שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל, לפני 3 חודשים
←‏בלארוס: יותר ברור
בלארוס הייתה אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מה[[כיבוש]] [[גרמניה הנאצית|הנאצי]]. חלקיה המערביים צורפו לנציבות הרייך [[אוסטלנד]] וכרבע מתושביה, [[יהודים]] ולא-יהודים, נספו. בסיום המלחמה הייתה הארץ עיי חורבות, ונזקקה לשיקום ממושך על ידי השלטונות.
 
עד [[1991]] הייתה בלארוס "[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס]]", כלומר [[רפובליקה]] סובייטית בברית המועצות. עם זאת, בלארוס הייתה חברת ארגון [[האומות המאוחדות]] מראשיתו, במקביל לחברותן של אוקראינה ושל ברית המועצות. בשלהי ה[[פרסטרויקה]] התגברו הקריאות לעצמאות, ובאותה שנה החלו [[הפגנה|הפגנות]] ו[[שביתה|שביתות]], אשר הסתיימו כאשר ה[[פרלמנט]] הכריז על עצמאות מברית המועצות. בחודשבאוגוסט אוגוסט1991, שלאחראחרי כישלון ההפיכה במוסקבה, הכריזה בלארוס סופית על עצמאותה.
 
השלטון העצמאי היה בתחילה בעל אופי לאומני; בלארוסית הוכרזה כ[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] היחידה במדינה, אף על פי שתושבים רבים העדיפו לדבר ברוסית. כמו כן, סמלי המדינה שונו מסמלים סובייטיים לסמלים לאומיים בלארוסיים: סמל ה"פאהוניה" - אביר עם חרב על סוס, שהיה סמלה של הדוכסות הליטאית הגדולה, ודגל לבן-אדום-לבן, שקיימות מספר גרסאות למשמעותו ההיסטורית ולקשר שלו לבלארוס; הדבר עורר ביקורת, מכיוון שסמלים אלה שימשו בעת [[מלחמת העולם השנייה]] את [[משתף פעולה|משתפי הפעולה]] עם הנאצים. ב-[[1995]], כאשר נבחר [[אלכסנדר לוקשנקו]] לנשיא, התהפך תהליך הבלארוסיזציה – השפה הרוסית הפכה לשפה רשמית והוצגו סמלים לאומיים חדשים, שהיו מבוססים על הסמלים הסובייטיים. מאז נמצאת הארץ בתהליכי ריאקציה והתקרבות לרוסיה ועוינות כלפי [[העולם המערבי]]. מ-[[1996]] קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנות העוסקות בהסרת [[מכס]]ים, במטבע משותף, ובנושאים קשורים נוספים, שיצרו ישות הקרויה "האיחוד של רוסיה ובלארוס", לקראת איחוד אפשרי בין שתי המדינות.

תפריט ניווט