ברכת המינים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שגיאות כתיב
מ לחלוטין הפוך
שורה 1: שורה 1:
'''בירכת המינים''' היא ה[[ברכה]] ה-12 ב[[תפילת שמונה עשרה]], והיא מופיעה בין [[ברכת המשפט]] לבין ברכת [[על הצדיקים]]. ברכה זו היא אחת מ-13 ברכות הבקשה של תפילת שמונה עשרה. הברכה מבקשת את הכרתתם של אויבי [[עם ישראל|ישראל]], ה[[מוסר (הלכה)|מלשינים]] וה[[מינות (יהדות)|מינים]].
'''ברכת המינים''' היא ה[[ברכה]] ה-12 ב[[תפילת שמונה עשרה]], והיא מופיעה בין [[ברכת המשפט]] לבין ברכת [[על הצדיקים]]. ברכה זו היא אחת מ-13 ברכות הבקשה של תפילת שמונה עשרה. הברכה מבקשת את הכרתתם של אויבי [[עם ישראל|ישראל]], ה[[מוסר (הלכה)|מלשינים]] וה[[מינות (יהדות)|מינים]].


נוסח הברכה המקורי היה "[[משומד]]ים" (ולא מינים), אך שונה מאימת הצנזורה הנוצרית שראו בביטוי עלבון כלפיהם ומאז לא חזר הביטוי למקור ו"מינים" משמש גם כיום במרבית סידורי התפילה. הביטוי "מינים" מופנה בפרט כלפי ה[[נוצרים]], ותיקונה של הברכה מסמן את [[הפילוג היהודי-נוצרי|היפרדות הנצרות והיהדות]].
נוסח הברכה המקורי היה "[[משומד]]ים" (ולא מינים), אך שונה מאימת הצנזורה הנוצרית שראו בביטוי עלבון כלפיהם ומאז לא חזר הביטוי למקור ו"מינים" משמש גם כיום במרבית סידורי התפילה. הביטוי "מינים" מופנה בפרט כלפי ה[[נוצרים]], ותיקונה של הברכה מסמן את [[הפילוג היהודי-נוצרי|היפרדות הנצרות והיהדות]].

גרסה מ־20:06, 3 ביוני 2019

ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים. ברכה זו היא אחת מ-13 ברכות הבקשה של תפילת שמונה עשרה. הברכה מבקשת את הכרתתם של אויבי ישראל, המלשינים והמינים.

נוסח הברכה המקורי היה "משומדים" (ולא מינים), אך שונה מאימת הצנזורה הנוצרית שראו בביטוי עלבון כלפיהם ומאז לא חזר הביטוי למקור ו"מינים" משמש גם כיום במרבית סידורי התפילה. הביטוי "מינים" מופנה בפרט כלפי הנוצרים, ותיקונה של הברכה מסמן את היפרדות הנצרות והיהדות.

ברכה זו תוקנה בתקופה מאוחרת יותר משאר הברכות בתפילת שמונה עשרה, והייתה לברכה ה-19 בה, אך למרות זאת לא שונה שם התפילה.

תיקון הברכה

במסכת ברכות שבתלמוד הבבלי (דף כ"ח ע"ב), מובא כי ברכת המינים לא תוקנה יחד עם שמונה עשרה ברכות תפילת העמידה, אלא נוספה בתקופה מאוחרת יותר כברכה התשע עשרה במספר. ברכת המינים תוקנה ביבנה, בתקופתו של רבן גמליאל[1]. באותה תקופה, מיד לאחר חורבן בית שני השתרר משבר עמוק בשאלת המשכיותה של היהדות ולאיזה כיוון יתפתח; שרידי כיתות בית שני, כגון הצדוקים, וקבוצות חדשות, כמו הנוצרים ואף בעלי השקפה גנוסטית-יהודית, נאבקו על השפעה.

הסנהדרין החדשה שהוקמה ביבנה וייצגה את הרבנים יורשי הפרושים, שאפה שהנהגתה תתקבל ללא עוררין וניסתה ליצור קהילה אחידה תחת שלטונה. כדי להרחיק את החולקים עליהם מתוך הקהל ביקש רבן גמליאל לתקן את ברכת המינים, ושמואל הקטן נבחר לתקן את הברכה. הברכה גרמה לכך שהמינים בבתי הכנסת יימנעו בשעה שישמשו כשליחי ציבור מלומר את ברכת המינים, וכך ייחשפו ויתבקשו לחזור בתשובה או יגורשו, או שבכלל ימנעו מלבוא לבתי הכנסת וכך ייווצר חיץ ברור בין עם המינים.

בתלמוד מובאת ברייתא, שמספרת על סידור 18 הברכות שבתפילה ועל התוספת של הברכה הנוספת:

שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנה. לשנה אחרת שכחה, והשקיף בה שתיים ושלוש שעות, ולא העלוהו

הרמב"ם מסביר את הצורך שהיה בתוספת הברכה:

בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל, והיו מצֵירין לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאילה מלפני ה' לאבד המינים, וקבע אותה בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכול. נמצאו הברכות שבתפילה, תשע עשרה ברכות

משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק ב', הלכה א'

ברכה זו סימלה בין היתר את הנתק בין היהדות לנצרות בדורות הראשונים להופעת הנצרות, יחד עם עוד תקנות שנועדו לכך, כמו ביטול אמירת "עשרת הדברים"[2] יחד עם קריאת שמע: "רבי שמואל בר נחמן אמר... בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום; ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין, שלא יהו אומרים: אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני"[3].

דיני הברכה

בגמרא נאמר ששליח ציבור הטועה בתפילתו ימשיך בתפילתו, אך אם הוא נמנע מלהתחיל את ברכת המינים מונעים ממנו להמשיך להיות שליח ציבור, היות שחושדים בו שהוא מין. (אך אם התחיל וטעה, אין מונעים ממנו להמשיך להיות שליח ציבור.)

הברייתא מספרת, ששמואל הקטן שימש פעם אחת כשליח ציבור, וכשהגיע לברכת המינים שכח את הנוסח והתעכב מעט כדי להיזכר בו. הציבור המתין בינתיים, ולא סילקו. התלמוד דן במעשה זה, שהרי ישנה הלכה[4] ששליח ציבור שטעה בברכת המינים מסולק מן התיבה לאלתר, מחשש שהוא מין. התירוץ המובא הוא שרק טעה בנוסח ולא נמנע מלומר; דעה שנייה היא שכיון שהוא עצמו תיקן הברכה, אין לחשוש שחזר בו.

נוסח הברכה

בשל רגישותה של הברכה, עבר נוסחה גלגולים רבים ושונים יותר מכל תפילה וברכה אחרת, הן מפני חשש ממשי מתגובת הסביבה הלא-יהודית, והן מפני צנזורה של השלטונות.

בגניזה הקהירית התגלו נוסחי תפילה שלא עברו צנזור. בין נוסחאות אלו נמצא נוסח ארץ ישראל בו נכתב: "למשומדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנוצרים והמינים כרגע יאבדו, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים".[1]

הנוסחאות המקובלות כיום הן:

לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים (נ"א: לַמַּלְשִׁינִים וְלַמִּינִים, נ"א: לַמַּלְשִׁינִים) אַל תְּהִי תִקְוָה, (יש מוסיפים: וְכָל הַמִּינִים) וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ וְכָל שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה (נ"א: וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה), מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר, וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.(נ"א: מִינִים).
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד (נ"א: וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ ; נוסח פפד"מ: וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ), וְכָל אוֹיְבֶיךָ (נ"א: אוֹיְבֵי עַמְּךָ, נ"א: וְכֻלָּם) מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיע בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.
לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ. וּמַלְכוּת זָדוֹן, תַּעֲקוֹר וְתִשְׁבּוֹר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.
וְלַמַּלְשִׁינִים (וְלַמִּינִים) בַּל תְּהִי תִקְוָה, וְכֻלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְתַכְנִיע אוֹתָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.
למְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים וְכָל הַמַּלְשִׁינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵינוּ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּה וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Yaakov Y. Teppler, Birkat haMinim: Jews and Christians in conflict in the ancient world, translated by Susan Weingarten, Tübingen : Mohr Siebeck, c2007

קישורים חיצוניים

  • הרב ד"ר אלכסנדר קרליבך, ברכת המינים, על נוסח הברכה והשינויים לאורך ההיסטוריה, מתוך "שנה בשנה" תשמ"א, באתר "דעת".

הערות שוליים

  1. ^ לבירור התקופה ראו כאן.
  2. ^ בבלי ברכות דף יב עמוד א
  3. ^ ירושלמי ברכות א, ג.
  4. ^ רמב"ם הלכות תפילה י, ג; שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ו סעיף א.
  5. ^ ספר "תפילת חיים"-בירור נוסח האר"י ז"ל של הרב דניאל מרדכי הכהן רימר.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.