לי דאג'או – הבדלי גרסאות
{{שם בסדר המזרחי}} |
הסרת מילה שאינה במקומה, הסרה (כמובן) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
השכלה |
|||
לי נולד למשפחת איכרים במחוז לואטינג, פרובינציית [[חביי|הביי]]. הוא התחיל את החינוך המודרני הפורמלי בבית הספר התיכון יונגפנגפו. מ 1907 עד 1913, הוא למד ב[[מכללת בייאנג]] [[פוליטיקה]] ו[[משפט פלילי|משפט]] ב [[טיינג'ין|טיאנג 'ין.]] |
לי נולד למשפחת איכרים במחוז לואטינג, פרובינציית [[חביי|הביי]]. הוא התחיל את החינוך המודרני הפורמלי בבית הספר התיכון יונגפנגפו. מ 1907 עד 1913, הוא למד ב[[מכללת בייאנג]] [[פוליטיקה]] ו[[משפט פלילי|משפט]] ב [[טיינג'ין|טיאנג 'ין.]] |
||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
== מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית == |
== מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית == |
||
[[קובץ:Li Dazhao n comintern G.N. Voitrngsky.jpg|ממוזער|ציור של הפגישה לי דז׳או, (יושב מצד ימין) עם סוכן הקומינטרן, גרגורי וויטינסקי, 1920-1921]] |
[[קובץ:Li Dazhao n comintern G.N. Voitrngsky.jpg|ממוזער|ציור של הפגישה לי דז׳או, (יושב מצד ימין) עם סוכן הקומינטרן, גרגורי וויטינסקי, 1920-1921]] |
||
לפי דיווחים רבים, לי היה [[לאומנות|לאומני]] והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר ב[[אנרכיה]] הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון ה[[מרקסיזם]]. |
לפי דיווחים רבים, לי היה [[לאומנות|לאומני]] והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר ב[[אנרכיה]] הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון ה[[מרקסיזם]]. הצלחת ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מהפכה הבולשביקית]] הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין <ref>Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press</ref> |
||
לי יזם את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הסוציאליסטי ב[[בייג'ינג|פקין]], בשנת [[1920]] ,<ref>Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91</ref> לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם [[צ׳ן דוקסיו]]. |
לי יזם את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הסוציאליסטי ב[[בייג'ינג|פקין]], בשנת [[1920]] ,<ref>Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91</ref> לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם [[צ׳ן דוקסיו]]. |
||
גרסה מ־17:46, 2 במאי 2019
 | |
| לידה |
29 באוקטובר 1889 Laoting County, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
28 באפריל 1927 (בגיל 37) בייג'ינג, ממשלת בייאנג |
| מדינה |
שושלת צ'ינג, הרפובליקה הסינית |
| השכלה |
אוניברסיטת ואסדה |
| מעסיק |
אוניברסיטת פקין |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של סין |
| פרסים והוקרה |
100 heroes and model figures who have made outstanding contributions to the founding of New China |
  | |
לי דז'או (באנגלית:Li Dazhao; 29 באוקטובר 1889 - 28 באפריל 1927) היה אינטלקטואל סיני שהיה בין מקימי המפלגה הקומוניסטית הסינית עם צ'ן דקסיו וקומוניסטים מוקדמים אחרים ב -1921. הוצא להורג על ידי אנשי הקואומינטאנג.[1]
ביוגרפיה
לי נולד למשפחת איכרים במחוז לואטינג, פרובינציית הביי. הוא התחיל את החינוך המודרני הפורמלי בבית הספר התיכון יונגפנגפו. מ 1907 עד 1913, הוא למד במכללת בייאנג פוליטיקה ומשפט ב טיאנג 'ין.
בין השנים 1914–1916 למד כלכלה פוליטית באוניברסיטת ווסדה ביפן לפני שחזר לסין ב -1916.
הוא לא סיים את לימודיו, וסולק מהאוניברסיטה ביפן בגלל היעדרותו הממושכת, כי השתתף בצורה פעילה בפעולות הפוליטיות נגד יואן שייקאי בשנחאי בתחילת 1916.[2]
ספרן באוניברסיטת פקין
כאינטלקטואל מוביל בתנועה לתרבות החדשה, גויס לי על ידי צ'אי יואן-פיי לעמוד בראש הספרייה באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים בתנועה הארבעה במאי, ובהם מאו צה-טונג, שעבד בחדר הקריאה של הספרייה. [3] לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית בברית המועצות כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו הו שי.
מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית
לפי דיווחים רבים, לי היה לאומני והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר באנרכיה הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון המרקסיזם. הצלחת המהפכה הבולשביקית הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין [4]
לי יזם את תנועת הנוער הסוציאליסטי בפקין, בשנת 1920 ,[5] לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם צ׳ן דוקסיו.
בהנהגתם של לי וצ'ן, המפלגה פיתחה קשר הדוק עם הקומינטרן שבשליטת הסובייטים. בהוראת הקומינטרן, לי וצ'ן התגייסו לקואומינטאנג ב־1922. לי נבחר לוועד הפועל המרכזי של הקואומינטאנג. ב־1924.
מוות
המתחים בין הקומינטרן, הקואומיטאנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית יצרו הזדמנויות לתככים פוליטיים ואופורטוניזם. עם קריסת החזית המאוחדת בשנת 1927, לי נתפס במהלך פשיטה שהוזמנה על ידי חבורת (קליקה) פאנגייאן על השגרירות הסובייטית בפקין. הוא נתפס יחד עם תשעה עשר אנשים נוספים שנעצרו במהלך הפשיטה. הוא הוצא להורג בתלייה על פי הוראותו של ג'אנג דז׳ולין מצביא החבורה, ב 28 באפריל 1927.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Original text based on marxists.org article, released under the GNU FDL.
- ^ Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press
- ^ Murray, Stuart. The Library: An Illustrated History. New York, NY: Skyhorse Pub, 2009.
- ^ Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press
- ^ Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91