הבדלים בין גרסאות בדף "דבורת הדבש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 917 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
עיצוב
מ (←‏קישורים חיצוניים: המרה לתבנית)
מ (עיצוב)
==תת-מינים==
מבחינים במספר תת-מינים במין דבורת הדבש. הידועים והחשובים שבהם:
* הדבורה האיטלקית הזהובה (''A. mellifera'' var. ''ligustica'')
* הדבורה האירופית השחורה (''A. mellifera'' var. ''mellifera'').
* הדבורה הקרניולית הכהה (''A. mellifera'' var. ''carnica'').
* הדבורה הקווקזית השחורה (''A. mellifera'' var. ''caucaica'').
* [[דבורה קטלנית]] - זן מוכלא שהתפרא
 
rect 1862 1492 1973 1724 [[עוקץ (זואולוגיה)|עוקץ]]
}}
גוף הדבורה מחולק לשלושה חלקים: [[ראש]], [[בית החזה|חזה]] ו[[בטן]]. בראש ישנם זוג [[מחוש]]ים, [[עין|עיניים]] ופה עם שתי [[לסת]]ות, המשמשות למציצה ולנשיכה. אל החזה מחוברים שני זוגות [[כנף|כנפיים]] ושלושה זוגות [[רגל]]יים. הדבורים ה[[פועל (בעל חיים)|פועלות]], שהן רוב הדבורים, הן נקבות מנוונות. בבטן הדבורה הפועלת יש בלוטות דונג. הדוג נקרש על גופה בצורה של [[קשקש]]ים. בקצה הבטן יש לדבורה עוקץ משונן דמוי ראש חץ, וכאשר היא נועת אותו ביצור בעל עור גמיש כמו בני אדם או יונקי אחרים שליפתו חזרה לא מתאפשרת. דבר המביא למותה של הדבורה העוקצת. בבסיס העוקץ יש גם שלפוחית ארס (ראו להלן). על הרגליים יש לדבורה [[שיער|שערות]] הנקראות מברשת, והן משמשות לאיסוף אבקת הפרחים. את האבקה הדבורה נושאת אל הכוורת בכיס מיוחד הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות שלה, הכיס נקרא טנא.
 
בניגוד לעוקץ של הדבורים הפועלות, העוקץ של הדבורה המלכה הוא חלק, ולכן היא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים.
 
לדבורים הזכרים אין עוקץ בכלל או טנא לאיסוף אבקת פרחים.
[[קובץ:Queencell_0017.JPG|ממוזער|250px|תאי ולד ומלכונים]]
[[קובץ:Bee on a flower in israel.jpg|ממוזער|דבורה ניזונה מצוף בישראל.]]
דבורת הדבש היא יצור המתקיים בחברתיות מלאה ב[[כוורת דבורים|כוורת]] משלה. מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפי עד מאות אלפי פרטים. בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת אשר לה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). ב[[בטן|בטנה]] של המלכה [[שחלה]] גדולה ומפותחת, בה נאגרים [[תא זרע|תאי הזרע]]. המלכה היא הנקבה היחידה במושבה בעלת יכולת הטלת ביצים מופרות ([[תא הפלואידי|דיפלואידיות]] - בעלות "סט" מלא של [[גן (ביולוגיה)|גנים]]) והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות). המלכה היא לרוב האם של הפרטים האחרים במושבה. בדרך כלל רק המלכה מטילה [[ביצה|ביצים]], אך במקרה שהמלכה מתה או אבדה, יכולות גם ה[[פועל (בעל חיים)|פועלות]] להטיל ביצים בלתי מופרות ([[תא הפלואידי|הפלואידיות]] - בעלות חצי "סט" של גנים), מהן יבקעו זכרים בלבד. כלומר, הדבורה נחשבת לאורגניזם [[פלואידיות#הפלודיפלואיד|הפלודיפלואיד]]. הזדווגות חד פעמית בצעירותה של המלכה מספיקה לכל חייה, אך מעריכים כי המלכה מזדווגת במשך חייה יותר מפעם אחת. אורך חייה של המלכה, מגיע ל-5 שנים.
 
מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. [[שחלה|שחלתן]] של הפועלות קטנה, ובה רק 2–12 שחליות (לעומת כ-180 למלכה) והיא, כאמור אינה יכולה להיות מופרה. אורך חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף.
[[קובץ:HoneyBeepollinates.jpg|ממוזער|250px|פועלת על פרחי [[פלרגוניום]]]]
הזכרים מונים בין כמה עשרות לכמה מאות פרטים, תלוי בעונת השנה, ואורך חייהם כחודשיים.
אורכם של הזכרים כ-18 מ"מ, עיניהם גדולות ונוגעות אחת בשנייה מעל הראש, והם מגושמים מאד. הזכרים אינם נוטלים חלק במשימות המושבה והם מופקדים על הפרית המלכה בלבד.
 
הדבורים ניזונות מ[[דבש]] ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותה לקן, ומאחסנות אותה בתאים, סביב תאי הולד. הדבש מיוצר מ[[צוף]], העובר שינויים על ידי [[אנזים|אנזימים]] בזפק של הדבורה. לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.
 
הדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. הטמפרטורה האידיאלית לפעילותן של הדבורים היא 35<sup>o</sup>, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות לאשכול קטן במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים שהן תולות בקן למטרה זו, וניפנוף כנפיים רצוף.
 
== רבייה והתפתחות==
[[קובץ:Apis mellifera (queen and workers).jpg|ממוזער|200px250px|מלכה בין פועלות]]
המלכה מזדווגת פעם אחת בחייה, בעת "מעוף הכלולות". תאי הזרע הרבים נאגרים בשלפוחית הזרע, הנמצאת בין הנרתיק לשחלות, ומשמשים את המלכה במשך כל חייה.
 
כל ביצה מוטלת על ידי המלכה לתוך תא נפרד בכוורת (תאי הטלה). מהביצים המופרות, שמהוות את הרוב, בוקעות הנקבות הפועלות שהן עקרות. המלכות נוצרות גם הן מאותן הביצים, אלא שהן הוטלו לתאים מיוחדים - מלכונים הנבנים בשולי החלה, והולדים שבהן מתמיינים באופן שונה בזכות האכלתם במזון המלכות - מזון עשיר בחלבונים, המכיל בין היתר הורמונים שונים. הנקבה אשר נבחרה על ידי הדבורים להיות מלכה מקבלת תזונה פי שלושים מן האחרות; כך היא גדלה יותר ומסוגלת להטיל ביצים - עד אלפיים ביממה. את הביצים הבלתי מופרות שמהן בוקעים הזכרים, מטילה המלכה לתוך תאים רחבים יותר מתאי הפועלות, אך רק אם יש צורך בהם. זוהי למעשה [[רביית בתולים]] - פרתנוגנזה, המאפיינת [[חרק]]ים רבים.
 
לפני פעולת ההטלה המלכה מכניסה את חלקו הקדמי של גופה לתא ההטלה, ופושקת את רגליה הקדמיות עד שהן נוגעות בדופן הפנימית של התא, ואם גודל התא קטן או גדול משל תא של זכר, מופעל דחף עצבי אל שרירי דופן הצינור המקשר בין שלפוחית הזרע והנרתיק, באופן שתאי זרע נשאבים ומועברים לנרתיק בו בזמן שעוברת בו הביצה, וכך מוטלת ביצה מופרית לנקבה פועלת או למלכה לפי גודל התא. לעומת זאת בתא זכרי פישוק רגלי המלכה אינו מפעיל דחף עצבי להפעלת שאיבת הזרע, וכך מוטלת ביצה לא מופרית.
 
דבורה מתפתחת בארבעה שלבים - [[בעלי גלגול מלא|גלגול מלא]]: [[ביצה]] ממנה בוקעת [[לרווה]], ההופכת ל[[גולם]], וממנו בוקעת דבורה בוגרת. הגלגול המלא לוקח כ-21 יום אצל הפועלות, 16 יום אצל המלכה, ו-24 יום אצל הזכר.
==התנחלות==
[[קובץ:Pushed Away Drone Bees.jpg|ממוזער|250px|הזכרים מורחקים מהקן אחרי שאחד מהם הזדווג עם המלכה הבתולה]]
באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות [[מלכונים]] - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. המלכה מטילה בהם ביצים, והלרוות הבוקעות מהן לאחר 3 ימים, מואכלות במזון מלכות. מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, העף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. בשלב זה, הדבורים לא עוקצות בדרך כלל. מהנחיל נשלחות דבורים "גששות" המחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.
 
בקן הישן, המלכה הראשונה שבוקעת מהמלכון, עוקצת את המלכות שעוד לא בקעו, בעודן במלכונים. לאחר כעשרה ימים מוכנה המלכה למעוף הכלולות. המלכה יוצאת מן הכוורת ביום חם, ואחריה יוצאים כל הזכרים, המתאספים עוד לפני כן במקבצים. אחד הזכרים, המצליח להשיג את המלכה, מחדיר לגופה כיס של תאי זרע (ספרמטוזואון), ומת מיד אחר כך. המלכה חוזרת לקן מספר דקות אחרי ההזדווגות, ועמה חוזרים הזכרים. מלכה שלא הופרתה במעוף הראשון, יכולה לצאת למעופים נוספים, אך מלכה שלא הופרתה עד כשבועיים לאחר בקיעתה, לא תופרה עוד, ותטיל ביצים זכריות (הפלואידיות) בלבד. לאחר הצלחת ההזדווגות, הזכרים מורחקים מהקן. [[דבוראי]] המבחין בפגרי זכרים בפתח ה[[כוורת]] יודע כי הזיווג של המלכה החדשה הצליח (ראו תמונה משמאל). כמות הביצים שמטילה המלכה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. באביב, בשיא עונת ההטלה, יכולה המלכה להטיל כ-2,500 ביצים ביממה (יותר ממשקל גופה).
 
==תקשורת==
[[קובץ:Apis mellifera flying.jpg|ממוזער|250px|פועלת מביאה [[אבקה (בוטניקה)|אבקה]] לכוורת.]]
הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי [[פרומון|פרומונים]]. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים המודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.
 
 
==עוקץ דבורת הדבש==
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה. אצל מלכת הדבורים העוקץ הוא צינור ההטלה.
הארס פעיל מאוד והורג מיד [[זבובים]] ו[[חרק]]ים קטנים. גם על [[בעלי חוליות]] השפעתו של הארס חזקה.
 
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה ה[[בטן]], ובנוי משלושה חלקים:{{הערה|1=מקור: א. בן-נריה}}
# '''נדן''' הוא החוד הדוקר בעת העקיצה. לנדן צמודות שתי מחטים משוננות העוזרות לחדירתו. כיוון שיני המחטים הוא כלפי הגוף הנעקץ.
# '''בית הקיבול לארס''' מחובר לעוקץ. הוא מתמלא על ידי בלוטה [[חומצה|חומצית]].
# '''בלוטת ארס שנייה''' מצויה בפתח בית הקיבול. תוכן הפרשתה הוא [[בסיס (כימיה)|בסיס]]י.
 
בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא [[חומצת נמלים]].
 
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם [[חרק]]ים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים. כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האיברים הפנימיים. הדבורה מתה כעבור מספר דקות.
 
===השפעת עקיצת הדבורה על האדם===
תופעות אפשריות בעקבות עקיצת דבורה: כאב, נפיחות וגרד במקום העקיצה; [[אלרגיה|תגובה אלרגית]] ברמות שונות המתבטאת ב[[חום (תסמין)|חום]], אודם ב[[עור]] או הופעת בהרות אדומות, [[צמרמורת]] בעקבות החום, הכבדת הנשימה, [[עילפון]].
 
{| align=center
<gallery>
|<gallery widths="160px" heights="150px" perrow="3">
Image:Bienenstich 20a.jpg|השפעה מיידית של העקיצה
Image:Bienenstich 37a.jpg|נפיחות
Image:Bee-sting-piqure-abeille-scale.jpg|אודם
</gallery>
|}
 
== יעילות ההאבקה ==
מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של צמחי בר רבים, הצלחתם הרבייתית של הפרחים צפויה להיות מושפעת מנוכחות ופעילות של דבורת הדבש כמו גם דבורים אחרות.
 
במרבית המקרים במעוף איסוף צוף ואבקה הדבורה מבקרת מין אחד של צמח. נאמנות זו של דבורת הדבש למקור מזון זמין גורמת לכך שעיקר העברת האבקה היא במידה רבה קונספציפית כלומר בין פרחים של צמחים בני אותו המין ולא בין מינים זרים, תכונה המועילה לצמחים המבוקרים אך גורמת לכך שמגוון מיני הפרחים המבוקרים נמוך יחסית.
 
בעייתיות בהאבקה על ידי דבורת הדבש נובעת מכך שאחוז גבוה של גרגרי אבקה הנאסף על ידי דבורי הדבש מובא לכוורת, ויוצא מ- 'שוק האבקה' ולכן קטן מספר גרגרי האבקה המועבר מצמח לצמח במסגרת אותו המין. בדומה לדבורים גדולות, גם דבורי דבש נוהגות לשדוד צוף מפרחים שהגישה אליהם קשה ללא ביצוע האבקה. הסיבה לכך היא שבין הצמחים קיים מגוון רחב של פרחים בגדלים שונים בעוד שדבורת הדבש בעלת גודל בינוני. לכן קורה שהיא מבקרת בפרחים מבלי להפעיל את מנגנון ההאבקה, אבל תוך הרחקת המאביקים הטבעיים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שביט, עפרית|שם=תחרות בין דבורי דבש לבין דבורי בר מקומיות בחבל הים תיכוני בישראל|מו"ל=מוציא לאור לא ידוע]|שנת הוצאה=תשס"ז 2007|קישור=http://worldcat.org/oclc/232685716|oclc=232685716}}}}.<span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>
==היעלמות דבורים מכוורותיהן==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הפרעת התמוטטות המושבה]]}}
בסתיו 2007 נתגלתה תופעה חדשה בעולם, בה כ-40 מיליארד דבורים נעלמו מכוורותיהן מבלי להשאיר עקבות. 65% מכוורות ארצות הברית ננטשו. באפריל 2007 דווח כי דבר דומה התרחש גם ב[[גרמניה]], [[שווייץ]], [[פורטוגל]], [[איטליה]] ו[[ספרד]]. קיימות תאוריות רבות המתיימרות להסביר את התופעה; ההסברים הנפוצים כוללים בדרך כלל השפעות של [[חומרי הדברה]], [[פתוגן|פתוגנים]] שונים ([[וירוס]]ים, [[פטריות]] ו[[אקריות]]), או שילובים שונים של הנ"ל. לדעת מדענים רבים העלמות הדבורים עלולה לגרום לירידה חדה ביבולים, היות שדבורים מספקות שרותי [[האבקה]] לצמחים רבים. מה שיגרום לפגיעה כלכלית קשה בחקלאים, ולמחסור כלל עולמי של סוגי מזונות שונים המיוצרים מפירות וירקות. תופעה זו גרמה לחקירה מאומצת של הדבורה במעבדות רבות ברחבי העולם, וגרמה לגילויים רבים בתחום זה, אולם עדיין לא ניתן לתופעה הסבר מנגנוני הזוכה להסכמה רחבה.
 
בעקבות ההבחנה של התמעטות אוכלוסיית הדבורים,{{הערה|{{הארץ|ניו יורק טיימס|לאן נעלמו 10 מיליארד דבורים?|1.1404458|25 באפריל 2007}}}}{{הערה|שם=קמפיינים להצלת דבורים|[http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=2346&mytemplate=tp2 אוכלוסיית הדבורים נכחדת - העולם מתגייס להצלתן], באתר הפורטל הישראלי לחקלאות, טבע וסביבה}}, החלו לקום יוזמות להגנה על אוכלוסייתן.{{הערה|שם=קמפיינים להצלת דבורים}}{{הערה|{{mako|אדוה דדון, המהדורה הצעירה|על "מגן דבורים אדום" שמעתם?|417a12de1e3ad41004|news-israel/local-q2_2015|30 במאי 2015}}}}.
 
==תורשת הדבורים==
בישראל קיימות אוכלוסיות רבות מאד של דבורי דבש, כמעט כולן מבויתות; כ-90,000 כוורות תרבותיות מפוזרות ברחבי המדינה. למכוורות בישראל חשיבות רבה וערך כלכלי רב עבור גידולים חקלאיים רבים הזקוקים להאבקת דבורים, כאשר הדרישה הגדולה ביותר לכוורות היא בגידולי אבוקדו, תפוח, חמניות ו[[אבטיח]]. משקי הכוורות המבויתות בישראל מאוגדים תחת מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים, המתאמים בין החקלאים את פריסת הכוורות בזמן ובמרחב לצורך האבקת הגידולים השונים וייצור הדבש.
 
דבורת הדבש נפוצה באופן טבעי באזור הלבנט, הכולל את ישראל. אולם תת-המין המקומי, var. ''syriaca'', אגרסיבי יחסית וממהר לעקוץ ולכן פחות נוח לביות. בשל אופיו האגרסיבי, יובא לישראל תת-המין האיטלקי, שהוא נוח יותר לביות. בגידול דבורים מסחרי משתמשים רק בתת-המין הזה, שבשל עדינותו הוא פגיע יותר לתקיפות של [[צרעה מזרחית|צרעות מזרחיות]] בחודשי הקיץ, וכוורות רבות אובדות בדרך זו.
 
השימוש הגובר בכוורות מבויתות של דבורי דבש מתת-מין שאינו מקומי השפיע על שכיחותם ותפוצתם של הטקסונים המקומיים של הדבורים בישראל. אוכלוסיות טבעיות של דבורי דבש היו נפוצות בישראל בעבר, אולם רובן הוכחדו על ידי מחלות וטפילים שהועברו אליהן מהדבורים המיובאות. תת-המין הארצישראלי (var. ''syriaca'') של דבורת הדבש הוכחד לחלוטין מישראל בעקבות הגעתו לארץ ב-1984 של הטפיל [[אקריות|אקרית]] הוורואה (''Varroa destructor'').{{הערה|1=סלבצקי, י. וחובריו, אקרית הוורואה בישראל, ''ילקוט המכוורת'' 45: 28-31, 2003.}}. ניתן עדיין לגלות מדי פעם בישראל התנחלויות טבעיות של דבורי דבש מחוץ לכוורות מבויתות. מושבות אלה הן פליטות תרבות של אוכלוסיות הדבורים המיובאות המשמשות בחקלאות, ואינן מתת-המין הסורי.
 
בנוסף לפגיעה בתת-המין המקומי של דבורת הדבש, ישנן עדויות לכך שקיימת תחרות על משאבים בין דבורי דבש לבין מינים אחרים של דבורים הנפוצים באופן טבעי בישראל.{{הערה|שם=shavit|1=שביט, עפרית, ''תחרות בין דבורי-דבש לבין דבורי-בר מקומיות בחבל הים תיכוני בישראל'', עבודת דוקטורט, אוניברסיטת חיפה, 2007.}}. כוורות המשמשות לייצור דבש מוצבות בכל רחבי המדינה, למעט בשמורות טבע. אך גם בחלק גדול משטחי שמורות הטבע, שחלקן קטנות מאד (בעיקר במרכז הארץ), ישנה פעילות גבוהה של דבורי דבש שמגיעות מכוורות המוצבות מחוץ לשמורות. כמו כן החלו אף בנטיעה מאסיבית של עצים מייצרי צוף ברחבי המדינה, במטרה להגדיל עוד יותר את אוכלוסיותיהן של דבורי הדבש. לכמויות הגדולות של דבורי הדבש המשחרות בשטחים הפתוחים בישראל עלולה להיות השפעה שלילית על אוכלוסיות הדבורים המקומיות, המתבטאת בדחיקה של מינים מקומיים מסוימים, פגיעה באוכלוסיותיהם, ואולי אף הכחדתם.{{הערה|שם=shavit}}.
 
ב[[מחקר]] שנערך בשנת [[2017]] נמצא ש[[חומרי הדברה]] הנמצאים בשימוש ב[[ישראל]] גורמים לנזק בריאותי לדבורה אשר עלול לפגוע ביכולתה לאסוף [[צוף]] ולזמזם{{הערה|{{ישראל היום||מחקר: חומרי הדברה גורמים לדבורים לאבד את הזמזום|517501}}}}.
* {{דוידסון|איתי נבו|קיצור תולדות הדבש|sciencepanorama/קיצור-תולדות-הדבש|1 באוקטובר 2016}}
* {{דבר ראשון|רז רותם|סודות מן הכוורת|35783|2 באוקטובר 2016}}
* מאמרים על דבורת הדבש באתר [[מכון דוידסון]] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%AAהתועלת-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AAהבריאותית-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dהדבורים התועלת הבריאותית של הדבורים] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AAהמוות-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99הסודי-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dהדבורים המוות הסודי של הדבורים] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%9E%D7%94מה-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8אפשר-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93ללמוד-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dמדבורים-%D7%A2%D7%9Cעל-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9Dאוטיזם-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99אנושי-%D7%95%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94ואבולוציה-%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AAמתכנסת מה אפשר ללמוד מדבורים על אוטיזם אנושי ] |[https://davidson.weizmann.ac.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות-%D7%9E%D7%93%D7%A2מדע/%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A8תמרור-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94האזהרה-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dהדבורים תמרור האזהרה של הדבורים] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9C%D7%90%D7%9Fלאן-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AAנעלמות-%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dדבורים לאן נעלמות הדבורים?] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93כיצד-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AAמכינות-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dהדבורים-%D7%93%D7%91%D7%A9דבש-0 כיצד מכינות הדבורים דבש?] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%A9%D7%90%D7%9Cשאל-%D7%90%D7%AAאת-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94המומחה/%D7%90%D7%99%D7%9Aאיך-%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dדבורים-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AAמוצאות-%D7%A4%D7%A8%D7%97פרח איך דבורים מוצאות פרח?] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AAחדשות-%D7%9E%D7%93%D7%A2מדע/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%AAמתקפת-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dהדבורים-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%98%D7%95%D7%AAהמשובטות מתקפת הדבורים המשובטות] | [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94הדבורה-%D7%9E%D7%AA%D7%94מתה-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99אחרי-%D7%9B%D7%9Cכל-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%94עקיצה-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99אביחי האם הדבורה מתה אחרי כל עקיצה?] |
 
* {{הארץ|צפריר רינת|האום החליט: ה-20 במאי הוכר כיום הדבורה העולמי|1.4826543|24 בדצמבר 2017}}
* {{הארץ|יזהר באר|אצל הדבורים, לא צריך בחירות כדי להחליף שלטון|1.7046626|24 במרץ 2019}}

תפריט ניווט