רמות אלון – הבדלי גרסאות

רמות אלון
	צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות א'. ברקע נראה עמק הארזים
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1967
על שם	יגאל אלון
קואורדינטות	31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) רמות אלון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:44, 6 ביוני 2019

ערך זה עוסק בשכונה בירושלים. אם התכוונתם לשכונה בחיפה, ראו רמת אלון.

שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא השכונה הגדולה ביותר בירושלים ואחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה ממוקמת בצפון מערב העיר, ושוכנת על מספר גבעות, מהן נשקף נופה של ירושלים. השכונה משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל, המגיעה לרום של 885 מטרים מעל פני הים.

מקור שמה של השכונה הוא בזיהוי אתר נבי סמואל הסמוך עם העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין, מקום קבורתו של שמואל הנביא. השם "אלון" נתווסף לשם השכונה לזכר יגאל אלון.

השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

גאוגרפיה

מיקומה של רמות על הציר התעבורתי המרכזי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב, עושה אותה לחולייה מקשרת בין העיר הגדולה ירושלים לבין היישובים הכפריים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה, היא מחולקת כדלקמן: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', רמות 06, רמות פולין.

השכונה יושבת על ארבעה הרים מרכזיים: הדרום-מזרחי, עליו יושבת רמות א', הדרום-מערבי, עליו יושבות רוב רמות ב' ורמות ארזים, ההר הצפון-מזרחי, עליו יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין, ההר הצפון-מערבי, עליו ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב', ורמות 06 - כשביניהן שדרות גולדה מאיר - ציר התנועה של צפון ירושלים לכיוון השפלה.

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור ראמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

מקור השם "רמות אלון"

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל^[1] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן, נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”^[2]. בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א-ראמה) הסמוך לשכונת נווה יעקב^[3]. שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון^[4], אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

היבט היסטורי וארכאולוגי

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, ושהייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות-אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק (ליד כביש 9 כיום), עובר ליד חירבת קיקיה (באזור רחוב צונדק), עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל", באזור רמות 06), ומשם ממשיך ל-א-נבי סמואל (קבר שמואל הנביא) ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה, כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויות גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה.

מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו, היא מן התקופה הצלבנית.

אוכלוסייה

נכון לנובמבר 2017 מתגוררים בשכונה 51,777 תושבים, היא אחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל. כ-84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל^[5].

בשנים הראשונות היו השכונות רמות א', רמות ב' וחלק מרמות ג' מאוכלסות ברובן בחילונים רבים מהם מחבר המדינות. לעומתן, רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. במשך השנים הפכו רמות א' ורמות ג' לשכונות חרדיות ברובן, ורמות ב' שהייתה חילונית מלכתחילה הפכה לשכונה מעורבת.

בשנים האחרונות התווספו מספר פרויקטים בצדה הדרומי של שכונת רמות א'. פרויקט אחד מתוכם יועד לעובדי ובוגרי משטרת ישראל^[6], אך בפועל ברוב הדירות מתגוררים תושבים חרדים. מבחינת אוכלוסיית הילדים 87% הם חרדים, כ-3% אחוז ממלכתי, וכ-10% ממלכתי דתי.

בין הרבנים הבולטים בשכונה: הרב אשר וייס - גאב"ד דרכי תורה, הרב זבולון שוב - ראש ישיבת דברי אמת, הרב דוד אברהם ראש ישיבת בנין אב, הרב יחזקאל סופר מרצה וסופר בתורת חב"ד, הרב מנחם מנדל פוקס רב קריית שומרי החומות דיין ומורה צדק בעדה החרדית.

אישיויות מוכרות המתגוררות בשכונה: ח"כ אורי מקלב, פרקליט המדינה שי ניצן, יורם כהן ראש השב"כ לשעבר, אבי מימרן, מרדכי לביא, אביתר בנאי שהזכיר את שכונת רמות באחד משיריו^[7].

מוסדות חינוך בשכונה

נכון לנובמבר 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה משתייכים לזרם החינוך החרדי ולזרם זה משתייכים גם 88% מהתלמידים בגילאי הגן^[5]. בשנת 2014/15 נפתחו שני גנים חילונים חדשים. בין השנים 2009–2014 גדל מספר תלמידי הזרם הממלכתי ב-43% .

בתי ספר יסודיים בשכונה; "בית יעקב רמות פולין" (רמות ד'), בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק בית ספר יסודי ממלכתי אחד ברמות ב' - "מופת רמות אלון". כמו כן ברמות ב' פועל בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה. בנוסף, פעילים בשכונה בתי ספר יסודיים למגזר החרדי. בשכונה פועל בית ספר ממ"ד "תורני רמות" המשתייך לזרם הדתי-לאומי.

חטיבת ביניים ותיכון בשכונה; סניף רשת "אורט" (רמות ב'), סניף אור תורה סטון בנים (רמות א') סניף אור תורה סטון בנות (רמות ב').

תלמודי תורה בשכונה; "שערי דעת" (רמות א'), "בני הישיבות" (רמות ב'), "תבונת יעקב" (רמות ג') "דרך תבונה" (רמות ד') המשתייכים לזרם החרדי-ליטאי, "חניכי הישיבות" (רמות ב') ו"בני ציון" ו"חדות יעקב" (רמות ד') המשתייכים לפלג החרדי-ספרדי, ו"אהבת ישראל" (רמות א') השייך לזרם החרדי-לאומי.

ישיבות בשכונה; נתיב הדעת (קפלן), סניף ישיבת לייקווד בישראל, ישיבת חסידות קרלין סטולין, "תפארת משה בצאלאל" שע"י חסידות גור, "ישועות יוסף", "אונגוואר", "תורת משה", "אמרי נעם", "ים התורה" (רמות ד').

סמינר בנות אלישבע בראשות הרב יעקב משה הלל מתעתד לעבור בשנת הלימודים ה'תש"פ למבנה חדש שבבעלותו, בצפון שכונת רמות ד'.

הסרט העלילתי הישראלי "הדילרים" של הבמאי עודד דוידוף עוסק בשכונה ורובו צולם בה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר המנהל הקהילתי רמות אלון
אתר המנהל הקהילתי מעלה רמות
ניר חסון, כתובת אש על הקיר, באתר הארץ, 26 בפברואר 2012
ניר חסון, החילונים כבר לא בורחים משכונת רמות, באתר הארץ, 10 בינואר 2014

הערות שוליים

^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן צבי, תשע"ב, 217, 219.
^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
^ ¹ ² רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
^ מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר mako, ‏22 באוגוסט 2016

[אליצור-1] יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"

[2] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.

[3] י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן צבי, תשע"ב, 217, 219.

[4] שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים

[סטטיסטיקה-5] ¹ ² רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים

[6] משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018

[7] מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר mako, ‏22 באוגוסט 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 79: / שורה 79: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ramot|שם ויקישיתוף=רמות אלון}}
-* [http://www.ramotalon.org.il רמות אלון],
+* אתר [http://www.ramotalon.org.il המנהל הקהילתי רמות אלון]
+*אתר [http://www.mramot.co.il/ המנהל הקהילתי מעלה רמות]
 * {{הארץ|ניר חסון|כתובת אש על הקיר|1.1650376|26 בפברואר 2012}}
 * {{הארץ|ניר חסון|החילונים כבר לא בורחים משכונת רמות|1.2213513|10 בינואר 2014}}

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים