כלי מיתר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור
תיקון קישור
שורה 18: שורה 18:


===כלי הקשה על מיתר===
===כלי הקשה על מיתר===
דרך נוספת להפיק את הצליל מן המיתר היא על ידי הקשה עליו. בתוך ה[[פסנתר]] מתוחים מיתרים, ולחיצה על הקליד מפעילה בדרך מתוחכמת פטיש קטן המקיש על המיתר. ב[[דולצ'מר|דולצ'ימר פטישים]] הנגן מקיש על המיתרים ישירות בעזרת פטישים אותם הוא אוחז בידיו.
דרך נוספת להפיק את הצליל מן המיתר היא על ידי הקשה עליו. בתוך ה[[פסנתר]] מתוחים מיתרים, ולחיצה על הקליד מפעילה בדרך מתוחכמת פטיש קטן המקיש על המיתר. ב[[דולצ'ימר פטישים]] הנגן מקיש על המיתרים ישירות בעזרת פטישים אותם הוא אוחז בידיו.


[[קובץ:Dulcimercilp.jpg|ממוזער|דולצ'ימר]]
[[קובץ:Dulcimercilp.jpg|ממוזער|דולצ'ימר]]

גרסה מ־14:07, 5 במאי 2019

תזמורת כלי מיתר בנשר. שנות ה-30 של המאה ה-20)
נגן נבל באמסטרדם שבהולנד.
נגינה בכלי מיתר

כלי המיתר הם משפחת כלי נגינה, בהם מפיקים את הצלילים על ידי מיתרים רוטטים המחוברים לתיבת תהודה.

סוגי כלי המיתר

כלי פריטה

ערך מורחב – כלי פריטה

בכלי הפריטה כדוגמת גיטרה, עוד, נבל, בוזוקי מפיקים את הצלילים על ידי פריטה במיתר באצבעות או באמצעות מפרט. גם צ'מבלו נחשב לכלי פריטה, שכן לחיצה על הקליד פורטת במיתר בתוכו.

כלי קשת

ערך מורחב – כלי קשת
כלי קשת

כלי נגינה ככינור, צ'לו, ויולה, קונטרבס ויולה דה גאמבה, הם כלי מיתר בהם מפיקים את הצלילים על ידי הרטטת המיתר באמצעות קשת, העשויה בדרך כלל ממוט עץ עליו מתוחות שערות סוס. לעיתים מנגנים בכלי הקשת על ידי פריטה באצבעות (פיציקטו), ולעיתים נדירות ביותר על ידי הקשה על המיתרים במוט הקשת (קול לניו Col Legno).

כלי הקשה על מיתר

דרך נוספת להפיק את הצליל מן המיתר היא על ידי הקשה עליו. בתוך הפסנתר מתוחים מיתרים, ולחיצה על הקליד מפעילה בדרך מתוחכמת פטיש קטן המקיש על המיתר. בדולצ'ימר פטישים הנגן מקיש על המיתרים ישירות בעזרת פטישים אותם הוא אוחז בידיו.

דולצ'ימר

השמעת הצליל על ידי האוויר

דרך נוספת להשמעת צליל ממיתר היא באמצעות האוויר, כגון בנבל אאולי, בו הצליל מופק על ידי הרוח.
על פי המסורת היהודית, גם כינורו של דוד המלך ניגן באמצעות הרוח:

אמר רב אחא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.

על פי המקרא דוד המלך ניגן בין היתר בכינור ביום שבת עצמו, שנאמר: "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות ליהוה ולזמר לשמך עליון, עלי עשור ועלי נבל, עלי היגיון בכינור" (תהלים צב). היגיון בכינור הוא הגייה בכינור, כלומר פריטה על מיתריו. על פי פסוק זה דוד המלך לא ניגן לבד בשבת אלא בחבורה של לפחות שלושה נגנים, ומי יודע כמה מאזינים, שכן מוזכרים לצד הכינור של דוד גם כלי נגינה נוספים כמו העשור והנבל. מאידך גיסא, גם אם דוד רק האזין לשלושת הנגנים הללו על כל פנים אין ספק מן הפסוק שהיה זה ביום השבת.

שליטה בגובה הצליל

גובה הצליל המופק מן המיתר תלוי באורכו, בעוביו ובמתח שלו

מכיוון שגובה הצליל המופק מן המיתר תלוי באורכו, בעוביו ובמתח שלו, כדי להפיק ממנו צלילים בגבהים שונים יש לשנות את אחת או יותר מהתכונות האלה. כלי המיתר השונים מפיקים צלילים במגוון גבהים בדרכים שונות:

  • ריבוי מיתרים, כגון בכלי המקלדת שיש בהם מיתרים, בהם זו הדרך היחידה להפיק צלילים במגוון גבהים.
  • שינוי אורך המיתר על ידי הנגן, כגון בכלי הקשת ורוב כלי הפריטה, בהם הנגן קובע למיתר אורך חדש על ידי לחיצה עליו.
  • שינוי המתח של המיתר על ידי הנגן, כגון בנבל, בו הנגן משנה את מידות המתיחה של המיתרים באמצעות הדוושות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלי מיתר בוויקישיתוף