שבתאי בן-אהרון – הבדלי גרסאות
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ילידי 1933 ל קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1933 using Cat-a-lot |
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תאריך לידה עברי= |
|תאריך לידה עברי= |
||
|מקום לידה={{דגל|בולגריה}} [[קיוסטנדיל]], [[בולגריה]] |
|מקום לידה={{דגל|בולגריה}} [[קיוסטנדיל]], [[בולגריה]] |
||
|עלה לישראל=[[1948]] |
|||
|תאריך פטירה עברי= |
|תאריך פטירה עברי= |
||
|מקום פטירה= |
|מקום פטירה= |
||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
|תאריך לידה=[[1 ביולי]] [[1933]] |
|תאריך לידה=[[1 ביולי]] [[1933]] |
||
|תאריך פטירה=[[5 ביוני]] [[1967]] |
|תאריך פטירה=[[5 ביוני]] [[1967]] |
||
|סיבת המוות=נהרג |
|סיבת המוות=נהרג |
||
|תאריך עלייה=[[1948]]}} |
|||
'''שבתאי בן-אהרון''' ([[1 ביולי]] [[1933]] - [[5 ביוני]] [[1967]]) היה טייס ב[[חיל האוויר הישראלי]] ש[[שבי|נשבה]] ו[[רצח|נרצח]] ב[[לינץ']] שביצעו בו [[חייל]]ים ירדנים ביומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]]. |
'''שבתאי בן-אהרון''' ([[1 ביולי]] [[1933]] - [[5 ביוני]] [[1967]]) היה טייס ב[[חיל האוויר הישראלי]] ש[[שבי|נשבה]] ו[[רצח|נרצח]] ב[[לינץ']] שביצעו בו [[חייל]]ים ירדנים ביומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]]. |
||
גרסה מ־19:26, 20 במאי 2019
שבתאי בן-אהרון (1 ביולי 1933 - 5 ביוני 1967) היה טייס בחיל האוויר הישראלי שנשבה ונרצח בלינץ' שביצעו בו חיילים ירדנים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים.
ביוגרפיה
בן אהרון נולד ב-1 ביולי 1933 בעיר קיוסטנדיל שבבולגריה. הוא למד בבית הספר אורט. בשנת 1948 עלה לישראל. התגייס לצה"ל במאי 1951, התנדב לקורס טיס והוכשר כטייס קרב. לאחר שחרורו נקלט בחברת אל על ושימש כקברניט מטוסי סילון. השתתף במבצע קדש כטייס קרב. ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, ביצע גיחת תקיפה במטוס פוגה מגיסטר שבמהלכה נפגע מטוסו באש מן הקרקע באזור מעלה אדומים. לאחר הפגיעה הצליח לקפוץ ממטוסו ולפרוש את מצנחו (במטוס הפוגה לא מותקן כיסא מפלט), ובכך היה לטייס היחיד שהצליח לצנוח ממטוס פוגה פגוע במלחמת ששת הימים.
בהגיעו אל הקרקע נתפס על ידי חיילים ירדניים שביצעו בו לינץ', רגמו אותו באבנים ושרפו אותו למוות.
בן-אהרון הותיר אחריו אישה ושתי בנות.
חורשה ניטעה לזכרו ביער בן שמן בשנת 1968.
לאחר מותו
גורלו של בן אהרון לא נודע בישראל והוא נחשב לנעדר. לאחר תום המלחמה ובסמוך למועד חילופי השבויים עם ירדן, נודע למפקד טייסת 119, רן פקר שמפקד פלוגה ירדני שבוי העיד בחקירתו שפלוגתו רצחה טייס ישראלי באזור מעלה אדומים. פקר, שחשד שהמדובר בטייס הנעדר בן-אהרון, מיהר לתחקר בעצמו את השבוי באזור נפילת מטוס הפוגה. השבוי הירדני הוביל את פקר אל שרידי גופתו של בן-אהרון.
מאוחר יותר נטען שפקר הרג את השבוי הירדני באקדחו. לגרסתו של פקר השבוי ניסה לברוח, והוא ירה לכיוונו אך לא פגע.[דרוש מקור] חקירות אחדות שנערכו באשר לנסיבות האירוע אימצו את גרסתו של פקר, אך לימים המליץ הפרקליט הצבאי הראשי לרמטכ"ל לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מצה"ל, בדרגת תא"ל.