ז'יל פרסון דה רוברוואל – הבדלי גרסאות
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|הערות= |
|הערות= |
||
}} |
}} |
||
'''ז'יל פֶּרְסוֹן דה רובּרוואל''' (ב[[צרפתית]]: '''Gilles Personne de Roberval''';{{כ}} [[10 באוגוסט]] [[1602]] - [[27 באוקטובר]] [[1675]]) היה [[מתמטיקאי]] [[צרפתי]] שחקר בעיות ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]]. ממציא [[מאזני רוברוואל]] |
'''ז'יל פֶּרְסוֹן דה רובּרוואל''' (ב[[צרפתית]]: '''Gilles Personne de Roberval''';{{כ}} [[10 באוגוסט]] [[1602]] - [[27 באוקטובר]] [[1675]]) היה [[מתמטיקאי]] [[צרפתי]] שחקר בעיות ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]]. ממציא [[מאזני רוברוואל]]{{אנ|Roberval Balance}}. |
||
רוברוואל קרוי על-שם ה[[קומונה (צרפת)|קומונה]] [[רוברוואל שבאואז|רוברוואל]] שב[[מחוז אואז|אואז]], שבה נולד. |
רוברוואל קרוי על-שם ה[[קומונה (צרפת)|קומונה]] [[רוברוואל שבאואז|רוברוואל]] שב[[מחוז אואז|אואז]], שבה נולד. |
||
ב-[[1627]] השתתף ב[[המצור על לה רושל|מצור על לה רושל]] {{אנ|Siege of La Rochelle}}. באותה שנה יצא ל[[פריז]], ושם מונה למושב לפילוסופיה של |
ב-[[1627]] השתתף ב[[המצור על לה רושל|מצור על לה רושל]] {{אנ|Siege of La Rochelle}}. באותה שנה יצא ל[[פריז]], ושם מונה למושב לפילוסופיה של קולז' Gervais ב-[[1631]] ולמושב למתמטיקה של ה[[קולז' דה פראנס]] ב-[[1633]]. על מחזיק המושב היה להציע בעיות מתמטיות, ולוותר עליו לטובת מי שיפתור אותן טוב ממנו; רוברוואל עמד במשימה, והחזיק במושב עד יום מותו. |
||
במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]]. הוא פיתח שיטה לחישוב |
במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]]. הוא פיתח שיטה לחישוב [[שטח (מתמטיקה)|שטח]] של [[משטח אלגברי|משטח]]ים ו[[נפח]] של גופים תלת-ממדיים, וקרא לה "שיטת ה-Indivisibles". השיטה (לחישוב שטח) מבוססת על חלוקה לצורות כמעט מלבניות, שאותן אפשר להסיע זו לצד זו עד קבלת הצורה המבוקשת. [[בונאוונטורה קאוואליירי]] פיתח שיטה דומה ([[עקרון קאוואליירי]]) באופן בלתי תלוי, אך הגישה כולה, שדרשה מיומנות גאומטרית וכושר המצאה לטיפול בכל מקרה ומקרה, התייתרה לחלוטין בתוך כמה עשרות שנים, כאשר המציאו [[לייבניץ]] ו[[ניוטון]] את ה[[חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי|חשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי]]. רוברוואל גילה דרך כללית לציור [[משיק]]ים ל[[עקום]], כשהוא מפרק את העקום לסכום של כמה תנועות פשוטות. במסגרת מחקריו על השטח מצא שיטה לקבל עקום אחד מרעהו, תוך שמירה על השטח בין העקום ל[[אסימפטוטה]] שלו. לשיטה הזו קרא [[טוריצ'לי]] "קווי רוברוואל". [[דקרט]] ביקר את השיטות של רוברוואל ושל [[פייר דה פרמה]] כלא מספקות, והעוינות שנוצרה בין השניים הביאה את רוברוואל לבקר את השיטות האנליטיות שהכניס באותה עת דקרט לחקר ה[[גאומטריה]]. |
||
רוברוואל תמך ב[[המודל ההליוצנטרי|מודל ההליוצנטרי]] של [[קופרניקוס]], והאמין שכל שני חלקיקי חומר ביקום מושכים זה את זה. רוברוואל היה אחד מן המתמטיקאים שהשפיעו יותר מכל על [[אייזיק בארו]], שהיה לימים מורו של [[אייזיק ניוטון]], שהביא |
רוברוואל תמך ב[[המודל ההליוצנטרי|מודל ההליוצנטרי]] של [[קופרניקוס]], והאמין שכל שני חלקיקי חומר ביקום מושכים זה את זה. רוברוואל היה אחד מן המתמטיקאים שהשפיעו יותר מכל על [[אייזיק בארו]], שהיה לימים מורו של [[אייזיק ניוטון]], שהביא עיקרון זה למיצוי במסגרת [[חוק המשיכה האוניברסלי]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:08, 3 במאי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| דיוקן של ז'יל פרסון דה רוברוואל בטקס הקמת האקדמיה הצרפתית למדעים ב-1666 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1602 Villeneuve-sur-Verberie, צרפת  |
|---|---|
| פטירה | 27 באוקטובר 1675 (בגיל 73) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום קבורה |
הפנתאון של פריז |
| מקום לימודים |
קולז' דה פראנס |
| מנחה לדוקטורט |
מרן מרסן |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
אייזיק בארו |
  | |
ז'יל פֶּרְסוֹן דה רובּרוואל (בצרפתית: Gilles Personne de Roberval; 10 באוגוסט 1602 - 27 באוקטובר 1675) היה מתמטיקאי צרפתי שחקר בעיות באנליזה. ממציא מאזני רוברוואל(אנ').
רוברוואל קרוי על-שם הקומונה רוברוואל שבאואז, שבה נולד.
ב-1627 השתתף במצור על לה רושל (אנ'). באותה שנה יצא לפריז, ושם מונה למושב לפילוסופיה של קולז' Gervais ב-1631 ולמושב למתמטיקה של הקולז' דה פראנס ב-1633. על מחזיק המושב היה להציע בעיות מתמטיות, ולוותר עליו לטובת מי שיפתור אותן טוב ממנו; רוברוואל עמד במשימה, והחזיק במושב עד יום מותו.
במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות באנליזה. הוא פיתח שיטה לחישוב שטח של משטחים ונפח של גופים תלת-ממדיים, וקרא לה "שיטת ה-Indivisibles". השיטה (לחישוב שטח) מבוססת על חלוקה לצורות כמעט מלבניות, שאותן אפשר להסיע זו לצד זו עד קבלת הצורה המבוקשת. בונאוונטורה קאוואליירי פיתח שיטה דומה (עקרון קאוואליירי) באופן בלתי תלוי, אך הגישה כולה, שדרשה מיומנות גאומטרית וכושר המצאה לטיפול בכל מקרה ומקרה, התייתרה לחלוטין בתוך כמה עשרות שנים, כאשר המציאו לייבניץ וניוטון את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. רוברוואל גילה דרך כללית לציור משיקים לעקום, כשהוא מפרק את העקום לסכום של כמה תנועות פשוטות. במסגרת מחקריו על השטח מצא שיטה לקבל עקום אחד מרעהו, תוך שמירה על השטח בין העקום לאסימפטוטה שלו. לשיטה הזו קרא טוריצ'לי "קווי רוברוואל". דקרט ביקר את השיטות של רוברוואל ושל פייר דה פרמה כלא מספקות, והעוינות שנוצרה בין השניים הביאה את רוברוואל לבקר את השיטות האנליטיות שהכניס באותה עת דקרט לחקר הגאומטריה.
רוברוואל תמך במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, והאמין שכל שני חלקיקי חומר ביקום מושכים זה את זה. רוברוואל היה אחד מן המתמטיקאים שהשפיעו יותר מכל על אייזיק בארו, שהיה לימים מורו של אייזיק ניוטון, שהביא עיקרון זה למיצוי במסגרת חוק המשיכה האוניברסלי.
