מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16: שורה 16:
==המעמד של רמת הגולן במשפט הבינלאומי==
==המעמד של רמת הגולן במשפט הבינלאומי==
{{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
{{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
===נימוקים בעד זכותה של ישראל על רמת הגולן===
===טיעונים התומכים בזכותה של ישראל על רמת הגולן===
[[קובץ:The original Kushans on the land of Baron Rothschild in Horan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קושאן|הקושאנים]] המקוריים על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]], שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן]]
[[קובץ:The original Kushans on the land of Baron Rothschild in Horan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קושאן|הקושאנים]] המקוריים על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]], שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן]]
*על בסיס ההחלטה שהתקבלה ב[[ועידת סן רמו]] בנוגע לארץ ישראל. ההחלטה איחדה, הלכה למעשה, את [[הצהרת בלפור]] עם [[מנדט חבר הלאומים|משטר המנדטים]], ולמעשה היא מסמך היסוד שכונן את [[המנדט הבריטי]] - [[אמנה בינלאומית]] מחייבת, שזכתה לאשרור [[חבר הלאומים]] [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|והאו"ם]] ושעל בסיסו נדרש היה לקבוע את גבולו הצפוני והמזרחי של [[הבית הלאומי היהודי]]-[[מדינת ישראל]].{{מקור}}
*על בסיס ההחלטה שהתקבלה ב[[ועידת סן רמו]] בנוגע לארץ ישראל. ההחלטה איחדה, הלכה למעשה, את [[הצהרת בלפור]] עם [[מנדט חבר הלאומים|משטר המנדטים]], ולמעשה היא מסמך היסוד שכונן את [[המנדט הבריטי]] - [[אמנה בינלאומית]] מחייבת, שזכתה לאשרור [[חבר הלאומים]] [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|והאו"ם]] ושעל בסיסו נדרש היה לקבוע את גבולו הצפוני והמזרחי של [[הבית הלאומי היהודי]]-[[מדינת ישראל]].{{מקור}}
שורה 22: שורה 22:
*נחיצותה הביטחונית לקיומה של מדינת ישראל לנוכח [[יחסי ישראל-סוריה|תוקפנות העבר]] וביתר שאת [[מלחמת האזרחים בסוריה|העתיד העגום]] הצפוי לאזור.{{מקור}}
*נחיצותה הביטחונית לקיומה של מדינת ישראל לנוכח [[יחסי ישראל-סוריה|תוקפנות העבר]] וביתר שאת [[מלחמת האזרחים בסוריה|העתיד העגום]] הצפוי לאזור.{{מקור}}


===נימוקים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן===
===טיעונים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן===
*על בסיס [[הסכם ניוקומב-פולה|ההסכם הבריטי-צרפתי מ-1923]].{{מקור}}
*על בסיס [[הסכם ניוקומב-פולה|ההסכם הבריטי-צרפתי מ-1923]].{{מקור}}
*העובדה שרמת הגולן עברה לידי ישראל במלחמה. נימוק זה היווה בסיס ל[[החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם]], הקובעת שהחלטת ישראל להחיל את חוקיה, סמכויות השיפוט והמינהל על רמת הגולן, היא בטלה ומבוטלת ואין לה כל תוקף משפטי בינלאומי.{{הערה|[http://unispal.un.org/unispal.nsf/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/73d6b4c70d1a92b7852560df0064f101?OpenDocument החלטה 497], באתר האו"ם {{אנגלית}} }}
*העובדה שרמת הגולן עברה לידי ישראל במלחמה. נימוק זה היווה בסיס ל[[החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם]], הקובעת שהחלטת ישראל להחיל את חוקיה, סמכויות השיפוט והמינהל על רמת הגולן, היא בטלה ומבוטלת ואין לה כל תוקף משפטי בינלאומי.{{הערה|[http://unispal.un.org/unispal.nsf/9a798adbf322aff38525617b006d88d7/73d6b4c70d1a92b7852560df0064f101?OpenDocument החלטה 497], באתר האו"ם {{אנגלית}} }}


==העמדה הבינלאומית ==
==היחס הבינלאומי לנושא==
{{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
{{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}
[[מועצת הביטחון]] קיבלה את [[החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 497]] ששללה הכרה בהחלטת ישראל על [[סיפוח]] רמת הגולן.
[[מועצת הביטחון]] קיבלה את [[החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 497]] ששללה הכרה בהחלטת ישראל על [[סיפוח]] רמת הגולן.

גרסה מ־13:29, 12 במאי 2019

מפת רמת הגולן כאזור גאופוליטי
יישוב אלוני הבשן. ברקע הר שיפון, והר יוסיפון

רמת הגולן כאזור גאופוליטי היא השטח שנמצא בידי ישראל מאז 1967, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן. שטח זה שייך מנהלית לנפת גולן ומונה 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון. מעמדה החוקי של רמת הגולן, על פי חוק רמת הגולן, הוא שרמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל. מבחינה בינלאומית מעמדה של רמת הגלן מורכב, ונתון במחלוקת.

המעמד של רמת הגולן במשפט הישראלי

ערכים מורחבים – חוק רמת הגולן, חוק יסוד: משאל עם

החוק היחיד הנאכף ברמת הגולן הוא החוק הישראלי. ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981" ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן.

ב-1999 התקבל בכנסת "חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.

במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו ועדת הבחירות המרכזית היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-16 במאי 2007 והכנסת הקימה ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-30 ביוני 2008 והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. ממשלת ישראל השלושים ושתיים, שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם בכנסת השמונה עשרה. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את "חוק משאל העם"[1], ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה[2]. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם.

המעמד של רמת הגולן במשפט הבינלאומי

טיעונים התומכים בזכותה של ישראל על רמת הגולן

הקושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן, שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן

טיעונים נגד זכותה של ישראל על רמת הגולן

העמדה הבינלאומית

מועצת הביטחון קיבלה את החלטה 497 ששללה הכרה בהחלטת ישראל על סיפוח רמת הגולן.

ב-21 במרץ 2019 הצהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי "לאחר 52 שנים הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית ברמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית"."[4]. ב-25 במרץ חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן.[5] האיחוד האירופי, רוסיה, מצרים ומדינות נוספות הודיעו שהן אינן מכירות בריבונותה של ישראל שם.[6]

ראו גם

הערות שוליים