משה שוורץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב, הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 3: שורה 3:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
שוורץ סיים את עבודת ה[[דוקטור|דוקטורט]] בשנת [[1954]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. נושא ה[[תזה]] שלו הייתה התפיסה ה[[ריאליזם (פילוסופיה)|ריאליסטית]] של ה[[מיתוס]] במשנתו של [[פרידריך וילהלם שלינג]]. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]] ו[[פרנץ רוזנצווייג]]. הוא עסק בחשיבות ה[[שפה]] וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון ה[[דת|דתי]] בעידן ה[[מודרניות|מודרני]].{{הערה|1=[http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=913 מכון ון ליר - ההשפעות על שוורץ]}} מושאי מחקריו היו בין היתר [[ר' יהודה הלוי]], [[משה מנדלסון]], [[רנ"ק]] ו[[מרטין בובר]].{{הערה|1=[http://www.schocken.co.il/?CategoryID=190&ArticleID=813 מושאי מחקריו של שוורץ]}} בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".{{הערה|{{דבר||עירית רמת־גן קבעה פרסים ספרותיים|1968/08/23|01513}}}}
שוורץ סיים את עבודת ה[[דוקטור]]ט בשנת [[1954]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. נושא ה[[תזה]] שלו הייתה התפיסה ה[[ריאליזם (פילוסופיה)|ריאליסטית]] של ה[[מיתוס]] במשנתו של [[פרידריך וילהלם שלינג]]. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של שלינג ו[[פרנץ רוזנצווייג]]. הוא עסק בחשיבות ה[[שפה]] וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון ה[[דת]]י בעידן ה[[מודרניות|מודרני]].{{הערה|1=[http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=913 מכון ון ליר - ההשפעות על שוורץ]}} מושאי מחקריו היו בין היתר [[ר' יהודה הלוי]], [[משה מנדלסון]], [[רנ"ק]] ו[[מרטין בובר]].{{הערה|1=[http://www.schocken.co.il/?CategoryID=190&ArticleID=813 מושאי מחקריו של שוורץ]}} בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".{{הערה|{{דבר||עירית רמת־גן קבעה פרסים ספרותיים|1968/08/23|01513}}}}


לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - [[יוסף שוורץ]] ו[[אלי שוורץ]].
לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - [[יוסף שוורץ|יוסף]] ו[[אלי שוורץ|אלי]].


==פעולות לזכרו==
==פעולות לזכרו==
במלאת עשרים שנה למותו, בשנת [[1998]], הקדישה [[אוניברסיטת בר-אילן]] את ספר השנה ל[[מדעי היהדות]] וה[[מדעי הרוח|רוח]] (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת [[מנחם צבי קדרי]], [[יהודה פרידלנדר]], ו[[זאב לוי]]. את הספר ערך [[משה חלמיש]]. כעבור עשור נוסף, בשנת [[2008]], התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".{{הערה|1=[http://www.panim.org.il/text/upload/912.pdf כינוס במחווה להגותו של שוורץ]}} הכינוס התקיים ב[[מכון ון ליר בירושלים]] וב[[אוניברסיטת תל אביב]].
במלאת עשרים שנה למותו, בשנת [[1998]], הקדישה [[אוניברסיטת בר-אילן]] את ספר השנה ל[[מדעי היהדות]] וה[[מדעי הרוח|רוח]] (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת [[מנחם צבי קדרי]], [[יהודה פרידלנדר]], ו[[זאב לוי]]. את הספר ערך [[משה חלמיש]]. כעבור עשור נוסף, בשנת [[2008]], התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".{{הערה|1=[http://www.panim.org.il/text/upload/912.pdf כינוס במחווה להגותו של שוורץ]}} הכינוס התקיים ב[[מכון ון ליר בירושלים]] וב[[אוניברסיטת תל אביב]].


* [[יוסף שוורץ]] (עורך)''', מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של [[משה שוורץ]]'''/ ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2019
ב-[[2019]] יצא הספר "מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ", בעריכת בנו, [[יוסף שוורץ]].


==כתביו==
==כתביו==
;ספרים:
;ספרים:
* '''שפה, מיתוס, אמנות: עיונים במחשבה היהודית בעת החדשה''', [[הוצאת שוקן]], 1966.
*'''שפה, מיתוס, אמנות: עיונים במחשבה היהודית בעת החדשה''', [[הוצאת שוקן]], 1966
* '''הגות יהודית נוכח התרבות הכללית''', [[הוצאת שוקן]], 1976.
*'''הגות יהודית נוכח התרבות הכללית''', [[הוצאת שוקן]], 1976
* '''ממיתוס להתגלות''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1978.
*'''ממיתוס להתגלות''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1978


;ספרים שערך
;ספרים שערך
* משה שוורץ ו[[משה חלמיש]] (עורכים), '''התגלות, אמונה, תבונה''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 1976.
*משה שוורץ ו[[משה חלמיש]] (עורכים), '''התגלות, אמונה, תבונה''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 1976
* [[ברוך קורצווייל]], '''לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו: פרקי הגות וביקורת''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 1976.
*[[ברוך קורצווייל]], '''לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו: פרקי הגות וביקורת''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 1976
* [[אברהם סולטמן]], [[מנחם צבי קדרי]], משה שוורץ (עורכים), '''ספר [[ברוך קורצווייל]]: דברי הגות ושירה''', [[הוצאת שוקן]], 1975.
*[[אברהם סולטמן]], [[מנחם צבי קדרי]], משה שוורץ (עורכים), '''ספר [[ברוך קורצווייל]]: דברי הגות ושירה''', [[הוצאת שוקן]], 1975


;ספרים להם תרם מבוא וביאורים
;ספרים להם תרם מבוא וביאורים
* [[פרנץ רוזנצווייג]], '''[[כוכב הגאולה]]''', [[מוסד ביאליק]], 1970.
*[[פרנץ רוזנצווייג]], '''[[כוכב הגאולה]]''', [[מוסד ביאליק]], 1970


;ספרים שתרגם
;ספרים שתרגם
* [[פרידריך וילהלם שלינג]], '''שיטת האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי''', הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1980. 965-226-008-8 ISBN
*[[פרידריך וילהלם שלינג]], '''שיטת האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי''', הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1980. 965-226-008-8 ISBN

== לקריאה נוספת ==
*[[יוסף שוורץ]] (עורך), '''מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ'''. ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2019


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://newmofet.macam.ac.il/ktiva/kivunim/article22/Pages/language.aspx דיון בהגותו של שוורץ באתר [[מכון מופ"ת]]]
*[http://newmofet.macam.ac.il/ktiva/kivunim/article22/Pages/language.aspx דיון בהגותו של שוורץ באתר [[מכון מופ"ת]]]
* [http://www.biupress.co.il/files/102041.pdf תוכן העניינים של "ספר משה שוורץ" שיצא לזכרו]
*[http://www.biupress.co.il/files/102041.pdf תוכן העניינים של "ספר משה שוורץ" שיצא לזכרו]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־10:43, 30 במאי 2019

משה שוורץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1978 (בגיל 53 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלי שוורץ, יוסף שוורץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה שוורץ (19251978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.[1][2]

ביוגרפיה

שוורץ סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1954 באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא התזה שלו הייתה התפיסה הריאליסטית של המיתוס במשנתו של פרידריך וילהלם שלינג. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של שלינג ופרנץ רוזנצווייג. הוא עסק בחשיבות השפה וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון הדתי בעידן המודרני.[3] מושאי מחקריו היו בין היתר ר' יהודה הלוי, משה מנדלסון, רנ"ק ומרטין בובר.[4] בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".[5]

לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - יוסף ואלי.

פעולות לזכרו

במלאת עשרים שנה למותו, בשנת 1998, הקדישה אוניברסיטת בר-אילן את ספר השנה למדעי היהדות והרוח (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת מנחם צבי קדרי, יהודה פרידלנדר, וזאב לוי. את הספר ערך משה חלמיש. כעבור עשור נוסף, בשנת 2008, התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".[6] הכינוס התקיים במכון ון ליר בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.

ב-2019 יצא הספר "מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ", בעריכת בנו, יוסף שוורץ.

כתביו

ספרים
ספרים שערך
ספרים להם תרם מבוא וביאורים
ספרים שתרגם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.