בעת שנקבו את שכרם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים או עורכי דין. כיום נעשה שימוש במונח גינאה רק במירוצי סוסים, כעניין של מסורת.

ארץ-ישראל המנדטורית הייתה חלק מגוש השטרלינג והונהגה בה מועצת מטבע (Currency Board). הלירה הארץ-ישראלית (לא"י) שהייתה נהוגה בארץ בתקופת המנדט הבריטי הייתה שווה בערכה לליש"ט. על אף העובדה כי בארץ ישראל המנדטורית לא הונהגה החלוקה לשילינגים ולפנס, אלא שיטה עשרונית שעל-פיה הלא"י נחלקה ל-1000 מיל, המטבע בן 50 מיל א"י, נקרא בלשון עממית "שילינג" ומטבע 10 מיל נקרא "גרוש". ארץ-ישראל הוצאה מגוש השטרלינג ב-22 בפברואר 1948 בהחלטה של ממשלת הממלכה המאוחדת[1].

ליש"ט הוא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת ובשטחי הכתר: אנגליה, סקוטלנד, ויילס, צפון-אירלנד. עם זאת, הוא אינו המטבע באירלנד שהיא רפובליקה בפני עצמה (ולא חלק מהממלכה), שם עושים שימוש באירו.

ב-1990 הצטרפה בריטניה למנגנון שער החליפין האירופי אך ב-1992 פרשה ממנו עקב אירוע (אנ') ספקולנטי שגרם לאי יציבות במטבע.

שערי חליפין

שער חליפין נוכחי עבור GBP
באתר Google Finance: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר Yahoo! Finance: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר XE.com: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר OANDA.com: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר גלובס: שער לירה שטרלינג לדולר אמריקאי

לקריאה נוספת

  • Perkins, Chris H., Check Your Change, 6th ed., Rotographic International, 2008, ISBN 978-0-948964-80-0
  • Duggleby, Vincent, English Paper Money: Treasury and Bank of England Notes 1694-2006, 7th ed., Pam West, 2006, ISBN 0-9543457-1-1

קישורים חיצוניים


הערות שוליים